עוד סיפור הפרטה ישראלי

הדין וחשבון של מבקר המדינה מאתמול מציג המחשה נוספת לברית הקדושה בין הון ושלטון, לאופי המושחת של הפרטת חברות ציבוריות בישראל והתנהלותו העבריינית של ראש הממשלה.

באמצע חודש אוקטובר עומד לפוג הזיכיון המנדטורי של חברת בתי הזיקוק, הנמצאת בבעלות המדינה (74%) והחברה לישראל בבעלות האחים עופר (26%). ועדת השרים להפרטה החליטה כי לפני ביצוע ההפרטה יש לפצל את בתי הזיקוק לשני מפעלים: בית הזיקוק בחיפה ובית הזיקוק באשדוד.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבע בחוות דעת משפטית כי מכירת מניות המדינה בבורסה ללא הפיצול משמעה מסירת השליטה בבתי הזיקוק לאחים עופר ללא כל תמורה לקופת המדינה.

בניגוד להחלטת ועדת השרים ובניגוד לחוות הדעת המשפטית, תוך הטעייה וחוסר סמכות הורה ראש הממשלה להפריט את מניות המדינה בבתי הזיקוק בבורסה. שי צנוע , מאות מיליוני שקלים של כספי ציבור מאריק לחברים יולי וסמי עופר.

עוד מגלה דו"ח המבקר כי הדרך שבה נקבעו שיעור דמי ההרשאה שישולמו למדינה על ידי האחים עופר על שימוש בבתי הזיקוק, בעשרים וחמש השנים הבאות וקיום אופציה לעשרים וחמש שנים נוספות, היתה בלתי תקינה ותמוהה, והביאה לכך שדמי ההרשאה שישולמו למדינה יהיו  נמוכים במיוחד. מי שניהל את המשא ומתן על דמי ההרשאה וחתם על ההסדר היו אנשי האוצר. שי צנוע מאנשי האוצר, השומרים על הקופה הציבורית מפני העובדים החמסנים, למשפחת עופר.

לסיפור המורכב הזה, שעל מנת לא להטריח את הקוראים יתר על המידה הובאו כאן רק חלקים ממנו, יש סוף מפתיע שאינו חלק מעלילת הדו"ח.

קוראי האתר מוזמנים לנחש מה יהיה תפקידו הבא של מנכ"ל האוצר הפורש אוהד מראני, הידוע גם בכינויו – "קצבאות גורמות לעוני". 

בין הפותרים נכונה תוגרלנה מניות החברה.

יושב ראש דירקטוריון בתי הזיקוק.