הפוסל במומו פוסל

איציק ספורטא

הבחירות בקליפורניה, שיש הטוענים שהיא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם לעומת אחרים שחושבים שהיא השביעית בגודלה, הבליטו את שביעות הרצון העצמית והלגלוג של שדרני החדשות והכתבים הישראלים לקליפורניים הקצת לא חכמים. כיצד אפשר לבחור בשחקן לא מוכשר למשרה הרמה של מושל קליפורניה?

אתמול שאלתי חבר האם לא היה מעדיף את שוורצנגר על הגלריה של המועמדים במפלגות השלטון בישראל. הוא לא רצה לענות לי כי כל תשובה הייתה בעייתית בעיניו. אבל יותר ברצינות בואו נבחן את המועמדים המרכזיים בישראל ונראה בכמה הם יותר טובים מהשחקן. ראש הממשלה טוען שהשמאל (שכמעט אינו קיים בכנסת) עוזר לפלשתינאים, יותר מכך, בנאומיו האחרונים נראה שתמונת עולמו היא שימוש בכח ועוד קצת כח ואז ייפתר הכל, מן תחושה שמלחמה היא הדבר היחיד שאפשר לבטוח בו. ראש ממשלה שבחוותו הממוגנת מועסקים מהגרי עבודה, שחשוד בחשדות שונים, שבנו האחד שותק בחקירות והשני ממלמל. אז אולי ממלא מקומו, אולמרט, ראש העירייה המאוד מוצלח של ירושלים, שמחלק כספים לקוקה קולה כדי שתעביר מפעל לאשקלון בניגוד לדעתם של רבים (רק 100 מיליון שקל), ומחלק קרקעות למספר מצומצם של ישובים במרכז הארץ בדרך שתעשיר את המעטים, שלא לדבר על חשדות בנושא האי היווני. אולי שר האוצר שכבר היה ראש ממשלה כושל, שתקוע לא יודע בדיוק אפוא בחשיבתו הכלכלית, חשיבה שהפעולה הנגזרת ממנה נועדה להפוך את רוב האזרחים לאזרחים מדרגה שנייה ואת המעט למורמים מעם. אולי לימור ליבנת, העוסקת בשנים האחרונות בקיצוץ תקציבי החינוך מצד אחד ובשינוי המערכת כך שמי שאין לו חינוך טוב יהיה לו עוד פחות מכך. שר החוץ גם הוא רואה עצמו מועמד, זה שהתחיל במהלך השינוי החברתי בארץ באמצעות קיצוצים בלתי אפשריים בגמלאות וקצבאות הביטוח הלאומי שיורידו יותר מ- 30% מהילדים אל מתחת לקו העוני. או אולי מנהיג האיחוד הלאומי, ליברמן, שבכל ראיון משתמש בהטיותיו השונות של המושג כח ומלחמה וכו`, ולפיד הדור, נו כבר לא צריך להסביר. אז לפני שמשמשים שופרו של השלטון בכל נושא, רק עכשיו כיביתי את הרדיו בשאת נפש, כי המראיינים ברשת ב` הפכו לדוברי האוצר ומשתמשים בדף המסרים המטפורי שמשווק שר האוצר הנוכחי בכל ויכוח, לפני שמלגלגים על כל העולם כדאי לשדרים וכתבים להסתכל בראי אם טרם ניפצו אותו.

במי אני הייתי בוחר, כמובן באף אחד מהם גם לא בשחקן שהטריד מינית לא מעט נשים ורק בשל זה היה צריך להיות מודח. בקליפורניה הייתי בוחר בנציג הירוקים, Camejo, שזכה רק ב- 3% מן הקולות, אבל שם לפחות היה לי במי לבחור.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גל לוי

    אחת השאלות בהקשר של מעללי לפיד ושות' היא מי יילחם את מלחמתו של בית הדין לעבודה. על ההחלטה להעביר את בתי הדין הרבניים מתחום סמכותו של משרד הדתות כבר קמה צעקה. רבנים, מפלגות, נזעקו להגן על מה שנתפס בעיניהם כאינטרס שלהם. הכפפת בית הדין לעבודה למערכת הכללית תעבור, כך נראה, ללא ניד עפעף.
    בינתיים, עודד טירה ישסה עובדים בעובדים, והעם (המשמיע קולו בתגובות ב-YNET, למשל) יחרה אחריו ויקרא היידה ביבי, וזכויות בסיסיות ימשיכו להיות טרף קל לממשלה צינית העסוקה בלבזבז מיליארדים על מלחמה מטופשת שגובה כמובן גם את ליטרת הדם שלה.
    העיקר, שמי שנראה תמיד לא הגיוני, זהו הציבור החרדי, שמוכיח מחדש שאין שום חובה מוסרית להסכים בהכרח לדרכו השרירותית של השלטון.

  2. ד"ר יחיעם שורק, מכללות בית ברל וסמינר הקיבוצים

    העיתונאי נתן גוטמן מבקש לנחם אותנו כי ניצחונו של שוורצנגר בקליפורניה אינו בהכרח ניצחון לרפובליקאים ("הארץ", 9.10). הלוואי וכך יהיה. נכון שהסקרים מנבאים נצחון, הגם שדחוק בשלב זה, לדמוקרטים, וכי הנשיא המכהן, ג'ורג' בוש הבן (הינוקא) ממשיך לאבד גובה (אינשאללה) על בסיס מדיניות חוץ כושלת, וגרוע ממנה – מדיניות הפנים, ובעיקר המצב הכלכלי, הפנסיות, האבטלה ועוד. אין זה כלל חדש שזרמים לא דלילים בציבוריות האמריקאית הם כוחניים, שמרנים, גזעניים, פטריוטיים עד אובססיה ("הפטריוטיזם הוא כידוע מפלטו האחרון של הנבל") ואף נוגעים בהערצת אלימות. בסביבה זו צמח והתפתח הנשיא המכהן בוש ("הקאובוי" הנועז) ואף שוורצנגר שתה לא מעט ממעיינות אידיאולוגיה ומיתולוגיה זו. ההערצה שהרעיפו על שוורצנגר והעובדה שעדיין בוש מיטלטל בין 35 ל40 אחוזי תמיכה ברייטינג, ולא נשלח אחר כבוד למעונו, לכר הדשא הגולפאי שלו, לאחר שחולל אסונות באפגניסטן ועדיין מתעמר באוכלוסיה העירקית, מעט מדאיגים אותי באשר לסיכויי המשך כהונתו. ספקו לו אינדיאנים תורנים וכדורי הווינצ'סטר שלו מעולם לא יאזלו מבית הרחם של הרובה. יקירי. זה מפחיד! ולוואי שאתבדה!