על הציונות - מבט פסימי, וסוזן סונטאג על אמריקה ואירופה

יוסי דהאן

דניאל לזר בסקירה  ארוכה בשבועון האמריקאי השמאלי  Nation על שישה ספרים על ישראל, בין היתר, ספריהם של תום שגב וארתור הרצברג, על ציונות ופוסט ציונות, יחסי דתיים חילוניים, על יהודים ופלסטינים, ישראל התפוצות, ואיך הפך החזון הציוני לסיוט ואפשרות לפתרון אחר ל"בעיית היהודים".

וסוזן סונטאג בהרצאה ארוכה, עם  קבלת פרס ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, על "שתי יבשות" – על הקשרים והקונפליקטים שבין אמריקה ואירופה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    בהארץ מביא גדעון לוי רשמים מסראיבו של היום. הוא עורך השוואה עשירה ומורכבת ולכן מעניינת ופוריה במסקנות. המסקנות אינן מעודדות. צריך מעורבות של האח הגדול הבריטי-אמריקאי וצריך שכל הצדדים יפסידו והרבה. מצד שני, סראיבו מוכיחה שאפשר למצוא פתרונות ברי קיימא גם כאשר הסכסוך הלאומי הוא אכזרי לאין שיעור יותר מזה שלנו.
    במאמר המצוין, מדגים לוי שאם משווים עם סכסוכים קרובים בזמן ובאופי (לאומי עם פנים דתיים), אפשר להבין טוב יותר את המציאות שבה אנו חיים. אז אפשר, אני חושב, להבין את הבעיות, המכשולים והפתרונות האפשריים טוב יותר מאשר כאשר משווים לאירועים עסיסיים יותר בדם, אש וזוועות אבל רחוקים יותר באופי ובזמן. במיוחד כאשר ההשוואה מסמאת את עיניהם ואוטמת את אוזניהם של המיועדים לשכנוע.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=351267&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0