פנסיה חובה עכשיו

מנהל האתר ביקש ממני לכתוב משהו בנושא הפנסיה. זהו נושא שעל פניו אינו מרתק. לעיתים כשאני מדבר על כך השעמום ניכר על פני השומעים. למרות זאת, לדעתי, זהו אחד הנושאים החברתיים החשובים ביותר, בעיקר כיון שכולנו נצא פעם לגמלאות ואז נצטרך לחיות מפירות החיסכון שלנו בשנים בהם עבדנו. כידוע הביטוח הלאומי בארץ הוא ברמה מינימאלית, בדוח של הביטוח הלאומי נקבע שאם תהליך שחיקת הקצבאות ימשיך קצבת הזיקנה ליחיד תהיה 11% מן השכר הממוצע, בעוד שהיום היא 15% מן השכר הממוצע, בהשוואה בין-לאומית אנחנו במקום השני מלמטה. גם בשיעורה הנוכחי קצבת הזיקנה אינה מאפשרת חיים בכבוד ולראייה כ-רבע מהאנשים מעל גיל 65 נמצאו בשנה שעברה מתחת לקו העוני. רק כרבע מבני 65 ומעלה מקבלים היום פנסיה. בכלל רק ל- 53% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל יש תוכנית פנסיה כמו כל דבר יש הבדלים בין קבוצות אוכלוסיה, שיעורי תוכניות הפנסיה באוכלוסיה היהודית גבוהים ביותר מפי שניים מאלו של האוכלוסיה הערבית (57% לעומת 26%), גברים יותר מנשים (60% לעומת 46%), ובעלי השכלה אקדמית 48% לעומת 22% לבעלי השכלה יסודית. הנתונים הללו מגלים בעת ובעונה אחת פערים בין אוכלוסיות שונות, להם כבר כמעט התרגלנו, אבל גם מצב בעייתי לכלל האוכלוסיה שבה כמעט לחצי מן האנשים אין חיסכון פנסיוני, וכנראה שגם לא יהיה אם המהלכים הנוכחיים להורדת עלות העבודה ימשיכו.

נוסף לכל הצרות תוכניות הממשלה בנושא הפנסיה גורמים לאי בטחון פנסיוני גם לאלו שיש להם חיסכון כזה, המעבר של כספי קרנות הפנסיה לשוק ההון לא יאפשר הבטחת  החזרים קבועים בזמן מימוש הפנסיה. אתמול פורסם דו"ח של קסלמן פיננסים ב"הארץ" ובו ביקורת חריפה על התוכנית הממשלתית. בדיווח נקבע שכל פחות משלוש שנים יצטרכו לעדכן את תשלומי הפנסיה לפחות בשליש מן הפעמים כלפי מטה, מה שיכריח פנסיונרים לחסוך גם בזמן שהם בגמלאות ולא יבטיח להם הכנסה קבועה. ממצא נוסף הוא שההטבות הניתנות לחוסכים מעדיפות באופן ברור את העשירונים העליונים, 40% מן ההטבות יגיעו לעשירון העשירי (העשיר), בעוד שלשלושת העשירונים, 1-3, יגיע אחוז ענק של 0 מן ההטבות, גם העשירונים האחרים ירדו בהטבות ממס לעומת העבר. בנוסף תהיה שחיקה של בין 12%-16% בקצבה הממוצעת. הדו"ח המצוטט כאן מבהיר שתי בעיות, האחת נוגעת למורכבות של הנושא, והשנייה מתייחסת לקלות הדעת של מקבלי ההחלטות באוצר שבמהלך כפיית תפיסת העולם שלהם על הכלל לא עוצרים לחשוב על ההשלכות של החלטותיהם. חששם של כותבי הדו"ח שעקב המצב החדש הפוגע בעיקר בעשירונים העניים יותר יגרום לדרישה לפנסיה ממלכתית שלדעתם הנזק התקציבי שלו גבוה מאוד. בעקיפין ההצעה היא לפנסיה חובה.

ככל שיותר אנשים יצטרפו לתוכנית פנסיה, בחברה שחלקם של הילדים בה הוא שליש, גבוה יחסית במונחים אירופאים שם רק חמישית עד רבע מהאוכלוסיה הם ילדים, יהיו יותר משאבים שיבטיחו פנסיה סבירה. שמצידה תבטיח חיים בכבוד לעת זיקנה, אם משרד האוצר לא יפריע ברפורמות בלתי אחראיות. מלבד משרד האוצר נראה היום שיש כמעט קונסנסוס בצורך בפנסיה חובה (חובת חיסכון פנסיוני בלי קשר להסכמים או לרצונם של הצדדים), שני דוחות שפורסמו על ידי מרכז אדווה דנים בנושא, גם המשנה לנגיד בנק ישראל ויושב ראש וועדת הכספים תומכים בכך, יש אף דרישה של יו"ר וועדת הכספים להבטיח את הנושא בחוק ההסדרים הקרוב, ובכלל עומדות בפני הכנסת מספר הצעות חוק בנושא.

מעניין שעיון מחדש בתוכנית האוצר (הצעת התקציב הקודמת) שבוצעה בחלקה הגדול מתעורר רק עכשיו לאחר שהשביתות בנושא נדמו ונראה שהכל זורם. הגיע הזמן לחשוב לטווח ארוך ולהבטיח תנאי חיים יותר ממינימאליים לכלל האוכלוסיה עכשיו ובעתיד.