לקט יומי של סימני צמיחה במדינת הרווחה התאגידית

יוסי דהאן

הרי לפניכם כמה סימני צמיחה כלכלית שליקטתי בבוקר בהיר זה:

תשלובת החלב "תנובה" תפטר 350 עובדים במסגרת תכנית הרה ארגון (רה ארגון מילת קוד לפיטורי עובדים), יש לציין ש"תנובה" צופה הכנסות של 2 מיליארד שקלים מפינוי נדל"ן.

שר התחבורה מר אביגדור ליברמן הודיע כי מע"צ תפטר 720 עובדים, השר הוסיף כי החברה הממשלתית החדשה שתקום תגייס מחדש את העובדים המפוטרים. (כנראה באמצעות חברות כוח אדם). העובדים טוענים כי פירוק מע"צ נועד לאפשר לליברמן להעביר עבודות לקבלנים מקורבים.

מנכ"ל בזק, אמנון דיק, הורה לקצץ כ 200 משרות באופן מיידי, חלק משורת צעדי התייעלות (התייעלות, מילה נרדפת לרה ארגון, שפרושה כזכור פיטורי עובדים).

סקר של התאחדות התעשיינים-צפון קובע כי מפעלים בצפון הארץ צמצמו את את כוח העבודה שלהם ב 40 אחוזים. בין המפעלים: נרות-עציון, אריגי מצובה, טפנוקים ווילי קלאב.

במסגרת קידום מדיניות הצמיחה, החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, בראשות היושב ראש שלה אהוד (יסדר) אולמרט, להעניק הטבות ענק של עשרות מיליוני דולרים למשפחת דנקנר. במסגרת ההסכם שאישרה מועצת המינהל תוכל משפחת דנקנר להפוך אדמה חקלאית בעתלית, שבבעלות המדינה, לנדל"ן ולזכות ב 50% מהערך החדש של הקרקע. (לפירוט עיסקת העוקץ (לא האתר) הסיבובית הזו ראו את דברי חברי לאתר איציק ספורטא לפני מספר שבועות).

ואם בקרקע ונדל"ן עסקינן, במסגרת התכנית הכלכלית שאחת ממטרותיה היא כזכור  "תמיכה בחלשים", שכר הדירה של אלפי דיירים בדיור הציבורי יעלה בעשרות אחוזים, שכר דירה של 470 שקל לחודש יעלה ל 800 שקל ויותר, כמו כן מבחני הזכאות לדיור ציבורי יוחמרו, דבר שיביא לכך שרבים לא יוכלו לעמוד בתשלום שכר הדירה ויוותרו מחוסרי דיור.

שר התעשייה, התעסוקה, התקשורת ועוד כמה תיקים, מר אהוד (יסדר) אולמרט, הידוע כאחד מנדבני הענק מהקופה הציבורית, למען רווחת התעשיינים ובעלי הון מהמאיון העליון, נלחם בימים אלה ביועץ המשפטי לממשלה. במסגרת הגברת התעסוקה באשקלון וחיסולה בבני ברק, נאבק שר העל להענקת  70 מיליון שקל לחברת "קוקה קולה", לטובת מעבר מיותר של מפעלה מבני ברק לאשקלון.

ובנתניה כבר ניתן להבחין בניצני צמיחה ראשונים, שם נחשפה חבורה של ילדים בני 10-12 שנהגה לשוטט ברחובות ולבצע פשעים, פריצות לבתים ומכוניות וחטיפת תיקים מנשים. במשטרה מעריכים כי הילדים ביקשו להשיג כסף, בשל מצבן הכלכלי הקשה של משפחותיהם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איציק ספורטא

    40% מערך הקרקע לאחר שינוי יעוד (50% בעתלית, 30% באילת) יקבלו מפעלי מלח, על פי החלטה של מועצת מקרקעי ישראל. רק לתזכורת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" בבג"צ הקרקעות עתרה כנגד החלטות המינהל שהבטיחו 27% מהערך הזה לחקלאים, ובג"צ אף קיבל את הטיעון (בג"צ 244/00). אבל ראו זה פלא לדנקנרים מגיע יותר מאשר לחקלאים (אפוא בג"צ החקלאים בנושא), אחד הטיעונים הוא שהם הסתמכו על ערך הקרקעות כאשר לקחו הלוואה מבנק לאומי (שייך לנו) כדי לקנות את בנק פועליים (שגם היה שייך לנו). במדינת האין כסף, אין ברירה וכל טיעוני הכורח למיניהם ייהנו מפעלי מלח מעשרות או יותר של מיליונים. אותו אולמרט שהוא יושב ראש המינהל גם מתנגח עם היועץ המשפטי בקשר להטבה של 70 מיליון שקל ל"קוקה קולה", שלא להזכיר את המתנה שתינתן לאחים עופר של מעל חצי מיליארד שקל עם סיום הזיכיון של בתי הזיקוק. אם נעשה חשבון פשוט מדובר פה על הטבות לבודדים, בניגוד לכל עיקרון של צדק חלוקתי, של סכומים שעדיין לא ידועים אבל בפרוש יעלו על 3/4 מיליארד שקל. לא קשה לתאר מה אפשר לעשות בכסף הזה, רק כדי לתת דוגמה אחת, קיצוץ קצבאות הילדים ב- 2004 היא בסך של 840 מליון שקל
    (המוסד לביטוח לאומי). באותה עת הולכים להעלות באופן משמעותי את שכר הדירה בדיור הציבורי לאזרחים ואזרחיות שחלקם/ן כבר נפגע יותר מפעם אחת מהקיצוצים האחרונים. אכן יצרנו לעצמנו מדינה מפוארת שעקרונות המוסר והצדק הם נר לרגלי מקבלי ההחלטות.

    *זה מה שיוצא ששני אנשים חושבים באותו אופן ולא מתייעצים לפני שכותבים.

  2. עמי מרון

    לפני חודשים ספורים היתה ידיעה שבעלי הקרקעות (או יורשיהם) של פי-גלילות המִתפָּנָה, מתארגנים לתבוע את השבת האדמות שהופקעו מהם בימי מלוך הבריטים. ברירת המחדל היא שהקרקע היקרה (וזו לשון המעטה) תשארו בידי …נכון, פי-גלילות. אני רק יכול לתאר לעצמי כמה ריר מזילים הנזקקים בארסוף, שְמר-כְּפָריהו, ושאר שכונות העוני, כאשר הם מתכננים את ההשתלטות על פי-גלילות. עם אולמרט (יסדר) הם לא יזדקקו למאמץ רב.
    אגב, איציק ויוסי, המשיכו לכתוב ללא תיאום מוקדם (אנחנו מבטיחים לקרוא), אחרת יגידו בארזים שאתם מתאמים עדויות על מנת להסית את אזובי הקיר.

  3. גל לוי

    אז אגב תרגיל העוקץ של ליברמן, לכו לראות את הסרט "המסילה" (או משהו כזה). על הפרטת הרכבות בבריטניה ותוצאות המהלך הגאוני של הפיכת העובדים לעובדי קבלן. אגב, אחת הסיבות לתאונות הרכבות הרבות בבריטניה בשנים האחרונות, היא ירידה ברמת התחזוקה הנובעת ממעבר זה.
    חוצמזה, רציתי לכתוב על כך באריכות אך אולי בפעם אחרת. נתניהו, הידוע בכינויו הקוסם, אוהב להלך קסם על שומעיו במשלים. כך, לפני מספר שבועות הוא הסביר באריכות וברצינות לדן מרגלית שהמשק זה כמו שיירה ברמזור. המכוניות שבראש השיירה כבר מרגישות את הצמיחה הכלכלית, ואוטוטו התחושה תעבור גם לאלה המשתרכות מאחור, וגם המכוניות הללו יחוו זינוק שלא ידעו מעודן.
    נו מילא, אם זה מה שנתניהו למד בעולם הגדול שיערב לו. אבל לנו קצת קשה להאמין. כי אנחנו יודעים שהמכוניות שמזנקות בראש צורכות את הדלק של אלה המשתרכות הרחק (והאמת שהיום כבר לא כל כך הרחק) מאחור. ושהמכוניות הללו, שרק במקרה הם נמצאות בראש, ולא מפני שנגיד אחד אולמרט סידר לבעליהן איזו הטבה שהיא בסוכנות שמחלקת מכוניות ומתנות, הן כל הזמן מתוחזקות על-ידי המוסכניקים הנאמנים האלה של מוסך "שרון-נתניהו" בע"מ. ואילו המכוניות בסוף השיירה רעועות כבר כי לקחו להן את הכל, וגמרו להן את הדלק, ואפילו ביטלו להן את כל שרותי הביטוח להן הן זכאיות.
    באמת שזה נמאס.

  4. אסף

    אין ויכוח על כך שיש צורך בהתייעלותם של גופים ממשלתיים שבמשך השנים התנפחו מעל הצורך במשרות למקורבים ולבעלי השפעה לשם הבטחת בחירתו המחודשת של השר הממונה.
    אין ספק שיש להלחם בקיומם של וועדים מונופולטיבים שלנגד עיניהם לא עומדת טובת המדינה ולא טובת ציבור העובדים אותו הם נועדו לשרת אלא שמירה על מוקדי הכוח שצברו במהלך השנים, כוח שניתן להם ע"י פוליטיקאים בתמורה לתמיכתם.
    עם זאת גם להתייעלות יש גבול, והגבול הזה עובר בזכויות הסוציאליות הניתנות לעובדים בזכות ולא בחסד.
    אם בשם ההתייעלות יפטרו עובדים שזכאים לזכויות סוציאליות ויעסיקו עובדים דרך "חברות העבדים" (חברות כוח אדם) ללא זכויות סוציאליות "עובדים זמניים" שלהם אין חובה לשלם על שעות נוספות, אין להם זכויות עקב וותק, אין ימי חופשה שנתית, כאן אין מדובר בהתייעלות אלא בנסיון לעשוק את העובד הישראלי תוך ניצול של התקופה הכלכלית הקשה שעוברת על המשק בישראל.
    על ליברמן וכל גוף כלכלי שחושב לפטר עובד, למצות כל אלטרנטיבה אחרת וזאת תוך הכרה כי המציאות הכלכלית המחכה לאותו מפוטר שחורה, קשה ואכזרית.
    אדם שמפוטר בגיל 40 -50 יודע שחייו הסתימו היום אין כמעט אפשרויות לקריירה שניה.
    אדם שמפוטר והוא ללא תואר אקדמי יודע שעכשיו הוא נידון לתלות בלתי נסבלת בידי חברות כוח האדם העושקות.
    אדם שמפוטר היום יודע שהסיכויים שלו לקבל תמיכה מהמדינה עד למציאת עבודה חלופית (דמי האבטלה המושמצים ) קטנים מאוד.
    אדם שמפוטר היום צפוי לסיוט, שאין כמותו לחיפוש מייאש ומתסכל לירידה במעמד החברתי לירידה ברמת החיים ולתקופה של חוסר מעש והרגשת חוסר תקווה תוך ידיעה שהחזרה למעגל העבודה מצריכה מזל רב עקשנות והמון אמונה עצמית.
    כסטודנט שמחפש כיום עבודה אני יכול לאמר שאת ההרגשה הזאת והייאוש הזה לא הייתי מאחל לאיש.
    ועוד מילה קטנה לאגודת הסטודנטים שמתכננת להשבית את האוניברסיטה במחאה על העלאת שכר הלימוד בכ 700-1000 ש"ח, עלי לאמר שעם זאת שאני חושב שיש מקום למאבק זה, קשה לי להזדהות עם אגודת סטודנטים שבשנתים האחרונות, מלאות המאבקים החברתיים, פצתה את פיה פעם אחת וגם זה רק בניסיון להשתיק מרצים שהזדהו עם מכתב הטייסים.
    בארצות רבות לאגודת הסטודנטים כוח רב בעל משמעות רבה בעיצוב את פני החברה בה היא קיימת ואלו אצלנו במדינה בעלת כל כך הרבה קונפליקטים קול הסטודנטים נשמע רק כשפוגעים בכיסם, הדבר פגום ופסול היה עדיף שהאגודה היתה ממשיכה בשתיקתה ולא חושפת את פרצופה ואת האינטרסים הצרים שעומדים מאחורי פעילותה.