אויבי העם על פי נתניהו, על הון ושלטון ורינו צרור מציג עיתונות חופשית

יוסי דהאן

"אנחנו חייבים לדון ורוצים לדון, כדי שהאויבים, אה העובדים, ישמרו על זכויותיהם"

נתניהו בפליטת לשון ביבייאנית, בתום פגישתו עם יושב ראש ההסתדרות אמיר פרץ ביום שישי האחרון. 

מה עומד מאחרי מתקפתו של שר האוצר על העבודה המאורגנת? הסבר כזה מציג חברנו דני גוטוין ב Y-net –  "נתניהו צריך מיתון"

ולינדה עפרוני מסבירה בראיון מדוע, אהוד (יסדר) אולמרט, המוציא לפועל של שרון, השר שכלל התיקים שהוא מחזיק בהם הופכים אותו  "לממשלה בתוך הממשלה",  הוא איש הקשר בין הון ושלטון בישראל.

והמלצה חמה על תכניתו של רינו צרור "דין וחשבון" המשודרת מידי יום שישי בערוץ 10 בשעה שמונה בערב.

התכנית של רינו צרור היא עיתונאות במיטבה. יומן טלביזיוני מרתק בן שעה, מבט אישי ביקורתי על אירועים מרכזיים שהתרחשו באותו שבוע. רינו צרור לא יושב באולפן, הוא עיתונאי חרוץ וחד עין היוצא לברר מה קורה לחברה הישראלית. מה מתרחש בין קיסריה וג`יסר א זרקא, איך נראית האינתיפאדה מנקודת מבטו של מילואמניק מפוחד מאשדוד שהוצב לשמור על וילות ריקות בגוש קטיף,  ואיך נראית צמיחה כלכלית מנקודת מבטם של אנשי שירות התעסוקה ופועלות במכבסה הלוהטת באשקלון. הוא חושף את שקריהם של נתניהו, שרון ופוליטיקאים אחרים ועוקב אחר נתיב הכסף שמוביל מאולמרט לדנקנרים דרך אדמות המלח בעתלית.

כאשר באותה שעה, אולפן "יומן השבוע" בערוץ הראשון נראה כתפאורה לשידור שבועי לאומה  של דבר היושב ראש ולשכת ראש הממשלה, וב"ערוץ השני", מלבד נוכחותה העיתונאית הייחודית של שלי יחימוביץ`, מובילים את המשדר קריין, נציג הצבא, נציג ההון ומומחה למנטליות הערבית, "דין וחשבון" של רינו צרור מעניקה משמעות רעננה ובועטת למושג הדחוי והנשכח – "עיתונות חופשית".   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    לפני מספר חודשים ניתקתי את עצמי מהתקשורת הישראלית. הפסקתי לשמוע רדיו, לצפות בטלוויזיה וביטלתי את המנוי שלי על הארץ. אני קורא מעט באינטרנט, בעיקר על פי המלצות מראש. פשוט חשתי שבמשך זמן רב שום דבר חדש לא מדווח שם. כל הידיעות, כל הרעיונות, כל העמדות הן שכפול של רבות אחרות קודמות והמגוון רק הולך ומצטמצם. יש לי דברים הרבה יותר חשובים לעשות מאשר לקרוא את הגיגיהם של המוני כותבים רדודים ושבויים ב"דעת הקהל", ברצונו של השלטון ובפרנויות של עצמם. אני מתנצל בפני מתי מעט העיתונאים המשובחים שלמרות הררי הזבל ממשיכים לעשות את עבודתם נאמנה, בקושי הולך וגובר.
    לכן יוסי, אין לי מושג באיזה ערוץ התכנית של רינו צרור משודרת. אנא, עזור לי.

  2. יוסי דהאן

    אכן שכחתי, אבל הוספתי מאוחר יותר, ערוץ 10 שמונה בערב, יום ו'

  3. עמי מרון

    יוסי, גם אני מנסה להִגמֵל אבל כל פעם בא לי קריז. יש לך איזה פטנט? אנא, עזור לי.

  4. יוסי לוס

    יש הרבה דרכים להקל את הקריז. אחת מהן היא ללמוד שפה אחרת ולקרוא בשפה אחרת. "החייאת" השפה העברית היתה למעשה הכנסה שלנו לגטו לשוני. דנו אותנו להסתפק בשפה שמדוברת, נכתבת ונקראת על ידי מיליונים מעטים בעולם כולו ובסופו של דבר גם לרעיונות של משטרת המחשבות הישראלית. בו בזמן עיקרו אותה מכל הצלילים הססגוניים שלה (שאולי אפשר עדיין לשמוע אותם אצל תימנים זקנים) והפכו אותה לשפה שטוחה הן מבחינת צלילים והן מבחינת תכנים.
    כמו כן, לא טיפחו בישראלים הצעירים את ההיכרות עם החוכמה היהודית האוניברסלית, אלא רק כאשר היא שירתה את האינטרסים הציוניים המאוד לא אוניברסליים. כיום מזהמים בה עוד ועוד מושגים – חישוף, ממוקד, ביטחון ועוד מלים רבות אחרות הופכות למלים מנוולות. אט אט מסלקים מהשפה מלים שבהם אי אפשר יהיה להשתמש עוד הרבה זמן. בו בזמן, מבחר הטקסטים המתפרסמים בשפות אחרות כמו ספרדית, אנגלית, ערבית, צרפתית, יפנית, גרמנית ועוד הוא עצום, אבל בחלקו הגדול בלתי נגיש לנו. ללמוד שפה חדשה זה להכיר עולם חדש ולפקוח את העיניים.
    אפשר גם ללמוד ערבית ולהתחיל להכיר מיד ראשונה (ולא דרך פרשנינו לעניני ערבים) את העולם הקרוב כל כך והרחוק כל כך. התחלתי ללמוד ערבית לפני זמן מה. לא הגעתי רחוק, אבל אמשיך עם זה בעתיד הלא רחוק. יש לי עוד רעיונות באמתחתי.

  5. ד"ר יחיעם שורק, מכללות בית ברל וסמינר הקיבוצים

    מעידתו/החלקתו של נתניהו איננה צריכה להפתיענו, שהרי מרגע היכנסו לפוליטיקה הוא מהלך כל העת על קו פרשת המים בין פליטות-פה "תמימות" למעידות זדוניות, מרושעות. אויבים=עובדים = פרוידיאניזם. את המיואשים והמתוסכלים של המגיבים, קודמי, הייתי מפנה לצפיה בערוץ 10, שלמעט ימנולוגיה בוטה של "רצון חופשי" (חופשי, עלאק!), רווי הרפרטואר העיתונאי של ערוץ זה בגישות הקרובות יותר לעיתונאות חופשית ובעטנית-דעתנית. צפיה נעימה.

  6. דרור

    הסכנה הגדולה ביותר על הגיוון התרבותי בעולם היא היעלמותן של שפות מעוטות-דוברים והחלפתן בשפות כגון אנגלית, ספרדית, רוסית וכדומה. על-פי ההערכות מדוברות כיום כ-6000 שפות ועד סוף המאה ה-21 יוותרו 1000 בלבד.
    אני גאה, אם כן, לדבר בשפה ייחודית, שמשמרת גם יסודות עתיקים, בלי להיסחף לקונפורמיות הלשונית הבינלאומית. הפרובינציאליות הלשונית שלי לא מנעה ממני ללמוד אנגלית, ערבית, צרפתית וקצת ספרדית כשפות זרות. לעניין עיקור השפה העברית מצליליה – אנחנו לא יודעים בוודאות איך נשמעה העברית העתיקה. נוטים לשער שהיא הייתה דומה לערבית הקלאסית, אבל זה רק בגלל שאין לנו שפה שמית אחרת ששימרה כל כך הרבה צלילים, כך שזה הבסיס היחיד להשוואה. העברית שלנו מושפעת מאוד מיידיש, שפה ייחודית בפני עצמה, שלמרבה הצער הולכת ונעלמת. מחדשי השפה העברית היו, מה לעשות, מיהדות פולניה, ולמרות מאמציהם, הם הנחילו לנו עברית במבטא מזרח-אירופי (עם קצת השפעות ספרדיות), ועם שפע מילים וביטויים שנשאלו מיידיש. מי שמחפש עוד מידע על העניינים האלה יכול לקרוא את מאמריו של פרופ' פאול וקסלר מאוניברסיטת ת"א.

  7. יוסי לוס

    חלילה לי לזלזל בשפת האם שלך שהיא גם שלי. אין לי שפת אם אחרת שבה אני יכול להתבטא באופן קל וחופשי. הכרה בכך שהחייאתה היתה פרוייקט פוליטי אין לה דבר וחצי דבר עם זלזול.
    "החייאת" השפה העברית לא היתה פרוייקט של אדם אחד בלבד ואף לא של מספר הוגים וחוזים אלא של מפעל פוליטי שבין השאר מחק אופציות אחרות של דיבור בעברית ובשפות אחרות לצדה. היה זה פרוייקט של המצאת שפה ולא רק של החייאה. המצאה והחייאה לצרכים פוליטיים, שהרי ללא שפה ייחודית קשה יותר לטעון שיש עם. להכיר בכך ששפת האם שלנו היא שפה שנכפתה על המוני בני אדם הומצאה והוחייתה לצרכים פוליטיים אינה זלזול, אלא הבעת כאב.
    ובעיקר, אני מבכה כעת את גורלה של שפה זו להישחת ולהישחט בידי הלאומיות היהודית שהמציאה אותה, ולכן מבקש ללמוד שפות אחרות כדי לחלץ את עצמי לפחות מהתהום שאליו לאומיות זו שואבת אותי.

  8. דרור

    קשה מאוד לענות על השאלה האם "החייאת העברית" הייתה בעצם "המצאת" שפה חדשה. קראתי כמה מאמרים בנושא ויש ראיות (בלשניות) לכך שהעברית שלנו משמרת יסודות מן העברית הקדומה (בעיקר במורפולוגיה שלה), אבל יש גם ראיות מובהקות לקשר בין העברית-הישראלית (או העברית-הציונית, אם תרצה) לבין יידיש ואולי שפות אירופיות אחרות.
    היה פעם כנס של דוברי אספרנטו בתל-אביב, שבמהלכו היה סימפוזיון באוניברסיטת ת"א שבו ערכו השוואה בין העברית-הישראלית לבין אספרנטו, בתוקף היותן "שפות מתוכננות" (planned languages) שנוצרו מטעמים אידיאולוגים, שתיהן בידי יהודים מזרח-אירופים. דוברי האספרנטו הזרים דווקא ראו בעברית דוגמה מעוררת הערצה להצלחת אידיאולוגיה פוליטית באמצעות השפה, אף על פי שהאידיאולוגיה שלהם היא, כמובן, שונה.
    השפה העברית שלנו היא ההצלחה הבולטת ביותר של הציונות. הציונות כשלעצמה היא תנועה יוצאת-דופן שהצליחה, לדעתי, בעיקר בגלל נסיבות היסטוריות יוצאות-דופן (במיוחד השואה), כיוון שקשה לומר שהיא סחפה יהודים רבים, אפילו במזרח-אירופה. הציונות לטוב ולרע נמצאת כאן, על שפתה הייחודית והיצירה התרבותית הענפה שנעשתה בשפה הזו. השפה לדעתי שייכת לצד הטוב של המשוואה.

  9. ליז

    פיספסתי את התוכנית של רינו על מחאה חברתית- עם ויקי כנפו ומתפרת דימונה
    שמעתי היה גדול
    האם יש אפשרות בכל זאת לדעת מתי יש שידור חוזר?
    או רעיון אחר?