גם ויקי קנפו

איציק ספורטא

לפני יומיים ראיתי תמונה שעוררה בי מעט אי נוחות, ראיתי שני אנשים מגישים זר פרחים אחד לשני. האחד, הרגיל להיות חנוט בחליפה, בחולצת פולו, והאחת בלבוש חגיגי.  שני האנשים היו ויקי קנפו ובנימין נתניהו, חשבתי לתומי שנתניהו בהיותו אורח במצפה רמון החליט לתת זר פרחים לויקי קנפו, אף שבעבר לא רצה להיפגש איתה, ואף טען את טענותיו כנגד האימהות החד-הוריות  שהנן לדעתו חלק מצבא הבטלנים הישראלי. אבל ראה זה פלא מי שנתנה את הזר הגדול היא ויקי קנפו, את זה כבר לא הבנתי. האם זו קבלת אורחים, אבל אצלנו אורחים מביאים פרחים, או מה? אתמול גם פרסמה קנפו מאמר בעמוד הדעות של מעריב התוקף את ההסתדרות ושביתותיה, ההסתדרות לטענתה לא נהגה כשורה כיון שלא תמכה במאבקה שלה והיא (ההסתדרות) דואגת רק לחזקים, אבל רגע נתניהו דואג בדיוק למי? לעוד יותר חזקים. זאת אומרת שויקי קנפו צריכה לתת זר פרחים גם לעמיר פרץ, אולי קטן יותר, כי הוא מגן על החזקים פחות (לטענתה), אבל בכל זאת.

ציער אותי מאוד לראות את התמונה ואכן תמונה חשובה מאלף מילים, כל פעולותיהם של היחצנים שמעסיק נתניהו לא היו יכולים לנקות אותו ממדיניותו הקלוקלת כמו תמונה זו. אני בחרתי באתר זה את ויקי קנפו לאחת הטובות של השנה שעברה בגלל מאבקה. האם מחיר המאבק הוא התרפסות בפני השררה? או שזו רק מחווה נימוסית שלא במקומה. אני רק מקווה שנאבקות והנאבקים הבאים לא יגיעו למצב זה. גם אם הנאבקים והנאבקות יפסידו במאבק, כזה או אחר, יעשו זאת בכבוד וללא קבלת פנים חמה (כמו שנכתב בעיתון) לנושא הדגל של הכלכלה הדורסנית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אדם

    זה היה מוזר מאד כמו איזה פלשבק הזוי..מה היא נתנה לו פרחים?

  2. דורון צברי

    אהלן איציק
    כל מילה בסלע
    דורון

  3. אסף

    ויקי כנפו, היא גיבורה, גיבורים שלא כמו בסרטים לפעמים לא מצליחים במאבקם, האם זה אומר שעלינו להכפיש את שמם? לא.
    ויקי כנפו היא נציגת הדמוק' האמיתית, אישה שנאבקה בדרכים הדמו' הלגיטימיות ביותר, למען מאבק חברתי חשוב מאין כמוהו למנוע ממדינת ישראל להפקיר את תוכניתה הכלכלית בידי משרתם של בעלי ההון.
    אנו כעם, נכשלנו. נכשלנו בציניות שמדביקה אותנו לכורסא מסתכלים בריבוע השחור משחור של הטלויזיה ומעבירים ביקורת.
    אנו כעם היינו צריכים לזהות את זעקתה האמיתית, הכנה, של אישה אמיצה זו שיצאה חוצץ כנגד אותה ציניות מתיימרת שנשמעת לעיתים קרובות לצערי, דווקא מפי אותה אליטה אינטלקטואלית נטועת האידיאות חסרות הבסיס, מלאת המחקרים, תרשימי הזרימה והניתוחים הסוציו אקונומיים אך המנותקת לצערי מהמציאות.
    קל להעביר ביקורת מאתר אינטרנט, קל לפסול התנהגות, יותר קשה לבדוק את המציאות לאמיתה ולברר עם אותה אישה למשמעות אותה הגשה של זר פרחים לשר האוצר.
    יותר קשה להתמודד עם זה מכיוון שאז מגלים שהמציאות מורכבת ואינה שחור או לבן כפי שניסה הכותב להציג.
    מדוע לא בדק אותו כותב את מניעיה של גברת כנפו? ואם בדק מדוע לא פרסם?
    עלינו הציבור האכפתי להכות על חטא שלא סייענו בידה ובמאבקה החברתי של ויקי כנפו, ולא גרמנו לגברת כנפו להפיח רוח חדשה של תקווה בקרב הרוב הדומם שמתייסר יום יום במציאות הקשה שאם יאמר את דברו הוא באמת ישמע ויש גם לו סיכוי להשפיע ובמקום זה גרמנו לויקי כנפו להיות סמל לאותו חוסר אונים למרות מאבק בלתי מתפשר של אישה אמיצה ובעלת תעצומות נפש כויקי כנפו.
    וכן אחרי מאבק שכזה זכותה להרגיש תסכול ולבטא אותו ביציאה חוצץ כנגד מי שלא סייע בידה במאבקה והיום מבקש את תמיכת הציבור במאבקו הסקטוריאלי.
    להזכירכם ויקי כנפו היום לא יושבת בבית, אלא ממשיכה את במאבק ההשרדות של אם חד הורית, ביציאה לעבודות יזומות על מנת להביא אוכל לילדיה.

  4. איה

    ויקי כנפו מעולם לא הצהירה על עצמה, עד כמה שהבנתי, כעל נציגת השמאל. להפך. היא סיפרה ואמרה דברים אחרים על עצמה. כשנטשה את אוהל המחאה בירושלים וחזרה למצפה רמון, היא הודיעה שתמשיך בפעילות המחאתית שלה מהבית, כלומר עם המפלגה שבה היא חברה – הליכוד.

    כלומר, ויקי כנפו נלחמת לשיפור התנאים. ויקי כנפו נלחמת על עוולות. אבל ויקי כנפו עושה את זה בלי לנטוש את הבית. הבית שלה הוא הליכוד וכנראה שלא עוזבים כל כך בקלות בית.

    אז יושבים איציק ספורטא ודורון (אהלן דורון מהעניינים, איה…) מול המסך בבית, מחוברים לאינטרנט, ומבקרים ממש בקשיחות ובלי שמץ של אמפטיה ובהתנשאות, אשכרה התנשאות, את ויקי כנפו שלא מתנהגת לפי האג'נדה שמתאימה להם; שהיו רוצים שתנהג על פיה. אבל ויקי כנפו לא נולדה אתמול. וכנראה שהיא עושה הכי טוב שהיא יכולה. כנראה שיש יש לה היסטוריה והעדפות משלה. כל המפלגות, עמותות והארגונים וכל המנהיגים שרצו לגייס אותה לקידום מטרותיהם, היו צריכים להגיע אליה ולמצוא אותה בטרם פצחה במחאתה, מחוסר ברירה וחוסר אונים.

    ויקי כנפו אישה קשת יום. ממש כך. ועושה רושם שבמקרה שלה זהו לא סתם ביטוי עלק "ספרותי", להגיד שהיא קשת יום. כנראה שהיא לא מבינה הרבה באוקיינוס הפוליטי המסובך: איך לשחות בו ואיך לתמרן בו, לא חסרים בו כרישים וגם לא סתם פלצנים. וכנראה שהיא גם לא מבינה הרבה בתקשורת. במצב העניינים הזה, הגיעה כנפו לירושלים מתוך מצוקה, ונראה שכל הדגים השמנים והרזים ובכלל חיות הים, פשוט בילבלו לה את השכל. היא יצאה במחאה ספונטנית. אני מאמינה לה. היא צריכה לגדל שני ילדים לבד ואין לה הרבה גרושים על הנשמה. ותמיד, תמיד הצביעה ליכוד, ונראה שהיה כדאי לה כך להצביע וסיבותיה עימה. כל צורה של ביקורת עליה המרמזת על "הבחירה הדפוקה הזאת בליכוד" – היא צורה של התנשאות ופטרוניזם.

    אפשר להניח ובלי הרבה בעיות שכנפו, בניגוד לביבי (והלפסוּס שלו), לא רואה בו בביבי אויב. כנראה שהיא רואה בו עמית לויכוח יריב לעת עתה, שיש לה איתו חילוקי דעות. איך נניח היה מתנהג חבר מפלגת העבודה, מובטל עם משפחה, שהיה יוצא במחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה בעת שהעבודה בשלטון. האם היה יורק בפרצוף לפרס, לבן אליעזר ושאר השרים, כשאחד מהם היה מגיע לביקור בעיירה שלו? האם היה מחליף מיד את הבית הפוליטי שלו בגלל חילוקי הדעות? ככה בבת אחת. האם היה רואה בשר האוצר, שהוא מנהיג במפלגת הבית שלו, אויב? לא. הוא היה רואה בו מנהיג שאיתו יש לו חילוקי דעות בעניין הספציפי שבו הוא נלחם בעת מצוקה והיה מחפש את תמיכתו! גם הוא היה מגיש לו פרחים בעת ביקור או אירוח (ממתי אנשים מחשבים מי מביא למי פרחים בביקור, מה הצייקנות הזאת פתאום). בקיצור, הוא היה רואה את המאבק ככזה הנעשה מתוך ובתוך המפלגה שאליה הוא שייך. כלומר שעצם המאבק לא זורק אותו מהבית. התנגדות וחילוקי דעות עם המנהיגות לא מוציאים אותו החוצה. יש מקום לויכוחים בתוך הבית. וכך באמת צריך להיות. לכן לא מדובר ב"התרפסות בפני שררה". מדובר בהתנהגות רגילה לגמרי. אלא ש"מצד שמאל" טועים לפעמים לפרש חילוקי דעות של הימין בתוך עצמו כאיזו תזוזה, פרפור מעורר תקווה, הנע לעבר השמאל. וברגע שמתברר שלא היו דברים מעולם, מופיע איזה נאום "מאוכזב" וכעוס מהסוג שספורטא כתב, שמציג שוב את הנתק הזה בין "אינטלקטואלי" השמאל לבין האנשים קשי היום שבפריפריה. נאום אכזבה שאולי מעידה על הסיבות לאנומליה הפוליטית הזאת בארץ – שבה אנשי השמאל הם אנשים מבוססים כלכלית ואנשי הימין הם החלשים יותר כלכלית – ואשר רק מרחיק את השמאל עוד יותר מאותו ציבור שהוא אמור לייצג. כי נאום האכזבה הזה עושה בדיוק את מה שהשמאל שונא שהימין עושה לו – דה לגיטימציה והתנשאות. כי מה שבעצם ספורטא טוען הוא שכנפו נהגה בצביעות, ובטיפשות, ולכן היא לא לגיטימית כלוחמת על זכויות העובדים והחד הוריות: יש לה טענות (שאפשר להתווכח איתן) נגד ההסתדרות, וזה בגדר "ניחא" אצל ספורטא, אבל בעיקר, בגלל "הפרחים שהגישה לביבי". כלומר היא "בוגדת". והיא לא מבינה "עם מי יש לה עסק".

  5. אחד

    גם אם אני לא מסכים לכל מהלכיו של נתניהו באוצר , אני בהחלט מסכים לעקרונות שהוא הציב באוצר . מספיק לשמוע כלכלנים מקשת מאוד רחבה של דעות , ולהסכים עם הדרך בגדול .
    אז נתניהו קיבל פרחים , נו , זה מה שבאמת הרס לך את היום , ועוד מויקי כנפו שקודם גוייסה למאבק נגד האוצר , ועוד קיבלה כל כך הרבה אהדה מהברנז'ה העיתונאית (שיש לה גוון פוליטי?) , אחרי שהם הרימו אותה מהחור שלה במצפה , להיות כוכב תקשורת וסלב .
    בקיצור איך היא עשתה לנו את זה הפראנקית הזאת ?

  6. שלי יחימוביץ'

    ב"זמנים מודרניים", מוסף הנשים של ידיעות אחרונות, מספרת אורנה דץ כוכבת ומנחת "מהפך" על ההיילייטס של תוכניתה, השבה כעת לעונה חדשה במסגרת שידורי "קשת" בערוץ השני.
    ויקי קנפו ובתה עדן, מתברר, יעברו יחד "מהפך", יולבשו ויאופרו למישעי ואז יתגלו זו לעיני זו משופצות, ויפלו נרגשות זו לזרועותיה של זו.
    אומרת אורנה דץ: "מה הבעייה? היא זו שרוצה לעבור מהפך. ויקי הקדישה את זמנה לילדים, ובחיים לא התלבשה זוהר ולא התאפרה… אין לה כסף… אז למה שלא נעזור לה? חוץ מזה יש לה באמת סיפור מאוד מיוחד…"
    קראתי את הכתבה מייד אחרי קריאת בוקר שגרתית ב"העוקץ" (שימו לב לסדר העדיפויות), ונמלאתי עצב ובושה. כמה מהר אנחנו (העיתונאים) מעכלים, שורפים, מבלים ומחסלים "אייטם". כמה מהר השלכנו אותה ממהדורות החדשות אל מדורי הפרפראות. איזה ניצול מהיר ונטול חמלה התרחש כאן.
    מתברר, איציק, שויקי לא קוראת "העוקץ" ולא הספיקה להצטייד במשנה סדורה ומנומקת. היא, איך לומר, יותר צרכנית של ערוץ 2, כנראה גם של "המהפך" של אורנה דץ.
    ובכל זאת מלחמת הקיום שלה, ההרואית, הסיזיפית, השוחקת – מלחמה על פרנסתם של שלושה ילדים – נמשכת. אגב, היא גם עקרת בית. היא מנקה, מבשלת, ועושה את כל המלאכות הנשיות הקורעות שיש לי חשד (אנא! הזימו אותו!) שרוב הגברים הכותבים כאן באתר אינם עושים בדרך כלל. ובנוסף לזה, היתה לה גם אותה הבלחה הרואית, אמיצה, יוצאת דופן – המעידה על אישיות יחודית שביצעה מעשה יחודי של מחאה.
    לי זה מספיק כדי לא להתחשבן אתה על הפרחים לביבי, על המאמר בגנות ההסתדרות, על ההופעה אצל אורנה דץ.

  7. אבנר

    על זה נאמר כבר "כל פועלי העולם התאחדו ! "
    הרי הבעיה הראשונה שלנו היא חוסר בסולידריות מעמדית
    שמפצל כוחות ועוזר לבעלי ההון/שררה לשטות בנו בעזרת המדיה.
    אם העקבות ויקי היו עולים ברגל אלפים לירושלים, מובטלים, פועלות טקסטיל, מהנדסי חברת חשמל
    וערבים גם כן
    אפשר היה להתחיל במאבק.
    סולידריות והסברה – זה מה שצריך עכשיו