השביתה לפני השביתה הכללית שאולי לא תהיה

איציק ספורטא

בית הדין לעבודה החליט לא לאפשר בשלב זה שביתה כללית. הפסיקה של בית הדין ניתנה ללא הנמקה, אבל נראה שבית הדין, במובלע, קיבל את הטיעון של איגוד לשכות המסחר שאין המדובר כאן בשביתה ככל השביתות. בעוד איגוד לשכות המסחר רואה בשביתה שביתה פוליטית, על פי החלטתו יתכן שבית הדין רואה בשביתה שביתה מ`עין פוליטית` ואם כך גם בעתיד לא יאפשר בית הדין שביתה כללית אלא רק שביתה של שעות ספורות. זאת לדעת שביתה פוליטית אסורה לחלוטין, כיון שכך אין ההסתדרות יכולה לשבות, למשל, בנושא קיצוץ הקצבאות והעוני הגדל. לעומת זאת כאשר השביתה נוגעת לשכרם ותנאי העבודה של העובדים יכולה להתבצע שביתה כללית. אם בית הדין אכן קיבל את הטיעון של המעסיקים, אפילו בחלקו, ייווצר מצב שפוגע מהותית בדמוקרטיה בישראל. הדמוקרטיה תתבטא רק בהשלכת פתק לקלפי כל ארבע שנים ובין הזמנים הללו הרוב של הממשלה ינהיג מעין דיקטטורה ויוכל לבטל ולשנות חוקים כאוות נפשו ללא יכולת מאורגנת להתנגד. למה לא לבטל את חוק שכר המינימום, או חוק שעות עבודה ומנוחה, או חוק חופשה שנתית.

הממשלה כבר עושה זאת כעת, חוק ההסדרים הפך למסלול עוקף הליך תקין בכנסת, בהינף יד אחת אפשר לשנות מלאכת חקיקה ארוכה. לדוגמה, בשנת 1984 חוקק חוק חינוך חינם לגיל הרך מגיל שלוש, ועד היום לא יושם, אותו דבר קורה לחוק חברות כח אדם שנועד לתת תנאים שווים לעובדי חברות כוח אדם מהיום הראשון לעבודה, ומקום עבודה בארגון המעסיק לאחר תשעה חודשים. לא שמענו את אביר שלטון החוק, אוריאל לין (בעליה של חברת כוח אדם) טוען שיש לקיים את החוק שקיבלה הכנסת. הוא עושה זאת רק שכאשר זה מרפד את כיסו.   

הדיסאינפורמציה והשקרים של משרד האוצר כבר זכו לביקורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אבל בישראל מה שחשוב זו לא המהות אלא אומנות המכירה, ונתניהו מתייחס לתפקידו כאילו היה עדיין מנהל השיווק בחברת רהיטים. מלבד פגיעה בדמוקרטיה זו פגיעה בשכל הישר. טיעונים מופרכים מושמעים פעם אחר פעם ומקבלים מעמד של אמת וכל התייחסות לנושאים צריכה להיעשות כנגד אותם טיעונים מופרכים (למשל, גרעון אקטוארי של 130 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה) . נושאי הכלים באוצר, פקידי מדינה ועוזרים אישיים מקבלים את אותו דף מסרים וממחזרים אותו. כאשר העובדות לא מתאימות לטיעון מייצרים טיעון חדש מופרך יותר מקודמו ושוב אנו נכנסים למעגל אין סופי של יחצנות. העובדות ידועות ולא בית דין לעבודה ולא תקשורת ולא אף אחד אחר יכולים להתכחש להן (האבטלה גדלה, העוני גדל, העשירון העליון משתלט על חלק הולך וגדל מעוגת ההכנסות, בעלי הון נהנים מהטבות מפליגות). אבל לאנשי מכירות העובדות לא משנות העיקר שנמכור עוד ועוד עד שלא יבחינו בין אמת לשקר, דמוקרטיה וסתם שלטון שעושה כרצונו באצטלה של דמוקרטיה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עזרא

    האם ההחלטה היא פרי החשש שדבק בבית הדין לעבודה בעקבות האיומים לפגוע בעצמאותו?

  2. דרור

    אני מבין שגירעון אקטוארי הוא מושג שבהגדרה מבוסס על ספקולציות, שכן הוא דורש הערכה מה יהיו ההוצאות לעומת ההכנסות בעתיד הרחוק. ואף על פי כן, אם 130 מיליארד שקלים הם סכום מופרך, מה באמת מצב קרנות הפנסיה? מה הסיכוי של ההורים שלי ליהנות מהפנסיה הצנועה שלהם? מה הסיכוי שלי ליהנות מפנסיה אם אחליט סופסוף לפתוח חשבון בקרן כזו?
    יהא המצב אשר יהא, אני חושב שזאת חוצפה להטיל את האחריות למימון הגירעון על עמיתי הקרנות. בשנת 1983, אחרי פרשת מניות הבנקים, מימנה המדינה את עלות הנזק, תוך פגיעה מינימלית במשקיעים, אבל מהן קרנות פנסיה לעומת הבורסה.

  3. איציק ספורטא

    אני לא בוחן כליות ולב ולכן לא אניח הנחות לגבי המוטיבציות של פסק הדין. דבר אחד אפשר לומר שיהיו לפסק הדין, הסופי שעוד לא ניתן, השלכות מרחיקות לכת. זאת בהנחה שאכן יקבע ששביתה כללית שנושא מדיניות אינה יכולה לשמש עילה לשביתה.

    כל המומחים טוענים שתהיה פגיעה קשה במקבלי הפנסיה. אתמול הופיע בטלוויזיה חיים בן דור, שאינו חשוד בתפיסה כלכלית רדיקלית, שטען שבעוד 20 שנה תתכן ירידה של 30% ויותר במה שיקבלו הגמלאים. גם דן שפרינצק טוען טענות דומות. נעשים כמה שינויים מהותיים, העברת 70% מן הכספים הצבורים לבורסה שההחזרים בה קטנים בהרבה מאגרות החוב הניתנות היום. כמו גם התנודתיות של הבורסה. דבר אחר שמוסתר הוא שהפנסיה תקבע לפי ממוצע השכר בכל שנות העבודה ולא ממוצע של שלוש השנים האחרונות, או אפילו המשכורת האחרונה. כידוע השכר עולה לאורך חיי העבודה, וגם לכך תהיה השפעה. כאשר כתבתי על פנסיה הפניתי למספר מאמרים שדנים בנושא לעומק.

  4. יוסי לוס

    איציק, תתקן אותי בבקשה אם אני טועה.
    פעמים רבות טוענים (אלה שהגישו את העתירה נגד השביתה ואחרים שנשבו באידיאולוגיה שלהם) נגד "הוועדים החזקים" שהם שובתים רק למען עצמם ועל חשבון הציבור בעוד שפועלים אחרים, חלשים יותר, אינם יכולים להפעיל את הכוח שיש ל"וועדים החזקים". כעת, "הוועדים החזקים" שובתים נגד פגיעה בעצמם אך גם באחרים ובחברה הישראלית בכלל (וזו אינה הפעם הראשונה שהם עושים זאת), ונגד שביתה זו מוציא בית הדין לעבודה צו שקובע ש"השביתה היא פוליטית" ולכן אינה חוקית ואסורה. טענתו היא שהם לא שובתים למען הטבת התנאים שלהם, אלא נגד שינויים מבניים כלליים.
    האם לא הבנתי משהו?

  5. איציק ספורטא

    בית הדין בינתיים לא קבע כלום אלא רק צו מניעה כנגד השביתה שהייתה אמורה להיפתח אתמול. אם תהיה קביעה סופית שזו שביתה פוליטית או מעין פוליטית אז תהיה בעייה. הטיעונים של מי דואג למי הם תמיד בעייתיים. לדעתי שביתה בנושא פנסיה משרתת את כל מי שמבוטח בפנסיה צוברת, ולא משנה אם הוא עובד חזק או חלש. צריך לזכור שחלק גדול מהאוכלוסיה, מעל חמישים אחוז, אינו נכלל בכלל בדיון כיון שאין לו פנסיה מכל סוג. לדעתי הארגון היחיד שיכול לאתגר את הממשלה היא ההסתדרות על מיגבלותיה וכשליה.