השביתה לפני השביתה הכללית שאולי לא תהיה

בית הדין לעבודה החליט לא לאפשר בשלב זה שביתה כללית. הפסיקה של בית הדין ניתנה ללא הנמקה, אבל נראה שבית הדין, במובלע, קיבל את הטיעון של איגוד לשכות המסחר שאין המדובר כאן בשביתה ככל השביתות. בעוד איגוד לשכות המסחר רואה בשביתה שביתה פוליטית, על פי החלטתו יתכן שבית הדין רואה בשביתה שביתה מ`עין פוליטית` ואם כך גם בעתיד לא יאפשר בית הדין שביתה כללית אלא רק שביתה של שעות ספורות. זאת לדעת שביתה פוליטית אסורה לחלוטין, כיון שכך אין ההסתדרות יכולה לשבות, למשל, בנושא קיצוץ הקצבאות והעוני הגדל. לעומת זאת כאשר השביתה נוגעת לשכרם ותנאי העבודה של העובדים יכולה להתבצע שביתה כללית. אם בית הדין אכן קיבל את הטיעון של המעסיקים, אפילו בחלקו, ייווצר מצב שפוגע מהותית בדמוקרטיה בישראל. הדמוקרטיה תתבטא רק בהשלכת פתק לקלפי כל ארבע שנים ובין הזמנים הללו הרוב של הממשלה ינהיג מעין דיקטטורה ויוכל לבטל ולשנות חוקים כאוות נפשו ללא יכולת מאורגנת להתנגד. למה לא לבטל את חוק שכר המינימום, או חוק שעות עבודה ומנוחה, או חוק חופשה שנתית.

הממשלה כבר עושה זאת כעת, חוק ההסדרים הפך למסלול עוקף הליך תקין בכנסת, בהינף יד אחת אפשר לשנות מלאכת חקיקה ארוכה. לדוגמה, בשנת 1984 חוקק חוק חינוך חינם לגיל הרך מגיל שלוש, ועד היום לא יושם, אותו דבר קורה לחוק חברות כח אדם שנועד לתת תנאים שווים לעובדי חברות כוח אדם מהיום הראשון לעבודה, ומקום עבודה בארגון המעסיק לאחר תשעה חודשים. לא שמענו את אביר שלטון החוק, אוריאל לין (בעליה של חברת כוח אדם) טוען שיש לקיים את החוק שקיבלה הכנסת. הוא עושה זאת רק שכאשר זה מרפד את כיסו.   

הדיסאינפורמציה והשקרים של משרד האוצר כבר זכו לביקורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אבל בישראל מה שחשוב זו לא המהות אלא אומנות המכירה, ונתניהו מתייחס לתפקידו כאילו היה עדיין מנהל השיווק בחברת רהיטים. מלבד פגיעה בדמוקרטיה זו פגיעה בשכל הישר. טיעונים מופרכים מושמעים פעם אחר פעם ומקבלים מעמד של אמת וכל התייחסות לנושאים צריכה להיעשות כנגד אותם טיעונים מופרכים (למשל, גרעון אקטוארי של 130 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה) . נושאי הכלים באוצר, פקידי מדינה ועוזרים אישיים מקבלים את אותו דף מסרים וממחזרים אותו. כאשר העובדות לא מתאימות לטיעון מייצרים טיעון חדש מופרך יותר מקודמו ושוב אנו נכנסים למעגל אין סופי של יחצנות. העובדות ידועות ולא בית דין לעבודה ולא תקשורת ולא אף אחד אחר יכולים להתכחש להן (האבטלה גדלה, העוני גדל, העשירון העליון משתלט על חלק הולך וגדל מעוגת ההכנסות, בעלי הון נהנים מהטבות מפליגות). אבל לאנשי מכירות העובדות לא משנות העיקר שנמכור עוד ועוד עד שלא יבחינו בין אמת לשקר, דמוקרטיה וסתם שלטון שעושה כרצונו באצטלה של דמוקרטיה.