חוק ההסדרים והדמוקרטיה

איציק ספורטא

הדמוקרטיה במיטבה. חברי הכנסת קיבלו את חוק ההסדרים, שמכונה הפעם  "חוק המדיניות הכלכלית", רק אתמול, והיום חברי הכנסת צריכים להצביע בקריאה ראשונה עליו ועל חוק התקציב. חוק ההסדרים שהוא במהותו לא דמוקרטי, כיון שהוא מבטל מלאכת חקיקה ארוכת שנים, כולל השנה נושאים רבים כרגיל, בעוד שבשנת 2001 הוא היה בן 18 עמודים השנה יצטרכו חברי הכנסת לקרוא להבין ולבקר 120 עמוד.  חוק זה משום מה לא מוצג באתר האינטרנט של משרד האוצר כפי שנהג לפני 2003, האם יש שם סודות מדינה?

רק כדי לסבר את העין הנה מספר סעיפים קטנים בהם מטפל החוק, אני בכוונה מתייחס לסעיפים אלה גם כיון שחלקם מופיעים בכלל בסעיף שונות. למשל, בסעיף 86 כתוב בפשטות "חוק הדיור הציבורי בטל" כיון שחוק זה התקבל, בין היתר, בעבודה רבת שנים של "הקשת הדמוקרטית המזרחית" הייתי עד לכל שלב במלאכת החקיקה שנמשכה שנים, עד שבאוקטובר 1998 התקבל החוק לאחר ארבע קריאות, וכעת בהינף קולמוס עבודה זו יורדת לטמיון ואיתה יחד כבודה של הכנסת. חוק יום לימודים ארוך לעומת זאת לא בוטל אבל נדחה ביצועו ל-תש"ע אם מישהו חושב שמשהו ישתנה באותה שנה צר לי לאכזב אתכם. חוק זה ילך בדרך בה הלך חוק חינוך חינם לגיל הרך (מגיל 3) שנחקק ב- 1984. סעיף 113 דוחה ביצועו של סעיף בחוק העסקת עובדים על ידי כח אדם ל-2007 באותו חוק נקבע שאדם יהיה עובד של המעסיק בפועל לאחר תשעה חודשים של עבודה אצל אותו מעסיק, ממתי יספרו את תשעת החודשים? לא מהיום בו התחיל לעבוד אלא מיוני 2007, למה? ככה. אני יכול להלאות אתכם בעוד סעיפים ותתי סעיפים, לא אעשה זאת, אבל כדאי לכל מי שמתעניין/ת להציץ בחוק על אף אורכו. החוק יעבור היום בקריאה ראשונה שהפכה למעין ריטואל, אני לא מאמין שחברי הכנסת בקיאים בו אחרי עיון קצר של יום או יומיים. כך שלדעתי הדמוקרטיה הפורמאלית פורחת אבל המהותית יוצאת חסרה מהתהליך הזה. חוק ההסדרים, שהומצא ב- 1985, הפך למסלקה של חוקים ובכך פוגע קשות בעבודת הכנסת שהיא למי שלא זוכר הריבון.

כדי לצאת מהפרטים ולבחון את התמונה בשלמותה כדאי לקרוא מסמך קצר (תשעה עמודים) שפורסם על ידי מרכז אדווה (לאחר הכניסה לאתר יש להקליק על המסמך השני, "שנתיים שחורות" ) בימים האחרונים ובו ישנה סקירה של השנתיים השחורות של 6 התוכניות הכלכליות המאוד מוצלחות, של ממשלות שרון, שאת תוצאותיהם אנו רואים עד היום. העיקר שהבורסה עולה.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דרור

    קודם כול, מומלץ מאוד לבקר מדי פעם באתר הכנסת. ההנחה היא, כנראה, שאיש לא מבקר באתר הזה, כיוון שמתפרסמים שם דברים מעניינים – חוקים, הצעות-חוק, פרוטוקולים – שלא מתפרסמים בשום כלי-תקשורת המוני אחר. רק תשתדלו לא להשאיר עקבות – אם ירגישו שמספר המבקרים עלה, אולי ימחקו חלק מהחומר.
    עכשיו לשאלות:
    1. מה המשמעות של התיקונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי? מה המשמעות של מינוי ועדה ציבורית שתמנה "מועצה" לקופת החולים? מה המשמעות של מתן סמכות לשר להוסיף תרופות ושירותים לסל הבריאות לתקופה מוגבלת?
    2. מה פשר הסמכת שר הפנים למנות גובה-מס מיוחד לעיריות שגובות סכומים נמוכים מדי? על-פניו זה נראה כמו רעיון חיובי, אבל אילו זה היה כך, היו ודאי מעבירים את זה בחוק רגיל.
    האם אין מקום לעתור לבג"ץ כדי שיורה על דיון נפרד לפחות במה שקשור לחוק יסוד?
    3. מלכתחילה חוק ההסדרים נחשב, כמו חוק התקציב, לחוק זמני שתוקפו יפה לתקופה של שנה. האם יש איזושהי הנחיה משפטית כזו? האם קבלת "חוק הסדרים" חדש מבטלת "חוק הסדרים" קודם?

  2. דנה אלכסנדר

    ההצעה לבטל את חוק הדיור הציבורי, שמופיעה בהצעת חוק ההסדרים, היא פסולה לא רק מהטעמים שאיציק ציין (היותו חוק המגשים צדק חברתי שהושג לאחר עבודה חוץ- ופנים-פרלמטרית מרובה), אלא גם מן הטעם הפשוט, שאין לה דבר או חצי דבר עם חסכון תקציבי: הרי חוק הדיור הציבורי ממילא מוקפא, וניתן היה להמשיך לדחות את יישומו משנה לשנה, כפי שנעשה גם עם חוקים חברתיים אחרים. לא שזה טוב, אבל לפחות זה משאיר את הפתח להחייאת החוק מחדש בשלב עתידי, כאשר הנסיבות הפוליטיות והכלכליות יאפשרו זאת. אבל כאשר החוק מבוטל, הוא מת מוות סופי. חוק דיור ציבורי מוקפא אינו גורע אגורה מתקציב המדינה. מדוע, אם כן, לבטל אותו במקום פשוט להמשיך להקפיא אותו? רק דוגמא קטנה נוספת לשקר הגדול שמייצג חוק ההסדרים, שנועד כאילו להשיג חסכון תקציבי.

  3. אסף

    האם חק תשעת החודשים, המורה למעסיק לקחת עובד שעבד בחברתו דרך חברת כח אדם "חברת עבדים" לעבודה ישירות בא לטובת העובד? מסופקני.
    עד היום וזה גם מנסיון אישי, מה שחברות העבדים והמעסיק היו עושים (וזאת למעת מקרים נדירים) היה לפטר את העובד אחר 9 חודשים פחות יום ואו להעבירו לחברת עבדים אחרת או לפטרו ולהעסיקו מחדש ואז תקופת ה9 חודשים היתה מתחילה מחדש.
    האם הדבר עזר/סייע בידי העובדים דרך חברות העבדים? אין ספק שלא.
    יש ליצור חק חדש, חק שבאמת נלחם בעבדות המשתרשת בעיקר בקרב עובדים, שעבודת אינה דורשת הכשרה, נסיון או ידע מיוחד.
    חק המוציא אותם מהטלפיים החונקים של חברות העבדים הסוחרות בהם כרצונם.
    חק המעניק להם זכויות סוציאליות המגיעות להם מתוקף חק ואשר העובד "מוותר" עליהם בחוזה ההעסקה עם חברות העבדים.(זאת בשל חוסר היכולת למצוא עבודה בלי ה"תיווך" של מעוררי העבדות)
    חק הנותן להם עתיד כלכלי מובטח אם יבצעו את עבודתם כנדרש, חק שיראה בהם כבני אדם ולא כחלקי חילוף זמניים.
    חק השומר על צלמם וזכותם להתפרנס בכבוד.
    חק שכזה מצריך אומץ לב ציבורי, עמידה איתנה מול לובי כלכלי חזק ואיתן של הקבלנים והחברות הגדולות שהיום שולטות על "נבחרי/נציגי הציבור" עושי דבריהם.
    האם נסכים שיהפכו אותנו לבורג במכונה הכלכלית המניבה רווח רב לאיש אחד בחברה ועושקת את שאר חבריה?
    האם בחברה שכזאת משהו מאיתנו מעוניין לחיות?
    לעובד בחברה אם עובד הייצור "הפשוט" ביותר ואם איש ההנהלה הגבוה ביותר שי שם פרצוף וזכות לכלכל את חייו בכבוד כמו לכל בעל מפעל, לכל בעל הון.
    ועל זכות זו יש להאבק בכל מחיר.