למי אנו רוצים לדמות?

איציק ספורטא

בימים האחרונים פורסמו בעיתונות פלאי הכלכלה האמריקאית (לא בוליביה אלא ארה"ב), צמיחה בת 7% בגלל, בין היתר,  הורדת המיסים המסיבית שכמובן הגדילה את הגירעון, אבל את מי מעניין הגירעון במשק הגדול ביותר בעולם. למדיניות הכלכלית של ארה"ב החופשית, שלעיתים עושה ההיפך ממה שהיא מייעצת לאחרים (ראו יוסי לוס), יש גם צד אפל, ויותר מכך, שרק לעיתים רחוקות מוצא את ביטויו בתקשורת הישראלית החופשית והפלורליסטית (ראו תשובותיו האורתודוקסיות של אברהם, אנטי שביתות, טל ב"הארץ", נמצא גם במאמר הקודם).

בימים האחרונים פורסם דו"ח הרעב בארה"ב על ידי משרד החקלאות, לא איזה ארגון אזוטרי, וממצאיו קשים, ל-35 מליון בני אדם יש מחסור במזון או בשפה יפה אי בטחון תזונתי (11.1% מן המשפחות בארה"ב), 3.8 מליון משפחות חוות אי בטחון תזונתי עם רעב. מה לעשות אם המספרים הללו? האם נראה לכם שלמקום כזה כדאי לדמות? מקום שמזניח לחלוטין מיליוני בני אדם. עוד דוגמה, בארה"ב ל-15.2% מן האוכלוסיה אין ביטוח בריאות, רק 43.6 מליון אנשים. במדינה שיש בה אבטלה נמוכה, ואף אחד לא יכול לטעון שהעניים עצלנים וחיים מקצבאות, כמו אצלנו, דבר זה מבטא את הרע בעולמות האפשריים, גם לעבוד קשה גם לקבל שכר נמוך וגם להיות עני עד כדי רעב או מחסור בביטוח בריאות, ממש חיים במאה העשרים ואחת. אני כבר לא מדבר על המצב הבלתי אפשרי שבו מאות מיליונים, ויותר, בני אדם חיים מדולר או שני דולר ליום ונמצאים במלחמת השרדות מתמדת כדי להשיג, לא מותרות, אלא מים נקיים ומזון.

האמת המצב בארץ גרוע מהמצב בארה"ב כמו שכתבתי כאן בעבר בנוגע לרעב, לעומת זאת ביטוח בריאות בסיסי יש עדיין לכולם, למזלנו, אבל גם זה זמני. כי גאוני האוצר לאט ובאופן לא אלגנטי מרוקנים את החוק מתוכנו וכבר כעת מעל ל- 30% מביטוח הבריאות ממומן באמצעות ביטוחים פרטיים. זה לא אומר שאין דרך אחרת למי שמתעניין כדאי לקרוא את המאמר הבא שנקרא "בדרך לכלכלה הוגנת".

המהפכה הביבית בארץ הולכת להעצים את הרע ולהמעיט את הטוב, ולדבר על תעסוקה מלאה, כלכלה הוגנת וחיים בכבוד נשמע לא לעניין בקונטקסט הנוכחי של דיונים בציבוריות הישראלית, אבל זה לא צריך להפריע לשאיפה לחברה צודקת, ויותר מכך לפעולות שיקרבו מטרה זו.       

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מרדכי

    למי מופנת השאלה? לאילו הרוצים בריכוז ההון והכוח הכלכלי והפוליטי בידי יחידים? לאנשי האקדמיה המבינים ברובם את אשר מתרחש, או להמונים העוברים מניפולציות ונושאים הנטל ההולך וגובר ומשרתים, ברובם לא מודעות ותובנה על המתרחש, את המגמות המשליכות את מעמד הבניים לחוסר כל, את המעמד הבינוני לזילות ניכר במעמדו, רכושו ויכולתו לקים עתיד בטוח לילדיו בארץ הזו!?
    העניין הוא בתובנה פוליטית של המונים, שאינם מקשה אחת, אבל יש להם כמה מכנים משותפים: ראשית, הם ברובם נוהים אחר תרבות הצריכה ומבלבלים מעמד ביכולת קניות אובסבית ומתחלקים לשניים. אילו שידם משגת לצרוך ואילו שאזלו ואוזלים משאביהם וכל רצונם בחזרה ליכולת צריכה.ההבנה הפוליטית של אילו ואילו מתמצת במי שיכול לדעתם לתת להם את עגל הזהב. שנית, בהכללה העניין שהרוב מגלים בפוליטיקה נוגע לויכוח בנושאי הביטחון ברמה של מי "יכניס" לעראת יותר חזק – סוגיה פוליטית שמטפחים ללא הרף במשך שלוש השנים האחרונות במסדרונות הממשל הישראלי מתוך כוונה ברורה להסיט את המחשבה מהקונספרציות שבין הון לשלטון. שלישת, מסך המניפולציות ששני עיקריהם פורטו כאן, למי מופנת השאלה? למי שמכון בכונת מכוות את החברה והכלכלה לחופש כלכלי- קפיטליסטי שמרטכז בידי מעטים, לנהנים מן המדיניות הכלכלית- חברתית, לאקדמיה המבינה והמוקצה בשל כך, או להמונים העוברים מניפולציות של צריכה וסוגיות ביטחון וחושבים כי מצב זה הוא גזרה משמיים שאשמים בה החמאס, ערפאת והג'יאד ומצב השוק העולמי.
    התשובה לדעתי מצוייה במה שהתרחש ב 1789 כאשר המהפכה הצרפתית הונע בידי קבוצות אינטרסים עולות והצליחו להסית המונים רעבים לחם ומוכי גורל.עדין לא מספיק רע לרעבים, הם טבעים אך מקבלים "שנורקל", כמו פרה הרגילה להמצא בחרא- שם טוב לה, היא מדמה את הריח והעיסה לגן עדן, לוקחים את בניה לפיטום ולשחיטה, חולבים אותה עד קצה יכולתה, מפטמים אותה ושולחים אותה לבית המטבחיים. גן עדן של מגדלי הכבשים והפרים, והעדר עושה מוו ומהה וזה זה.

    הכותב הוא סטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה

  2. אסף דרעי

    תוספת חשובה למאמר המצוין: גם בישראל לא לכולם יש ביטוח בריאות, ולו גם בסיסי. העובדים הזרים, שחלקם שוהים בישראל שנים רבות, הרבה יותר מעולים חדשים שקיבלו אזרחות באופן אוטומטי, אינם מכוסים על פי רוב בביטוח בריאות, והחלק הקטן שכן מכוסה מורכב מעובדים אחראים במיוחד, שמשלמים הון תועפות על ביטוח די עלוב שמוכרות להן חברות ביטוח ישראליות פרטיות, כאלו שבד"כ מבטחות לכם את האוטו.
    אם לא די בכך, אז כשהעובד הזר (המבוטח) חולה, חברות הביטוח, כמו חברות ביטוח, משתמשות בכל תרגיל ותעלול אפשרי כדי להתנער מחבותן על פי פוליסת הביטוח, החל מסחבת פשוטה ואכזרית, דרך תרגילים משפטיים מפולפלים וכלה בהעפת העובד הזר מהארץ.
    וגם אצלנו – לא מדובר בפלח זניח של האוכלוסיה אלא בהמון אנשים ונשים (וילדים !) – בערך באותו מספר כמו המתנחלים.