רק אל תקשיבו לעצות שלנו

ג`וזף א. שטיגליץ (חתן פרס נובל בכלכלה, פרופסור לכלכלה, יו"ר לשעבר של מועצת היועצים הכלכליים של קלינטון וסגן נשיא בכיר בבנק העולמי לשעבר) מספר ש"כמישהו שהיה מעורב באופן אינטימי בקביעת המדיניות הכלכלית הפנימית בארה"ב, הייתי תמיד נדהם מהפערים שבין המדיניות הכלכלית שארה"ב כופה על מדינות מתפתחות לבין המדיניות הכלכלית בארה"ב גופא". לפי שטיגליץ, "שוק חופשי", כפי שארה"ב מטיפה לו במדינות מתפתחות, מעולם לא היה קיים. ההצלחה הכלכלית של ארה"ב, קובע שטיגליץ, הושגה בזכות השקעות ממשלתיות בתשתיות, פיתוח ומחקר שלא היו מושגות בשוק החופשי. קו הטלגרף הראשון הונח על ידי הממשלה. האינטרנט הומצא על ידי הצבא האמריקאי. בניגוד לשטיגליץ, אני הייתי מסיק מסקנות נוספות ועגומות יותר מכך שחלק ניכר מהמחקר האמריקאי ממוקד בכלי נשק ובצבא, והייתי מוסיף להישגים הכלכליים של ארה"ב גם את ההון שנצבר בזכות עבודתם ארוכת השנים של העבדים השחורים, אבל נעזוב זאת לעת עתה ונחזור לשטיגליץ. הוא מביא עובדות מגוונות ומעניינות כדי לבסס את טענותיו. שווה לעיין בהן.

למשל, שתי המפלגות בארה"ב מקבלות כיום את העמדה שכאשר מדינה נמצאת במיתון, אין זה רק מותר אלא אף כדאי לנהל תקציב בגירעון. ובכל זאת, ברחבי העולם, מדינות מתפתחות מונחות להתמקד בעצירת האינפלציה בלבד.

מעולם לא הערכתי יתר על המידה את מדינת הרווחה האמריקאית, אבל כפי שעולה מדבריו של שטיגליץ, הביטוח הלאומי האמריקאי הצליח כמעט למחוק לגמרי את העוני בקרב אוכלוסיית הזקנים. זאת, בזמן שמדינות רבות נשלחות להפריט את שירותי הרווחה שלהן. ישות ממשלתית הורידה את עלות המשכנתאות והביאה לכך שארה"ב היא אחת המדינות בעלות האחוז הגבוה ביותר של בעלי קורת גג. ועוד ועוד.

באותו הזמן פחות או יותר, אברהם טל, כתב כלכלי וחבר הנהלת מערכת הארץ, מסביר שהבעיה בישראל היא מסוג אחר לגמרי – בעיה סטטיסטית. יש למצוא דרך אחרת לחישוב קו העוני כדי להביא להקטנת מספר העניים בישראל. צריך חישוב "אובייקטיבי יותר… כנהוג בכמה ארצות במערב." היום אפשר לשלוח לו שאלות לאתר הארץ.

יוסי לוס הוא דוקטורנס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה וחבר "הקשת הדמוקרטית המזרחית"