מכתב לעיתון "הארץ"

לכבוד

עמוס שוקן, מו"ל

אהוד אשרי, עורך

אמיר בן דוד, עורך משנה

גב` שרה ליבוביץ דר

                                                                                                                                     מבלי לפגוע בזכויות

ג.א.נ.,

הנדון: כתבה במוסף הארץ מיום 13.11.03

                                                               "איפה הגברים כולם?"

1.                   הכתבה "איפה הגברים כולם?" שהתפרסמה במוסף הארץ ביום 13.11.03 (להלן: "הכתבה") היא פרסום שערורייתי, שמהווה פגיעה ג`נדרית מכוונת והסתה של ממש.

2.                   קשה לתאר מהם המניעים שהביאו לפרסום כתבה שרצופה באמירות שוביניסטיות וסקסיסטיות מופרכות.

3.                   אם עד היום סברנו שעיתון "הארץ" הוא בבחינת במה ציבורית מאוזנת, עניינית ומעמיקה, הרי שלאחר פרסום הכתבה מתברר לנו שמדובר בעיתון צהוב ומסית, שלא בוחל בפרסום בלתי מאוזן של תכנים, גזעניים ככל שיהיו.

4.                   הכתבה, האיורים והכותרות שנלוו לה, מהווים פרסום שנועד להשפיל בעיני הבריות נשים בכלל, עורכות דין בפרט, ופרקליטות בשירות המדינה במיוחד; פרסום שנועד לעשותן מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אותן בשל מעשים או התנהגות המיוחסים להן, לפגוע בהן במשרתן הציבורית והאחרת, בעסקן, במשלח ידן, או במקצוען, ובעיקר פרסום שנועד לבזותן בשל מינן.

5.                   אין באמור להלן למצות את טענותינו בקשר לכתבה ואולם על מנת לסבר את האוזן להלן חלקן:

א.      בשער העיתון מוצגות פרקליטת המדינה ושלוש פרקליטות בכירות בקריקטורה מבישה ופוגעת.

ב.      בפתיח הכתבה צוין לגבי ההגמוניה הנשית בצמרת משרד המשפטים:

"הרבה אנשים משוכנעים שזאת בדיוק הבעיה המרכזית של מערכת התביעה בישראל".

קריאה מדוקדקת של הכתבה חושף מספר זעום של מרואיינים התומכים בגישה הגזענית האמורה, כעמדה מרכזית ושלטת, אבל אין בכתבה אזכור ראוי ומשמעותי לרוב רובם של המשפטנים והמשפטניות בשירות הציבורי ומחוצה לו שסבורים וסבורות בדיוק להיפך.

ג.       בכתבה צוינו ביטויים פוגעים, מכפישים ומעליבים המאמצים עמדה גזענית שיש בה להעליב ולפגוע על רקע מין. חמור מכך, עמדה זו מאומצת על ידי הכתבה כעובדה שרירה. לא ברור מהיכן התעוזה לפרסם משפט כדוגמת זה המוזכר בעמוד 19 לכתבה:

"החלק השלישי בתסריט של רזניק נראה הרבה יותר סביר: לפי כל הסימנים גם בקדנציה הבאה הוא ימשיך לסבול מנוכחותה של אישה בראש פרקליטות המדינה".

ד.      העיסוק ברווקותה של אחת מן הפרקליטות הבכירות המוזכרת בכתבה, תיאור מצבה המשפחתי כ " אורח חיים לא שגרתי " והליכה שאינה בתלם, וציון העובדה ש " לדעת פרקליטים בכירים גם עובדה זו תשחק לרעתה בהתמודדות על תפקיד פרקליטת המדינה ", חמורים לא רק לגופו של עניין אלא גם ובעיקר בהעדר כל אזכור רציני לעמדה הראויה הרווחת לפיה מצבה המשפחתי של פרקליטה בכירה, כמו גם של מי שמכהן או מכהנת בכל תפקיד בכיר אחר, חסר כל רלוונטיות והשפעה בנוגע למינויה לתפקיד מקצועי כלשהו, לרבות לתפקיד פרקליטת המדינה.

ה.      הכותרת " רזניק נגד הקשקשניות " היא רק דוגמא אחת מני רבות לאמירות הגזעניות, המעליבות והמכפישות שמייחסת הכתבה לעורכות דין נשים בפרקליטות.

ו.        תחת הכותרת המסיתה מופיעה הסתה חמורה לא פחות שעיקרה הצגה חד צדדית ומטעה של העמדות הרווחות בציבור בכלל ובקרב הגורמים המקצועיים בפרט. חמורה במיוחד הצגת הדברים המגמתית והמטעה תחת הכותרת האמורה, ממנה משתמע כאילו הדעה הרווחת היא של ביקורת " נגד הגמוניה נשית בפרקליטות ", " חבורה שלמה של עורכי דין פרטיים לא בוחלת במילים לתאר את התנגדותה לשלטון הנשי בפרקליטות".

הדברים חמורים במיוחד כאשר אמירות קיצוניות, מסיתות, חמורות המצוטטות מפי עורכי דין בכירים מובאות ללא איזון ראוי, ללא הבאת הדעה הנוגדת ותוך יצירת רצף דברים ממנו משתמע שזוהי העמדה הרווחת והמקובלת.

ככל שהעמדות המצוטטות בכתבה מסיתות ומסוכנות יותר, כך ראוי היה שיובא איזון של העמדות המנוגדות, ואולם איזון כזה לא נמצא בכתבה.

ז.       דומה שאין צורך בהקשר זה להרחיב בנושא הכותרות והטענות בדבר "רגשנות יתר", ו"נוקשות יתר". אלו לא הוצגו כציטוט מפי אלמוני פלמוני, אלא ככותרת אובייקטיבית, קביעת עובדה.

ח.      התיאורים העובדתיים אודות עורכות הדין הבוכות בבתי המשפט יצרה תמונה כאילו רובן של עורכות הדין נוהגות לבכות כדבר שבשגרה. בלי כל קשר להתייחסות לתופעה האנושית של בכי, דומה שהצגת הדברים מסולפת בכוונה.

6.                   מיותר לציין שהנזק שגרמתם בפרסום הכתבה למעמד הנשים בכלל, ולמעמדן של עורכות דין ופרקליטות בשירות הציבורי בפרט, הוא נזק קשה ורב.

7.                   המסר הגזעני החמור שעולה מן הכתבה הוא שנשים לא יכולות להתמודד באופן שוויוני או בכלל על כהונה כלשהי או על תפקיד כלשהו, שכן התמודדות כזו תגרום בהכרח לשקיעת אותו תחום עיסוק.

8.                   לאור האמור במכתבנו זה ועל מנת לנסות ולתקן את הפגיעה הקשה שנגרמה בפרסום הכתבה, שומה עליכם לתת במוסף "הארץ" הקרוב במה זהה לדעות נוגדות, מקצתן כבר נאמרו אך לא פורסמו בכתבה, וכך אנו מבקשות מכם.

                                                                         בכבוד רב ובברכה,

                                          ארנה לין, עו"ד                      יפעת עובדיה, עו"ד