קח אותי שרון

יוסי דהאן

אין חדש בממלכת שרון-בראל, רשות השידור החליטה לפסול תשדיר רדיו המבשר לציבור על הפצתו ברבים של הסכם ז`נבה. הרשות תמשיך כמובן לשדר את התשדירים הקוראים לציבור לבוא לסיורים בחברון על מנת להעמיק את שורשיהם היהודים.

שורשיו של השידור הציבורי לעומת זאת נטועים עמוק בלשכתו של ראש הממשלה.

מאז שרענן כהן, השר הממונה על חוק רשות השידור בזמנו, דאג למינויו של יוסף בראל למנכ"ל רשות השידור ואיכלס את שורות הוועד המנהל והמליאה באנשי מרכז הליכוד ומקורבים אחרים, מכונת המינויים של מחנה שרון בליכוד לא נחה לרגע. רענן כהן אגב, נחת בכורסה מרווחות כשלצידה שלט קטן ומוזהב – "יושב ראש הבנק לפיתוח תעשייה".

לפני מספר חודשים מונה יוני בן מנחם למנהל הרדיו. עיסוקו העיקרי של בן מנחם לפני מינויו, היה דוברו הלא רשמי של ראש הממשלה, בעוד עיסוקו המשני –  כתב מדיני של קול ישראל. השבוע מינה ראש הממשלה, בסיוע מקורבו שעיה סגל,  למנהל הטלוויזיה את מוטי עדן – כתב ותיק, אפור וחסר כישורים למנהל הטלוויזיה.

ההשתלטות על השידור הציבורי הושלמה כמעט לחלוטין. תקציב של למעלה משמונה מאות מליון שקל בשנה, תשלומי אגרה הכפויים על אזרחים למימון שידור ציבורי דמוקרטי,  מוקדשים לתעמולה שלטונית וקידום האינטרסים של שרון ומקורביו.

לפני כשבועיים הגיש שר העל, אהוד (יסדר) אולמרט, השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, רשימת מועמדים לחברי מליאת רשות השידור החדשה. הצצה קלה ברשימה מצביעה על כך שמדובר ברשימה שמייצגת את כל הציבור שנמצא בטווח הדיעות והאינטרסים שבין מחנה שרון-אולמרט  למועצת יש"ע.

בין החברים החדשים ניתן למצוא שני מועמדים מ"אגודת זכות הציבור לדעת", אגודה שמקפידה על זכותו של הציבור לדעת רק מה שאנשיה חושבים שהוא צריך לדעת. הקשר בין האגודה הזו לבין זכות הציבור לדעת מזכירה את הקשר בין המנכ"ל בראל לשידור ציבורי במדינה דמקורטית. בין המועמדים ניתן למצוא גם נציג של "פרופסורים למען חוסן מדיני כלכלי" ועוד דמויות עלומות לחלוטין, נעדרות כל קשר לעולם העיתונאות התקשורת והיצירה. אחד מהם בעל עיסוק רלבנטי לעתיד התעסוקתי  של עובדי הרשות – "מנהל חברת כוח אדם".

אפרופו שר-העל אולמרט, שהוא גם מעין צאר-על תקשורתי, זה מנהל בימים אלה מאבק נגד נתניהו על עמדת שליטה בערוץ 10. שם, תר בעל המניות המרכזי יוסי מימן אחר שותפים עסקיים שייחלצו אותו מגרעונות הערוץ. במרוץ הבעלות על ערוץ 10 מתחרות שתי קבוצות: קבוצעת לאודר – בן צבי, אילי קוסמטיקה ונדל"ן, בעליהם של העיתון "מקור ראשון" וערוץ "תכלת" בכבלים, לאודר הוא גם המממן העיקרי של המרכזי הרעיוני הימני "מרכז שלם". שני בעלי הון ימניים המוכנים להשקיע את הונם בקידום האידיאולוגיה המדינית-כלכלית שלהם. רון לאודר, הוא חבר קרוב ובעל קשרים הדוקים עם נתניהו – יריבו של אולמרט במירוץ לראשות הממשלה. הקבוצה האחרת היא קבוצת שידורי "קשת" שבין בעליה, מוזי ורטהיים, שאהוד (יסדר) אולמרט אירגן לו מענק בגובה של 70 מיליון שקל מתקציב משרדו להעברת מפעל "קוקה קולה" מבני ברק לאשקלון.

ושאלה לשלום קיטל, מנהל חברת החדשות, איך ייתכן שמשה נוסבאום, הכתב לענייני פלילים של "ערוץ 2", שחשף בפני צוות חקירה של המשטרה את זהותה של עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ`, מי ששימשה מקור אינפורמציה חסוי של עיתונאי אחר, ברוך קרא מ"הארץ", ממשיך עדיין לשדר? 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ד"ר יחיעם שורק, מכללות בית ברל וסמינר הקיבוצים

    וכאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ: מאחורי הז'דאנוביזם והפרבדאיזם (שלום לך "בוקר חום". עיינו ערך "פרנק פבלוף") של השקטת והשתקת תשדירי הפירסום לטובת "הבנות ז'נווה" מסתתרת דווקא נקודת אור חיובית, כאשר בדומה לסערה הקדם-בג"צית בעניינו של הסרט "ג'נין, ג'נין", כך גם כעת – עמדתה התמוהה (בלשון המעטה) של רשות השידור תובא נוכח מותב הבג"צ (וכנראה תזכה), ומתוך כך תזכה לכיסוי תקשורתי חינם אין כסף.

  2. דודי מחלב

    הריאיון עם ארבעת ראשי השב"כ לשעבר זכה לכיסוי תקשורתי בארץ ובעולם.לפני שבועיים התראיין בידיעות אחרונות ישראל חסון , סגן ראש השב"כ לשעבר ,שאמר כי העיתונות בארץ לובשת צורה (ליתר דיוק כבר לבשה) של עיתונות סוביטית. מעניין האם הנשיא לשעבר , השלפן הידוע, עזר ויצמן היה מגדיל את מספר המוסקטרים לחמישה בצרפו אליהם את חסון.

  3. עמי מרון

    בהקשר הנוכחי יש לומר: אהוד (ישדר) אולמרט.

  4. מכלוף דטרמיני

    יוסי היקר, אני באמת ובתמים לא מבין מדוע לא הזכרת ברשימתך את מועמדותה של הגברת עירית לימור. הלא רק לפני כחודשיים יצאת נגדה במאמר חריף ומצוין על הגזענות המחליאה שלה.

    הדברים אמורים בדבריה של הצפונית לעילא ולעילא, על כך שלמאות מיליוני הערבים אין ולא היתה שום תרבות. מספיק היה בדברי הבלע המחליאים של הכרוכית הצווחנית והמסלידה, כדי להעיף אותה בבעיטה בישבנה מגלי צה"ל. אבל אין ספק שאחרי שאמרה את הדברים בגנות הערבים, היא זכתה מחבריה לתחנה לטפיחות עידוד . והרי ככלות הכל מדובר בתחנה שגם אחרי יותר מחמישים שנות שידור, יש בה שדרים וכתבים מזרחים שאפשר לספר אותם על אצבעות של יד אחת. וזאת לדעת, מדובר בתחנה צבאית-ציבורית האמורה לשקף את כלל החברה הישראלית

    לצד שני המנחים בתכניתה של לימור, אורי אורבך והפרענק התורן ,הליצן האווילי ג'קי לוי (הוא היה הראשון ללגלג על ויקי קנפו וחברותיה החד-הוריות), נחשבת הגברת המגלמת את הוולגריות הישראלית החדשה לנציגה של השמאל (עוד שמאל כזה ואבדנו…).

    באמירה הגזענית שלה יש משום פסילה של כחמישית מתושבי הארץ, ואם נבצע היסק לוגי לא מסובך במיוחד, יש גם פסילה של יותר ממיליון וחצי יהודים יצאי ארצות ערב, אשר על כן, הכרוכית המבחילה היא האחרונה שאמורה להיות נציגת ציבור במליאת רשות השיודר.

  5. עזרא דלומי

    מי זוכר היום שלפני עשר שנים לא ניתן היה להכניס לעיתונות הנאורה ולטוק שואוס למיניהם מילת הסתייגות אחת מהסכם אוסלו. מי זוכר שהמזהירים הוקעו כאויבי העם והשלום. משטרים מתחלפים, אך הבולשביקים, פעם מהליכוד ופעם מ"מחנה השלום", לעולם נשארים

  6. תוכי ושמו מוקי

    ולא מתוך התנשאות, כי אם מתוך בורות לשמה, המלצות על אותה "תרבות מזרחית" שהרבה מזילים דמעה על מחיקתה ואובדנה ומעט ידוע על טיבה וקנקנה.