החלק בהצעת התקציב לשנת 2004 המתייחס למשרד הבינוי והשיכון ממשיך את המגמה המסורתית של פקידי האוצר ל"צמצום המעורבות הממשלתית בשוק הדיור", כדברי ההצעה. במילים אחרות, מדובר במגמה הישנה של האוצר להפוך זכות אוניברסאלית, זכות אזרח בסיסית לקורת גג, לחסד. להטבה הקשורה במבחני ההכנסה, הטבה הנושאת עימה סטיגמה קשה ומיועדת לאוכלוסייה מצומצמת ככל האפשר. כלומר, רק למי שהוא "באמת עני" על פי אותם מבחני הכנסה. בעוד שבמדינת רווחה הזכות לדיור הוא זכות הניתנת לכל אזרח, במדינת הסעד שמנסה האוצר להשליט כאן יצטרכו העניים ביותר להוכיח שהם מספיק עניים כדי לקבל את שירותי הדיור.

יתרה מזאת, מי שלא היה מספיק עני התקציב האנטי חברתי הנוכחי יהפוך אותו לכזה. המגמה הזאת איננה חדשה, אבל שלטונו של שר האוצר החדש שלוח הרסן הפיל את כל חומות הבושה ופקידי האוצר יכולים סוף-סוף להגשים חלומות ישנים.

מבחר גזירות לדוגמה

א)      החמרת התנאים למתן סיוע בשכר דירה. סיוע בשכר דירה לשוכרי דירה בשוק החופשי הוא כלי של המדינה למתן עזרה  לאוכלוסייה מצומצמת שלא יכולה למצוא דירה בצורה אחרת (דירה בדיור הציבורי או בקניית דירה). עד היום ניתנה רשת הביטחון הזו אוטומטית למשפחות שצברו מעל ל – 1400 נקודות (נקודות נצברות כשקלול של מצב כלכלי, מספר אחים במשפחה וכדומה). בתוכנית התקציב הנוכחית מבוטלת הזכאות האוטומטית לסיוע לשכר דירה ללא מבחני ההכנסה. 

ב)      כספי מכירת הדירות בדיור הציבורי יוחזרו לאוצר. מעט הכסף שנשאר ממכירת דירות אחרות של הדיור הציבורי, (אחרי שבמסגרת עיסקה שערוריית של השר מאיר שטרית עם הסוכנות הועברו יותר מ – 4 מיליארד מכספי רכישת הדירות לקופת הסוכנות היהודית), יוחזרו כספי רכישת הדירות לקופת האוצר במקום שכסף זה ישמש לבניית דירות חדשות.

ג)        "ייעול" השימוש בשירות הדיור הציבורי. במקום "ייעול" היינו צריכים לומר, חשיפת דיירי הדיור הציבורי לתחרות האכזרית של השוק. ההצעה בחוק התקציב היא להצמיד את כל רמות שכר הדירה בדיור הציבורי למחיר השוק: שכר הדירה בקטגוריה הנמוכה ביותר (מה"ש), המיועד לנתמכי הביטוח הלאומי, מקבלי קצבאות שונות, יוצמד ב – 25% לשכר הדירה החופשי. פירושו של "הייעול" הזה, שמי ששילם עד היום 100 ש"ח עלול לשלם מהיום 600 ש"ח. לגבי רבים משמעות הדבר היא שהמדינה מסירה את אחריותה מאותו חלק שלא יוכל לשלם ויצטרך להיזרק לרחוב.

ד)      רכישת דירות במסגרת מבצע המכירות בדיור הציבורי. ההנחות לרכישת דירות בדיור הציבורי במסגרת המבצע  הורעו בהרבה. במקום הנחה של 3% לשנה, התקציב מציע 1% לשנה והורדת התקרה מ – 95% מערך הדירה ל – 70% (באזורי עדיפות לאומית א` וב` נשארה ההנחה 3% ו – 2% בהתאמה). משמעות הקיצוץ היא שדיירי הדיור הציבורי במרכז הארץ לא יוכלו יותר לרכוש את דירתם במסגרת המבצע, או למעשה,  ביטולו של המבצע.

שינוי או מהפיכה

ב – 19.10.98, בשל מצב פוליטי נדיר, עבר בכנסת חוק הדיור הציבורי, שהכניס שינוי משמעותי בזכויות האזרח בתחום הדיור. החוק נתן אפשרות לדיירי הדיור הציבורי להיות בעליהם של הדירות בהם הם מתגוררים, תוך שהוא מכיר באופן מעשי בשנים הרבות שגרו בדירה כיוצרות זכות לקורת הגג שלהם. במהלך חקיקת החוק ואף לאחר חקיקתו לא חדל האוצר ממתקפתו הפרועה על החוק, מתקפה שכללה הפצת נתונים שקריים. הממשלה הקפיאה את החוק בחוק ההסדרים וקבעה במקומו מבצע מכירות. חלק גדול מהשינויים שהאוצר מכניס היום בהצעת התקציב ל – 2004, הוא ניסה להכניס מספר פעמים כבר בעבר. שינויים אלו מבטאים השקפת עולם ברורה ומוצקה, דתית כמעט: סגידה לאלוהי השוק והקטנת ההגנה שנותנת המדינה לאזרחיה בפני פעולת השוק האכזרית.

מיכה רחמן הוא עובד קהילתי בירושלים, חבר "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ופעיל במאבקים למען הזכות לדיור.