בחצר הפריץ

יש חשיבות ודחיפות בתגובה ומחאה ציבורית על הניסיון של אולמרט לבצע מחטף פוליטי ולמנות מליאה לא ראויה לרשות השידור. התגובה של כל מי שהתקשורת יקרה ללבו צריכה להיות חריפה ומשמעותית לרבות מחאה ציבורית ופתיחה בהליכים משפטיים.

רשות השידור הפכה לכלי משחק בידי לשכת ראש הממשלה והשר האחראי עליה, ובחסותם מתנהלים שם עניינים חמורים שעיקרם בזבוז משווע של כספי ציבור ופגיעה מתמשכת בציבור משלמי האגרה ובתפקוד של השידור הציבורי.

ברשימה המוצעת של חברי המליאה החדשים לא ניתן למצוא בדל של תקווה לשינוי המצב המייאש הנוכחי. המדובר בהצעה בלתי ראויה בעליל, הסותרת את תכלית החקיקה,את פסיקת בג"צ, ובעיקר, את מהותו של היצוג הציבורי הנדרש בפיקוח על השידור הציבורי. ברשימה של אולמרט יש אוסף מקרי של מקורבים, פוליטיקאים, עסקנים ואינטרסנטים. הרשימה כוללת חלק מחברי המליאה הנוכחית, שנכשלה באופן מחפיר בתפקידה, שהרי תחת אחריותה הפכה הרשות למשרתת של השלטון ולמקום מושחת, רקוב ומייאש.

אני חושב שצריך לגבש קואליציה רחבה של מחאה בנושא זה, יחד עם ארגונים ואנשים נוספים שהתקשורת יקרה לליבם (וגם הדמוקרטיה הישראלית הגוועת). ההצעה המעשית צריכה להיות לקרוא לאולמרט למנות ועדת חיפוש מקצועית שתטפל בהמלצה למינוי המליאה (ולא עוזר השר) ותגבש רשימה חדשה לגמרי של אנשים. (אגב, הוא עצמו בחר במודל הזה של ועדת חיפוש בכל הנוגע למינוי הקרוב של יו"ר למועצה לשידורי כבלים ולוויין, יתכן ואפשר אפילו להסמיך את הוועדה הזו, שהיא לא רעה, להציע את הרשימה של חברי המועצה, ולבצע את הליך ההתייעצות עם הגורמים השונים, כנדרש בחוק).

אגב, אני מתקשה להבין איך מתיישב מינוי של מליאה חדשה עם ההכרזות על יישום של דו"ח ועדת דינור שמציע רפורמה מרחיקת לכת בשידור הציבורי.

דר` יובל קרניאל מרצה למשפטים ותקשורת ב"מכללה למינהל".