• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הלסדום היינו?

איציק ספורטא

לא רציתי לכתוב את הקטע הבא בשבת, כדי לא לקלקל את המעט שנשאר. אבל אני חייב לציין שתי כתבות בעיתונות הכתובה שציירו תמונה עגומה ומעוררת פלצות על המצב בישראל נובמבר 2003. כתבה אחת "הוציאו חוזה על הקשישים" מתארת את מצבן של משפחות הזקוקות לסיוע סיעודי של המדינה. מדינה שמכירה בזכותן אבל באותה עת אינה מוכנה לספק את צורכיהן. מדיניות זו תעלה את התמותה של הקשישים הנזקקים ב- 25%. התיאור החיי בכתבה אינו מותיר מקום לספק, כל אחד לעצמו, ומי שלא יכול לשלם שיעלם לעבר האופק ויפסיק להטריד אותנו (ידיעות אחרונות המוסף לשבת, מרדכי גילת, עוזי דיין ומיכל שבת, עמ` 12). 

כתבה אחרת במקומון תל-אביב מביאה את דבריה של מנהלת מרפאה ביפו ד` תחת הכותרת: " אנשים משפילים מבט ואומרים דוקטור יש לך תרופה יותר זולה". (תודה לדבי על ההפניה) אמירה זו היא רק אחת מהאמירות הנוראות של אותה רופאה. ילדים לא הולכים לצילומים כי אין כסף לאוטובוס, קשישים לוקחים תרופה פעם ביום במקום שלוש פעמים ביום. חולה סכרת לא לוקח תרופה שעולה 45 שקלים בחודש, כי אין לו כסף (עיתון תל אביב, רן הר נבו, עמ` 38). מדובר על יפו ד` קילומטרים בודדים מרכוזי ההון הגדולים במדינה.

 כל מי שקורא כתבות אלה ורק מצקצק בלשונו בעצם משאיר את המושכות בידי השמח ממשרד האוצר, נושאי כליו ונביאי השקר של הכלכלה החדשה.  מי שיכול לישון בשקט עם דיווחים אלו צריך לבדוק האם לא איבד משהו מאנושיותו ברמה האישית, ואם אנחנו כחברה לא סטינו מדרך הישר.

כנראה שיעניין אותך גם: