ומי לא יגיע לטקס ההשקה בז`נבה?
היום התבשרנו ב- Y-net כי "
יפה, לא? כלומר יפה שדוברת הסכם ז`נבה בישראל בחרה לשווק את הטקס במניית שמותיהם של הסלבריטאים היפים האלה, שעליהם לא נמנה ולו אזרח פלסטיני ישראלי אחד. גם אם "בין הישראלים שיכבדו את האירוע בנוכחותם" ישנם אי-אילו פלסטינים ישראלים שלא הוזכרו בהודעה שהפיצה הדוברת לעיתונות, דומה שהשמטתם מן ההודעה איננה מקרית.
השלום, גם השלום של ז`נווה, הוא לא עסק בשביל "ערביי ישראל". זה בינינו, הישראלים (קרי היהודים) ובין "הפלשתינאים". לא קשור לערבים. כמו כל המדינה הזו.
אגב, את האירוע ינחה ריצ`ארד דרייפוס. ומשם – ישר לתוך החללית.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
יוסי האם בהסכם זה לא נמצאים רוב רובם של התקוות עליהם לחמנו והאמנו עשרות שנים? האם שוב ננהג הפכ שנהגו בעבר אירגוני שמאל שתמיד לפני רגע ההכרעה משפט מילה או כבוד גרמו לפיצול הכוחות ולתקיעה של רעיונות טובים אם אם לא מושלמים ב100%.
לכן לדעתי ברגעים אלה כאשר יש סיכוי שבאמצעות תמיכה בתוכנית גם אם לא מסכימים עם כל תוכנה או אופי מנסחה גם אם לא ה – 100% של מאוינו נמצאות בה הרי שאין לנו את הפריבלגיה לא לתמוך התוכנית.
הקטע לא נכתב על ידי יוסי אלא על ידי.
לא הבעתי בו דעה על תוכנו של הסכם ז'נווה אלא רק על האופן שבו הוא משווק לציבור הישראלי בכתבה הנ"ל.
אני יכולה להוסיף שהרכב הידוענים המפארים בנוכחותם את הטקס מעיד בעיני על התלישות של המהלך.
מסכימה שהיה נהדר אם ההסכם היה "תופש", אבל במציאות הנוכחית יש משהו הזוי בכל העניין.
דבי
מי שמעולם לא ביקרו במאהל החד-הוריות של ויקי, מי שמנוכרים לצרות של ויקי וחברותיה משתמשים בה כקישוט לחתימה על כאילו הסכם שלום. יפה שהחבר'ה האלה הולכים עם הפוזה עד הסוף, עצוב שויקי נותנת שישתמשו בה כוועדת קישוט של השכבות הנפגעות. אגב, את שרון ויואב הזמינו לטקס? דווקא פרס הזמין אותם לפסטיבל השמונים, אז למה לא לז'נווה?
מסכים עם דבי בשתי הנקודות שהעלתה: השיווק המבחיל והדרת הערבים.
נעלבתי בשביל גידי גוב ואודטה שלא הוזמנו ל"השקה".
מה, הם פחות אנשי רוח מישראל אהרוני ?
האם נדמה לך שאם יהיו שם נציגים של הפלסטינים הישראלים (או "ערבי ישראל" או "בני המיעוטים") זה ישנה את תמיכתם/אי תמיכתם בהסכם במידה ויעלה על הפרק? האם הבעיה בציבור הישראלי מול הפלסטינים היא התנגדותם של הפלסטינים-ישראלים לכל הצעות הפשרה? אבל מספיק אלי אוחנה אחד או איזו פנינה רוזנבלום שתיסע לז'נוה, כדי שאנשים יתחילו לגרד בפדחת ולשאול את עצמם שאלות. זה נקרא "לשווק". את יכולה לבוז לזה עד מחר, להגיד ששלום זה לא מוצר וכו', אבל גברת, את יכולה להמשיך לשקשק כשאת נוסעת באוטובוס ולצקצק כשאת קוראת כתבות בעיתונים, או שאת יכולה להסיר את הכובע כשצריך (כמו למשל עכשיו, בפני יוסי ביילין והחבר'ה האמיצים שלו) ללכלך גם את הידיים אם את רוצה שיפסיקו למות כאן ילדים כמו זבובים.
דבי, מסכים איתך ומגבה את טענותיך. הציבור הערבי-פלשתינאי, אזרח ישראל, רמוס, מבוזה ומפוגע על כל צעד ושעל, ובשל כך הנני מתבייש להשתייך לחברה הצורבת על מצחה את "אות הבל", שמאחוריו "אות קין" נוקב ומפזרת לכל עבר אמירות של מוסריות וחמלה יהודית (נפלתי ברצפה). הגם שזה עולה לי לא מעט בזימון לשיחות הבהרה "ידידותיות" אינני מתבייש מדי פעם לפנות למנהלי מוסדות אקדמיים בהם אני מועסק (פרט למכללת בית ברל) ומעלה תמיהה מדוע אין כלל יצוג לסקטור/למיגזר (מונחים שקשה לי להשלים עימם) הערבי בתחום סגל ההוראה והמחקר. אגב, שווה לבדוק את מיקרוסקופיותו של המיגזר הערבי בעיתונות הישראלית: כפובליציסטים, פרשנים, כתבים, תחקירנים … יוק! שוו בנפשכם שתמונת מצב זו היתה משתקפת מן הפוטומק או המיסיסיפי. מה אז היינו זועקים: גוואלד! אנטישמיות! ציון חביבתי, תמתי, תשאלי … תשאלי!
דבי יקרה מילים כדורבנות, את צודקת לחלוטין. אלא שבחינת הנושא צריכה להתחיל כבר בהרכבה האנושי, פוליטי של יוזמת ז'נבה. עברתי על 29 שמות משתתפי משלחת היוזמה שנפגשה עם הירדנים בים המלח מצידו הירדני. נדמה לי שהתואר "חיל משלוח אירופי" הוא התואר היאה לה. תורן מזרחי אחד לעת מצוא, בדמותו של א.ב.יהושע ועוד מזרחי, כך נודע לי, בתפקיד מקצועי הקצין אריאלי. שום ערבי פלסטיני ישראלי, אין דתיים.חיל המשלוח האירופי בא להסדיר שלום לילידים, כשלהם אין מה לאמר בנושא. אני ארחיב בענין ברשימה נפרדת בימים הקרובים.
רק שבמקרה זה אופן השיווק מעורר חשדות לגבי טיב המוצר: עוד שלום של עשירים (או שמא אומר [יפים ו]אמיצים). קרא את דבריו של דודי, שתי תגובות אחריך (אגב דודי, נעים להיפגש שוב. אני מחכה לקרוא את מה שתכתוב).
אני לא רואה את אלי אוחנה וגם לא את פנינה רוזנבלום בין המותגים המשווקים את המוצר הזה. מה שאני רואה הוא רשימה של חביבי-יאפים. וגם אם היו פה דמויות שמסוגלות לעורר את גירוד הפדחת שאתה מדבר עליו, נוכחותם של פלסטינים ישראלים לצידם לא היתה גורעת מן האפקטיביות של הופעתן, ואולי היתה מעידה על איזה רצון להביא שינוי של ממש, שינוי מן היסוד, בגישה הפטרנליסטית הרווחת כלפי הפלסטינים, ישראלים וחסרי-אזרחות כאחד.
ואם היו חתומים על ההסכם הזה האדונים הנכבדים דהאן, ספורטא, שנהב, מחלב, שירן, מזרחי וקנפו – אז אותו טקסט עצמו היה ראוי לתשואות? כלומר – אם נקבל את זה שהסכם ז'נווה הוא פתרון הגון, הרי שכל הביקורת היא על "מי אפה את העוגה הזו"? איזו קטנוניות, איזו עצימת עיניים, איזו גבהות לב. שימותו עוד ילדים, רק שיהיה איזה מזרחי ואיזה דתי חתומים על הטקסט. או שאולי עדיף קבינט המלחמה של שרון, לפחות יש בו מופז ושלום.
למוקי התוכי: כדי להסיר כל ספק ולו קל שבקלים , לא מדובר על תוכני ההסכם. ההסכם ראוי לתמיכה נלהבת, כמו גם המאמץ להשיגו.מדובר על כך שחותמי ההסכם מייצגים אוליגארכיה ישראלית. הם הרי טענו שהפצת ההסכם בקרב אזרחי ישראל נועדה לעורר ויכוח ציבורי. ויכוח ציבורי אמיתי לא יכול להתנהל מעל ראשיהם של האזרחים , הם אמורים להיות חלק ממנו. גם ברמת התכנון וגם ברמת הייצוג. ובכן הויכוח הוא על טיב ואופי הדמוקרטיה הישראלית. שים לב שחלק מחותמי ההסכם מצדדים בהקמת מפלגה סוציאל דמוקרטית אך במעשיהם נוהגים בהתאם להנחות של דמוקרטיה אליטארית. ובכלל כיצד אפשרי בכלל שמושאי הסבל של הסיכסוך , כמו הפלסטינים הישראלים לא ייכללו בגיבוש הצעת פיתרון הסיכסוך.
אין דבר דמוקרטי יותר מלשלוח בכמה מאות אלפי עותקים את הסכם ז'נווה לכל בית בישראל. שהציבור ישפוט. קשה לחשוב על צעד שיותר יעורר ויכוח ציבורי מזה (אלא אם כן, אתה בחלומותיך הורודים, מדמיין את יוסי ביילין משתלט על משרד ראש הממשלה ובאיומי אקדח מוציא מאריק שרון חתימה על ההסכם – זה באמת ויכוח ציבורי ראוי לשמו, אבל זה לא מי יודע מה דמוקרטי). עכשיו לשאלה מדוע יוזמי המסמך לא צירפו "מזרחי" ו"דתי" לחבילה – ובכן, זה לא ממש משנה. אם ההסכם טוב, צריך לעמוד מאחוריו. אתה יכול לטעון (כמו שעושה היום בגזענות קלה קובי אוז ב"מעריב") שהאשכנזים של ז'נוה הם פינצ'רים וסוחר ממולח מדרום ת"א היה קורע אותם במחיר. נו. יוסי ביילין מסובב מדינה שלמה כשאין לו אפילו לישכה ממלכתית, ואולי כדאי שכל אחד יעסוק במה שהוא טוב. הסוחרים במסחר, המוסיקאים במוסיקה והמדינאים במדינאות. לעצם הענין: אדרבא ואדרבא – שיתכנסו ויבואו בכירי "המזרחיים" ("המושתקים", "המוחלשים"), יזמו, יסעו, יקבלו מימון אירופאי, יצרפו את הפלסטינו-ישראלים לשולחן הדיונים ויביאו הסכם. קדימה. רק שיעצרו את המלחמה המיותרת.
"הערבים לא בכיס שלכם, מחנה השלום הישראלי עלול לשלם מחיר יקר על ההתעלמות מהאזרחים הערבים". כך בכותרת כפולה מנוסח מאמרו של ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות הערבים בישראל, בעיתון הארץ , היום 30.11.03. ומוסיף פרח : "מחנה השלום מנותק גם מקבוצות אחרות בישראל. הנתק בינו לבין הציבור החרדי , הציבור הרוסי, הציבור המזרחי והציבור האתיופי מדהים. לאט לאט נוצרת אליטה קטנה, שמסרבת להתחבר לקבוצות אחרות ואפילו לאליטות.אליטה המדברת על שלום ודמוקרטיה אך מסרבת לכבד חלקים מהציבור שאמורים ליהנות מאלה. הנתק הזה מטרפד את הסיכוי להשיג תמיכה ציבורית בהסכם שלום שייהנו ממנו כל אזרחי המדינה". לכל אלה שעדיין לא הבינו מה הקשר בין הפרקטיקה האוליגארכית של יוזמי הבנות ז'נבה, המונעות תמיכה ולגיטימציה רחבה להסכם השלום, כדאי לקרוא ולחשוב מחדש. וכדי להשלים את התמונה נתבשרנו היום על כך שועידת מרץ תחליט על הצטרפות למפלגה הסוציאל דמוקרטית החדשה המתעתדת לקום בראשותו של האוליגארך יוסי ביילין. לא דמוקרטיה ולא נעליים.
מאמרו של ג'עפר פרח נותר סתום גם לאחר קריאת הטקסט המסבירני לעיל. גם הקביעות שלו הן שרירותיות. האוליגרכיה הכלכלית האשכנזית בראשותו של נתניהו מנשלת בימים אלו ציבורים שלמים מזכויותיהם, ולא רק שנדמה שאין תמיכה להסתדרות אלא שאפילו חלק ניכר מנפגעי הביבי-בום עוד מריעים מהיציע, והנה דווקא עם אלו שללא תפקיד ציבורי יוצאים לנסות ולגמור את המלחמה עוד באים כאן חשבון. זה ממש תמוה. ולגבי הפרקטיקה של יוזמי ז'נבה – מה הציפיה בדיוק? שכשיוצאים לעשות שלום וירטואלי לא יישכחו להביא פתק גם מהמזרחים, הרוסים, האתיופים, הפלסטינו-ישראלים וכו'? כלומר – אשכנזים לוקים בגזענות מתנשאת א-פריורית? עכשיו, אם למישהו יש רעיון איך לייצר פרקטיקה שתמשוך את המוני בית ישראל ה"מוחלשים" לחיק השמאל המתנשא – קדימה. כי אין דבר אומלל יותר מאוסף האשכנזים הבורגנים בהפגנות של שלום עכשיו. אבל בינתיים כל מה שיש כאן זה תלונות – לא משתפים, לא מזמינים, לא משחקים איתנו – כלומר, העתק חיוור ואומלל של איזו פאסיביות איומה שהלוואי ותעלם מן העולם. היא לא תעלם באמצעות יוסי ביילין או עמוס עוז. אבל אולי דווקא אלו שכותבים כאן, על הבלקון הלבנטיני של מגדל השן, יכולים במשהו למחוק אותה.