המהפיכה החינוכית של החונטה

יוסי דהאן

לאחר שמפקד חיל האוויר לשעבר הרצל בודינגר, ביחד עם ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט, הגישו לנו בשבוע שעבר את דו"ח ועדת א.ל.ה (אזרחים למען החינוך) שאמור לחולל מהפיכה חינוכית בישראל, הבוקר אנחנו מתבשרים על מהפיכה חינוכית נוספת, דר` עוזי ארד, חבר קרוב של נתניהו שעיסוקיו סובבים סביב מלחמה בטרור כזה או אחר, וראשי אגפי כוח אדם לשעבר בצה"ל ודר` שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, שידוע בעיקר בזכות אימרתו "חינוך זה כמו קוקה קולה", מציעים גם הם לא פחות ממהפיכה חינוכית.

בשבוע הבא מתכוונים ארבעת ראשי השב"כ לשעבר, איילון, פרי, שלום וכרמי גילון לצאת ביוזמה חינוכית מהפכנית, ובעקבות יוזמות אלו החלה גם התארגנות של ראשי סיירת מטכ"ל לשעבר בניסיון לנסח רפורמה חינוכית משלהם שתעביר לילדי ישראל את רוח ערכי היחידה.

אגב, לו היה כתב "הארץ" טורח הוא היה מגלה שמה שמכרו לו כ"מהפיכה חינוכית", אינו אלא חימום אטריות ישנות. "המהפיכה החינוכית" הזו  הוצעה בתחילת שנות התשעים על ידי שושני לשר החינוך דאז יצחק נבון, בעקבות ביקורת ציבורית דחה נבון את התכנית, ושושני התפטר מתפקידו כמנכ"ל משרד החינוך. מי אמר שאי אפשר להעיר סוסים מתים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חגית בק

    (תגובה לדו"ח ועדת אלה לקידום החינוך בישראל )

    זהירות !!!,הרצפה מתנדנדת , התקרה מזכוכית – והגנרלים שומרים על הגדר

    ועדת אל"ה אזרחים לקידום החינוך בישראל סיימה להגיש את הדוח שלה וקיימה מסיבת עיתונאים מפוארת על מנת לקדם את עצמה בעיקר ואת החינוך ? קרוב לודאי שלא . ומי חברי הועדה?
    זכרים שוביניסטיים שאת רוב חייהם המקצועיים ניהלו בתוך מערכות הירארכיות שנחשבות לפרות קדושות בחברה הישראלית.
    גברים אלה שיכלו בתוך כל רגע נתון של חילוקי דעות או של אי הסכמה לתת פקודה ול"גמור עניין".
    גברים אלה מעיזים לתקוף את מערכת החינוך בישראל שמורכבת רובה מנשים עובדות –
    אפשר להוריד את המסווה – מי שתוקף את החינוך בישראל היום ואת מערכת החינוך בעצם תוקף את מעמד הנשים בחברה הישראלית –
    תארו לעצמכם שהיו נותנים לאישה לעמוד בראש המוסד ואולי להיות רמטכ"לית ?
    האם הגברים הללו היו מרשים לנו הנשים להשיא להם עצות בתחום המקצועי שלהם?
    וכמה הם זקוקים לעצות.
    המצב הביטחוני במדינת ישראל כידוע לכולנו ממש מרקיע שחקים.
    ואולי כל מערכת החינוך שלנו לא הייתה בבעיה כלל אם שלום היה שורר במדינת ישראל?
    אולי אם לא היינו צבא כובש במשך יותר משנות דור ההישגים הלימודיים היו עולים?
    אולי אם המצב הביטחוני היה משתפר היינו יכולים להרשות לעצמנו שהתקציב שהולך לביטחון ולהתנחלויות היה הולך לרווחה ולחינוך?
    אולי האלימות והנוקשות שחיי הצבא והמילואים האין סופיים מביאים לכל בית בישראל הם הגורמים לאלימות בבתי הספר ולחוסר המשמעת?
    איפה היו הגנרלים המכובדים האלה במשך כל שנות שירותם על מנת להגיד את הדברים הללו בראש חוצות ולפזר דוחות?
    להיות אשת חינוך זה אומר להיות אשת מקצוע ואשת מקצוע לא צריכה עזרה מגברים שכל ניסיונם בחינוך הוא היכולת שלהם לתת פקודות.
    המחשבה שכל אחד יכול להשיא עצות, לדעת יותר טוב מאלה שנמצאים בתוך המערכת שעות וימים היא ממש "מכבדת ותורמת ליוקרה ולכבוד המקצועי" של העוסקות במלאכת קודש זאת של חינוך.
    אתם הגנרלים במילואים שהסבתם את עצמכם להיות אזרחים נכשלתם במילוי תפקידכם במשך כל השנים
    ששרתם את מדינת ישראל בתחום המקצועי שלכם – עובדה – אין ביטחון ואין שלום .
    אנחנו – הנשים שעובדות במערכת החינוך עדיין לא נכשלנו – עובדה גם כאימהות וגם כמורות – אנחנו שולחות לכם את מיטב ילדינו ואתם ?
    מוטב שתסכימו מראש ובאופן אישי לוותר על כל המשכורות הנהדרות שלכם כמנהלים, כגנרלים במילואים ותלכו ללמד בכיתה ו' 2 בבית ספר בחיפה בשכונת קרית אליעזר למשל?
    אל תנסו להשפיע מלמעלה .
    ואת יתר המערכות במדינת ישראל אני מזהירה – כבר תקפו את פרקליטות המדינה – על הרוב הנשי שבה.
    עוד מעט כשמערכת הבריאות תהיה מורכבת מרוב נשי יתקפו גם אותה על טיב העבודה המקצועית שהיא עושה – שלא לדבר על המשכורות של עובדות הרווחה ועוד?
    ואתם הגברים תישארו חיילים – והרמטכ"ל תמיד יהיה זכר ?
    ושום אישה לא תוכל להשיא לכם עצה – כי היא לא תדע על מה היא מדברת..
    חזרי למטבח אישה – כך תבריא מערכת החינוך זהו המסר הסמוי בדוח הועדה ומהמסר הזה צריך להזהיר ולהיזהר!!!

    חגית בק עומר

  2. ד"ר יחיעם שורק, מכללות בית ברל וסמינר הקיבוצים

    צר לי אך הנני מתקשה לתמוך בעמדתך, כאילו חברו יזמי אל"ה למיתקפה רבתי כנגד ציבור המורות בישראל. כהומניסט וכפמיניסט הנני רגיש מאוד לכל מיני מהלכים, אשר יש בהם, ולו קמצוץ של מניעים שובניסטיים. די לי אם אותה חבורה, "יקירת החינוך", מורכבת מאנשי צבא, המנסה להכניס יד ורגל בתחומים לא ולה ומרוחקים ממנה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה, ושלא לדבר על המוטמעות המיליטריסטית, הכוחנית, המאפיינת את בכירי אנשי הביטחון, כדי לפסול אותה ואת שכמותה מלהתערב בעניינים כה מורכבים, רגישים ועדינים כמו החינוך בישראל.

  3. אור קשתי

    הרעיון העומד בבסיס הצעתם של שושני את ארד הוא מתן צ'ופר לשכבות החזקות. במדינה שמדשדשת כבר עשור סביב שיעור זכאות של כארבעים אחוזים מבני השנתון ועם אחוזי נשירה גבוהים של עולים חדשים, ברור שהתוכנית תטיב בעיקר עם בני צפון תל אביב ורמת השרון. את אותו ההיגיון, אידיאולוגי צריך לומר, אפשר למצוא גם במדיניות הרווחה של נתניהו: המדינה תסייע באופן ישיר לחזקים, ואילו החלשים יסתדרו בעצמם, כלומר – לא יסתדרו.

    אגב, יוסי: אם אינני טועה, בראשית שנות התשעים היה שושני מנהל מינהל החינוך בעיריית תל אביב, ואחר כך מונה על ידי שולמית אלוני לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך

  4. יוסי דהאן

    אני מסכים לניתוח שלך את תוכנית שושני, כמו כן כדאי לזכור שזו לא תכנית שושני אלא תוכניתו של פרופ' לחינוך בשם ג'ון גודלאד מקליפורניה, ששושני, כמו כל "מהפיכות החינוך" האחרות שנחתו עלינו שהן תכניות מיובאות ביבוא אישי מארצות הברית מלוות בתרגום לעברית, ייבא מארצות הברית. דוגמה נוספת לייבוא כזה זו תכנית פתיחת אזורי הרישום של פרופ' רינה שפירא. אני מקווה לעמוד בעתיד ביתר פירוט על הליקויים שבתכנית שושני. אתה צודק ששושני היה ראש מינהל החינוך בתל אביב ולאחר מכן מנכ"ל אצל אלוני, אבל אני זוכר שהוא גם ניסה למכור את התכנית הזו לנבון ובעקבות הדחייה הוא התפטר.

  5. עמי מרון

    לדעתי, אין זה נושא למאבק פמיניסטי (למרות שיש טעם רב בדבריה של חגית), אלא הבהוב של נורה אדומה הקוראת לנו לצאת ולבער את המיליטריזם ונַשָאיו מחיינו הציבוריים. נמאס כבר לראות את הגנרלים האלה (בדרום אמריקאית זה נשמע יותר טוב) מתברגים לכל שדרות החיים האזרחיים. אנשים בני 50, אשר מימיהם לא עמדו בתור בקופ"ח או במרכול, מתמנים לנהל את הרגישים שבתחומי חיינו, ואין פוצה ומצפצף.
    יש בעיה בחינוך? קטן עלינו, נמָנֵה ועדה של 4 גנרלים + 2 קברניטי-תעשיה, "הם כבר ידעו מה צריך לעשות". כאשר אני קורא את הדברים האלה אני מגיב באופן פיזיולוגי: כל השרירים הטבעתיים בגופי מתהדקים.

  6. יוסי זיו

    רוב הביקורות על "תכניות ההצלה" נראות לי נכונות, ובכל זאת, יש בעיה עמוקה במערכת החינוך בארץ, ואכן צריך לעשות "מהפכה". אני חושב, באופן הבנאלי ביותר, שצריך לשוב ולהפוך את החינוך וההוראה למקצועות יוקרתיים. זה כרוך בין היתר בשינוי גדול בשכר המורים, ובמשיכת הטובות והטובים להוראה. כיום, למעט אידאליסטיות ואידיאליסטים – שלהן/ם צריך להכיר תודה- הפכו החינוך וההוראה לברירת מחדל של הפחות מוכשרים, משום שהיחס למקצועות האלה התדרדר. אם "חינוך זה כמו קוקה קולה", ונתון לחלוטין לשוק החפשי, רק טבעי שלילדים של העשירים יהיו יותר אפשרויות. שוויון ההזדמנויות לא מתקיים כמעט בכלל.
    איך עושים "מהפכה" חינוכית, אני לא יודע, אבל וודאי שלא מומחים מטעם עצמם יפתרו את הבעיות.

  7. מרסלו וקסלר

    מספר הוועדות, היועצים, הגנרלים בדימוס, המגדירים ומפרשים את "בעיית החינוך בישראל", הינם חלק מתזמורת מתוזמנת היטב של נסיון להאשים את קצה השרשרת החינוכית, את המורות, בהעדר יכולת, יוזמה, מעוף, בקידום החינוך. שיטה מצויינת להסתיר מאיתנו את האחראים האמיתיים להרס השיטתי והמכוון של החינוך הציבורי. שושני, שרי החינוך, הפקידות הבחירה של משרד החינוך ומשרד האוצר, תוקפים זה שנים את המערכת שהם אחראים לה. ממציאים פתרונות סרק, שהופכים להיות כישלונות מחפירים. ושוב מאשימים את המערכת, במיוחד בפריפריה החברתית, על כישלונה. לא הם אשמים, חלילה , על העדר מנהיגות, על מכירת חיסול והפרטה, על קיצוצים, על חיסול פרויקטים שהצליחו. מי אשם? כמובן, המורות,מנהלי בתי ספר, וכמובן הוקרבנות של השיטה, אותם ילדים והורים חסרי אחריות שלא יודעים לחנך את ילדיהם. המניפולציה עובדת היטב. חלק גדול מהציבור משוכנע, שאיכות ההוראה היא הסיבה המרכזית לכישלון (כולל כמה וכמה פעילים פוליטים וחברתיים שנופלים בפח). אולם, אין מורה, גננת, מנהלת, המסוגלת להתמודד בהצלחה עם העדר מנהיגות חינוכית. אין מורה המסוגלת להצליח בתהליך ההוראה עם 40 ילדים. אין מורה המסוגלת לזכור את כמות שמות הילדים שהיא מלמדת בחטבית הביניים והחטיבה העליונה. כמו כן, אין ילד המסוגל ללמוד באופן אוטונומי כשהוא צריך לחלוק על אותו זמן וידע עם 40 חברים. לא איכות ההוראה היא הבעיה, אלא איכות המנהיגות החינוכית, אשר לא מדריכה, לא קובעת יעדים, וגם מקצצת עד העצם את התקציבים הנזילים שבאים לסייע לפריפריה החברתית. שרת החינוך מנסה להראות שהוא מטפלת בחינוך, ולשם כך היא מגייסית אנשים העוסקים ביחסי ציבור ובסלבריטאים. כי מה יותר סלבריטאי מאשר גנרל שהקים איזו סיירת, ובדרך גם הרג כמה ערבים וכמה חיילים? כדי לתבל את מרק המסריח, היא מכניסה בכל מקום את מר שושני, הידוע כהורס מקצועי של החינוך הציבורי. שושני שהבטיח וקיים, קודם בת"א, ולאחר מכן בארץ כולה שיש עתיד להפרטה, יש עתיד לחברות הפרטיות בחינוך, יש עתיד להפרדה המעמדית/עדתית/לאומית. העתיד נראה רע, התקווה נמצאת באותם נשים וגברים שלא איבדו את האמונה ביכולתם של הילדים בפריפריה החברתית, והם עושים יום יום את המקסימום האפשרי בתנאים המחפירים הנוכחיים לשם כך.
    מרסלו וקסלר