מי אמר למי? פתרון

איציק ספורטא

נראה לי שכתב החידה לא כל כך עניין את הקוראים, לפחות לא עד כדי כתיבת תגובה. לידיעתכם השפה בה כתוב המסמך המקורי היא כביכול טכנית ומקצועית, מה שהופך את התכנים לכאילו רציניים ועל כן יש לדון בהם באותה דרך. הגישה שמבוטאת בטקסט היא גישה כלכלנית בסיסית ששולטת עדיין בבנק העולמי, בקרן המטבע הבין-לאומית ולרוע המזל גם בממשלת ישראל ובאקדמיה הישראלית. על בסיס גישה זו אפשר לתרץ כמעט כל עוול, כמו יצוא של זהום לארצות הפחות מפותחות, הרי בין כך הם מתים לפני שהם נפגעים מתוצאות הזיהום. ערכם האנושי גם הוא פחות כיון שהם מרוויחים פחות. גם אין להם מספיק זיהום בהשוואה ללוס אנג`לס, חבל שאי אפשר להעביר להם את זיהום האוויר.

שמו של הכותב הוא לארי סמרס. בזמן כתיבת המזכר הוא היה המדען הראשי של הבנק העולמי. גילויו של המזכר עורר מורת רוח רבה. אחד המגיבים היה השר לאיכות הסביבה של ברזיל שכתב: "הטיעונים שלך לוגיים לחלוטין אבל גם מופרעים לגמרי… המחשבות שלך הם דוגמה קונקרטית שלא תאמן, של ניכור, חשיבה רדוקציונית, אכזריות חברתית ובורות יהירה של כלכלנים ביחס לעולם בו אנו חיים, אם הבנק העולמי ימשיך להעסיק אותך הוא יאבד את אמינותו. לי הוא יאשר מה שאני אומר תדיר.. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להעלים את הבנק העולמי".

מה אתם חושבים קרה? השר הברזילאי פוטר וסמרס עלה כפורח, הוא שימש כשר האוצר בממשל קלינטון וכעת הוא נשיא אוניברסיטת הרוורד שם הוא הסתכסך עם קבוצה של מרצים אפריקאים-אמריקאים שעזבו את האוניברסיטה בעטיו. כך פועל העולם הרציונאלי והמסודר של חכמי הכלכלה, אז למה אנו מתפלאים שאין פתרון לבעיות פשוטות הן בעולם הפחות מפותח והן בעולם המפותח.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דבי

    הייתי בטוחה שזו רדוקציה אד אבסורדום של חשיבה תועלתנית.
    לא יאמן

  2. שולה

    ומה יכול האדם הקטן לעשות ?

  3. עמי מרון

    הלשון הנקוטה בפי דוברי הבנק העולמי (וכן ה-WTO והאחרים) טיפוסית למורעלי החשיבה ה"תועלתנית". לאמור, לא קיימות זכויות שאינן נִקנות בחובות, והשיפוט המוסרי מכיר רק בזכות אחת: הזכות למקסם תועלת (תועלתו של החזק, כמובן). החשיבה הזו לא הופיעה פתאום, היא מלווה את האדם משחר הציביליזציה האנושית, ומופעלת נגד בעלי-חיים, נגד הסביבה, וכמובן נגד אנשים "אחרים".
    הבעיה עם החשיבה התועלתנית היא שקשה מאד להדבירה כי כולנו משתמשים בה (על מנת להצדיק את מעשינו הנלוזים) ובכך מכשירים את השרץ – למשל, רובנו אוכלים בשר. הצעד הראשון למיגור ה"תועלתנות" הממאירה חייב להיות הכרה בזכויותיהן של החיות. מי שמביט הצידה כאשר מיליוני בעלי חיים תמימים נטבחים באכזריות, מועלים על שולחנות ה"ניסויים" באקדמיה ובתעשיה, ומנוצלים באלף דרכים אחרות, בל יופתע מהדיבור התועלתני של אלה שקובעים את גורלו. אינך יכול ללמד איש מהן זכויות אדם (או זכויות בכלל) בעודך נוטל חלק באֵם כל פשעי האדם – שואת בעלי החיים.

  4. צחי

    איפה סאמרס כתב זאת ?

  5. יוסי לוס

    לא האמנתי שמישהו אמר את זה ברצינות. הייתי בטוח שמדובר בביקורת צינית ותו לא.

  6. שוש אסולין

    זה רק נדמה לי או שגם חלק מקובעי המדיניות בארץ חושבים באותה צורה מעוותת – מרווחים פחות – אז שווים פחות?
    כאמירתו של הביבי ש"המגזר הפרטי לא צריך להרים על גבו את המגזר הציבורי" ר"ל הם מרווחים יותר אז מגיעים להם יותר זכויות… ואני לתומי חשבתי שאינטילגנציה זה בטח קרטריון חשוב בכדי להתקבל לבנק העולמי…ובטח גם להווארד…ואולי אפילו לראשות ממשלתנו.