בטיעונים הנוגעים לפרוק המונופולים אחד הדברים שעולה תדיר הוא שכרם הגבוה של עובדי המונופולים שהוא אחד הגורמים לעלות השרות (אולי בזמן אחר אכתוב משהו על הפרטה הנחותיה וכשליה). משום מה עובדים שמקבלים שכר גבוה הם לצנינים בעיני מומחי הכלכלה בלי קשר לאיכות עבודתם והפרודוקטיביות שלהם. אותם מומחי כלכלה בהיפוך לוגי בלתי ברור יתמכו, כמעט תמיד, ויוכיחו באותות ובמופתים שאין שכר גבוה מידי למנהלים כמו שאין שכר נמוך מידי לעובדים. פרוק המונופולים יביא לדבר אחד, שכר המנהלים יעלה פלאים ושכרם ותנאי עבודתם של העובדים ירדו משמעותית.
לפני יומיים פורסמו בידיעות אחרונות טבלה ומאמר העוסקים בשכרם של מנהלים בעשרים ואחת חברות בנייה. חמש עשרה חברות הפסידו ושש חברות הרוויחו בשלושת הרבעונים בשנה הנוכחית. שכרם של המנהלים נע בין 67000 ל-280000 שקל לחודש. כאשר כלכלנים בודקים האם השכר סביר הם בוחנים מתאמים סטטיסטיים מסוגים שונים המקשרים בין רווחים לשכר. בדיקה חלקית שערכתי גלתה שאכן חברות שמרוויחות יותר משלמות יותר בממוצע. בהנחה שבחנתי את כל הגורמים הרלוונטיים הוכחתי שהשכר קשור לרווחים ואז לא יכולה להיות לי תלונה על שכרם של המנהלים. מחקר כזה בוחן קשרים שמבטאים יחסיות ואינו אומר דבר על המצב האבסולוטי, הייתי מקבל את אותן תוצאות אם הייתי מכפיל את השכר, או משלש אותו, ואותו דבר אם הייתי מחלק אותו בכל מספר שעולה על דעתי. כדי להיות יותר מדייק חילקתי את החברות למרוויחות ומפסידות ובדקתי את אותם קשרים אז מצאתי שאין קשר סטטיסטי מובהק בין שכר להפסדים בחברות המפסידות כמו שאין קשר בין שכר לרווחים בחברות המרוויחות. רק לדוגמה השכר הנמוך ביותר (67000 שקל בחודש) ניתן בחברה שהפסידה 9.5 מליון שקל לעומת זאת בחברה שהפסידה 78 מליון שקל השכר היה 119 אלף שקל. מנהל שהיה אחראי להפסד של מעל פי שמונה זכה לשכר של כמעט פי שניים בהשוואה למנהל השני. כאשר בוחנים את החברות המרוויחות מוצאים שחברה שהרוויחה 3.4 מליון שקל שלמה שכר של 205 אלף שקל בחודש וחברה שהרוויחה 86 מליון שקל שלמה 280 אלף שקל, שוב אין שום יחס בין רווח לשכר.
השכר הנמוך ביותר של מנהלים בחברות הבנייה גבוה פי 9.5 מהשכר הממוצע והגבוה ביותר פי 40, אם ניקח את שכר המינימום נמצא שהראשון משתכר פי 20 ממנו והשני פי 85. אחד השינויים הבסיסיים בכלכלה הוא הפער העצום והגדל הזה, פער שימשיך לגדול אם המדיניות הכלכלית והתפיסה הכלכלית הקיימת תמשיך למשול בנו.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
על פי החוק חברה רשאית לקבוע למנהליה שכר כראות עיניה, וזהו ענינם של בעלי המניות.
עם זאת, אין שום סיבה שאזרחי המדינה יהיו שותפים לשכר זה דרך המסים.
יש לקבוע תקרה להוצאות השכר המוכרות ע"י מס ההכנסה. כל חברה שתרצה לחרוג מתקרה זו תוכל לעשות זאת, מתוך הרווח הנקי אחרי תשלום המס.
במאמר שנכתבלפני כמה שנים בעיתון ישראלי קראתי כי השכר המוכר לצרכי מס מוגבל למיליון דולר בשנה. פרט לכך , שכר גבוה יותר דורש אישור של בעלי המניות, כמו-גם הגדרתו כבונוס לפי ביצועים שנקבעו _מראש_. נדמה לי שגם דורשים רוב מיוחד, אם כי אינני בטוח.
עוד נאמר שם שההבדל הוא שבארה"ב יש מעורבות חזקה של בעלי המניות כולל בעלי המיעוט, ואפשרות להצביע מרחוק באמצעות מכתב. בארץ יש איפיון של ריכוזיות של בעלי שליטה אשר מסוגלים להעביר כמעט כל החלטה בדירקטוריון ו"לסחוט" את החברה, לכן בארץ חוק כזה יהיה פחות אפקטיבי. ועדיין נחוץ. אשרי המאמין שאבירי השוק החופשי יסכימו לגזירה כזאת…
(בהקשר לכך, במאמר ב"ידיעות אחרונות" נכתב על נושא "פרמיית השליטה" והוזכר כי בישראל פרמיית השליטה גבוהה יחסית, דבר המאפיין מדינות בהן השליטה על זכויות בעלי המיעוט בחברה לוקה בחסר דבר שהופך את האפשרות להיות בעל שליטה לרווחית יותר עקב היכולת לנצלאת החברה).
– אסף