אפרטהייד אקדמי, על החירות, ולמה מארקס עדיין רלבנטי.

יוסי דהאן

בכתב העת של האגודה האמריקאית לאנתרופולוגיה, Antropology News, מאמר של סמדר לביא "Lilly White Feminism and Academic Apartheid in Israel" על האפרטהייד של הממסד האקדמי הישראלי האשכנזי כלפי נשים מזרחיות ופלסטינים. המאמר מנתח בעיקר את האפלייה במחלקות לאנתרופולוגיה ומציג נתונים על הרכב המרצים במחלקות השונות. (סליחה על הפורמט של המאמר, תוצאת מוגבלות כישוריי הטכנולוגיים).

Quentin Skinner הסטוריון של המחשבה הפוליטית המערבית מאוניברסיטת קיימברידג`, בהרצאה מעניינת באוניברסיטת קולומביה על "שלשה מושגים של חירות". סקינר מוסיף מושג שלישי של חירות לשניים אותם מציין ישעיהו ברלין במסה המפורסמת "שני מושגים של חירות". המושג הראשון של חירות שמקורו במחשבה הליברלית, משמעותו "חירות כהיעדר מגבלות" מה שברלין כינה "Freedom From", אדם הוא חפשי כאשר הוא יכול לפעול ללא התערבות מצידם של אחרים או של המדינה. המושג השני של חירות מקביל למושג של ברלין "Freedom to" חירות משמעותו היכולת לממש אידיאל כלשהו, אדם הוא חפשי רק כאשר הוא מממש בחייו אידיאל מסוים. למשל, כאשר הוא מקדיש את חייו לעיון פילוסופי, או השתתפות פוליטית.  מקורו של מושג זה במחשבה הניאו קאנטיאנית וההגליאינית. והמושג השלישי של חירות, על פי סקינר משמעותו –  חירות כעצמאות, כאי תלות. אדם הוא חפשי כאשר הוא אינו תלוי ברצונם של אחרים לנהוג כפי שהוא רואה לנכון. אחד ההוגים שסקינר מייחס לו את המושג הזה, הוא תומס ג`פרסון. חירותם של המהפכנים האמריקאיים משמעותה אי תלות בשלטון זר. (המושג השלישי שסקינר מציע נראה לי שונה קטגורית כיוון שהוא מתייחס בדרך כלל לחירות במסגרת קולקטיבית).

סקינר משום מה טוען שאין קשר בין שלשת המושגים הללו של החירות, והוא גם כמעט ואינו מציין במשך הרצאתו דמות רלבנטית מאד לכל הדיון הזה ז`אן ז`ק רוסו.

גיליון חדש של כתב העת הפילוסופי הפופולרי "The Philosophers` Magazine" בין הנושאים בגיליון: משמעותו של מושג החברות באינטרנט, ההבדל בין החיות לביננו וחדשות פילוסופיות הכוללות דירוג של המחלקות הטובות ביותר לפילוסופיה באנגליה.

ומדוע מארקס עדיין רלבנטי בימינו, או יותר נכון, מה במחשבתו של מארקס רלבנטי לימינו. ברייאן לייטר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת טקסס ובעל אתר אינטרנט פעיל מאד, מסביר מה הוא מוצא במארקס.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.