על בנקים, עובדים וסתם חיות

לכבוד "ועידת העסקים", שעניינה כמובן בפיתוח העובדים כי ההון האנושי הוא הדבר החשוב בעיני המעסיקים (ציטוט מהזכרון מדברי עודד טירה בתכנית הבוקר בטלויזיה, 7.12.03), אז כדאי לשים לב קצת למה שקורה מסביב. למשל, הבנקים, אלה שדיווחו על רוחים "מרשימים" בשבוע שעבר (שחלקו הלא קטן נובע מעליה בתשלומי הריבית על חשבונות במשיכת יתר שמשום מה גדלו לאחרונה), אכן מגלה דאגה ניכרת לאדם העובד. בעיקר אם אותו אדם, או משפחה בדרך-כלל, הוא לווה של הבנק. אותם הבנקים, שבמקרים רבים מעניקים הלוואות ביד נדיבה ומבלי לבדוק את יכולת ההחזר של הלווה, לא מהססים לזרוק את אותם האנשים שהאכילו אותם לרחוב כאשר אלה מפגרים בתשלומי המשכנתא. השנה דווח על עליה חדה בהשלכת בני אדם לרחוב, לא רק בפריפריה אלא גם באזורים המבוססים יותר.

ועוד במסגרת כבוד העובד, האם שמתם לב למסע הפרסום החדש של חברת כוח-אדם ידועה? "יש חיה כזאת", נאמר בשלטי הפרסום המוכרים לנו עובדים כאילו אלה היו חיות קרקס בכל מיני שיבוטים מעניינים. אכן, משעמם למכור סתם בני אדם. אם כבר הרבה יותר מעניין לקבל גמל עם עור של זברה. הוא בטח עושה את העבודה בצורה יעילה, ובעיקר, במסגרת תהליך העיקור והסרוס שעושות חברות כוח האדם לעובדיהן, כבר הבטיחו שזו תהיה חיה בלי שיניים.