תופרט הפוליטיקה

חני קים כתבה אתמול ב"הארץ" כי הכנסים הכלכליים, הפכו בשנים האחרונות לבמות רעיוניות כאשר בעבר במות אלו התקיימו בוועידות המפלגתיות. הרעיון שהיא מביעה במאמרה על הפקעת הזכות  שמפקיעים אנשי עסקים, שלא נבחרו באופן דמוקרטי, מפוליטיקאים שזה תפקידם. רעיון זה  הוביל אותי הלאה מעט.

הקשר בין ההון לשלטון היה גם בעבר, אולם היום הוא גלוי ומצוי על פני השטח. קים רואה פסול בכך שבעלי ההון לא נבחרו להנהיג, אך האם אלה שנבחרו – מנהיגים?

מי שמסתובב בכנסת מגלה שלא רק המליאה ריקה אלא גם חדרי הוועדות מאוישים בעיקר באורחים.

את החקיקה יוזמים בעלי עניין, לוביסטים ומנסחים בעלי מקצוע. הפוליטיקאים רק מתווכים ומצביעים. את ההצבעה אפשר לעשות היום באמצעי פשוט  – מקשי הסוללרי או השלט רחוק של הטלוויזיה. אפשר ליצור דמוקרטיה ישירה תוך חסכון בעלות התיווך. השרים, ממריאים ונוחתים ומפריחים אמירות אך ממעטים בעשייה.

אז למה שלא נעשה הפרטה גם בפוליטיקה? בשביל עשר דקות דיון בממשלה על העוני אין צורך לשלם עשרות תשלומי לשרים למזכירותיהם, לנהגיהם ולדובריהם. אם לא להפריט ולהעביר כליל את הניהול לידי התעשיינים, אולי כדאי לבצע "הבראה" בממשלה ובכנסת ולפטר תחילה 10% ובהמשך 30% מכלל המועסקים כמו שעושים בכל המקומות המופרטים החל מ"כור" וכלה בבנק הפועלים. (כבעלת הרעיון אני חושבת שמגיע לי בונוס כמו שקיבל בזמנו בני גאון, על פיטורי פועלי כור).

אפשר כמובן גם לחשוב על ייבוא פוליטיקאים זרים זולים יותר, למשל מהודו או מסין או להעסיקם באמצעות חברות כוח אדם, וכך יתאפשר ניהול פוליטי גמיש. את הקיצוץ הראשון הייתי עושה במשרד האוצר שם מכהנים שני שרים – ספק אם יש לכך תקדים במקום כלשהו בעולם.

עו"ד יהודית קנולר היא עורכת כתב העת לענייני עבודה "נטו+"