ביטוח בריאות ממלכתי בכאילו

לפני זמן מה פורסמה עדותה של מנהלת מרפאה ביפו, המתארת מצב שבו אנשים נאלצים לוותר על תרופות וטיפול רפואי. היה אפשר לחשוב שמדובר במקרה מקומי ואולי יוצא דופן, אבל לא כך הוא. אתמול פורסם בעיתונות סקר של ההסתדרות הרפואית המגלה תמונה קשה. על פי הסקר כ-20% מהפונים לרופא נאלצו לוותר או לצמצם את השימוש בשרות רפואי בשל מחירו. 43% שביקרו בשנה האחרונה אצל רופא חושבים שיאלצו לוותר על שרות רפואי.

שימו לב מה קורה, יש ביטוח בריאות ממלכתי, שקיים ברבות ממדינות אירופה, על פיו לכל אזרח יש סל בריאות המאפשר קבלת טיפול רפואי סביר המתעדכן מידי שנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות ברפואה. צוות מומחים יושב ומחליט, החלטה קשה, מה יוכנס ומה לא יוכנס לסל הבריאות. כל שנה אמור הסל לכלול תרופות ופרוצדורות רפואיות חדשות. אבל בישראל מי ששולט ברפואה אינם מומחים לרפואה אלא מומחים לכלום החושבים שהם מומחים לכל דבר היושבים ספונים במשרד האוצר. השנה בעקבות הצורך, כביכול, בצמצום התקציב הופחת גם תקציב עדכון סל הבריאות. אתמול שמעתי ברדיו את נימוקי האוצר: "אומנם הורדנו 130 מליון שקל מן התקציב אבל לעומת זאת הוספנו 60 מליון שקל", במקום ממנו אני בא הורדה הגדולה מן ההוספה היא צמצום אז למה לדבר שטויות במקום לומר בפרוש כן קיצצנו וההינו רוצים לקצץ עוד, ולא לשחק משחק שאנשים רגילים הפסיקו לשחק כבר בגן הילדים.

כיון שיש ביטוח בריאות ממלכתי הדרך היחידה להשאיר אותו שלם ובאותה עת לחסל אותו היא לגרום לכך שהוא יהיה כל כך מצומצם עד אשר כל אזרח שלא יעשה ביטוח פרטי לא יזכה לביטוח מקיף מספיק.  בפרסומי מרכז אדווה (מצגת: ההשלכות החברתיות …) נמצא שההוצאה הפרטית על ביטוח בריאות הגיעה ל-32% מן ההוצאה, אחוז גבוה בהרבה ממה שהיה בעבר, כמו כן צומצמה ההוצאה לנפש. אם האוצר היה יכול הוא היה מבטל את הביטוח הבלתי יעיל הזה. אמריקה כבר אמרנו, שם ליותר מ-40 מליון אזרחים אין ביטוח בריאות, מה שיקרה כאן הוא שיהיה ביטוח אבל הוא יהיה שווה מעט מאוד וכך יפרח ויצמח המשק ואזרחים שחלו ושאין להם משאבים כספיים יאלצו לחפש את החברים שלהם.