הדמוגרף הגדול

יוסי דהאן

הנה הוא שב, המנהיג שטוב ליהודים. שר האליטות הניאו ליברליות, יקיר עיתון "הארץ" –  העיתון שאינו חדל להתפעל ממנהיגותו הכלכלית האמיצה, המוציא לפועל של תכניות הבורגנות הישראלית מיסודם של לפיד ופורז שרוצים לכונן כאן "דמוקרטיה יורופית", מושא להערצה של המייחלים למנהיג חזק  – "שלא פוחד מנקיטת צעדים לא פופולריים", חביבם של בעלי חברות כוח אדם, אילי הון, שוברי שביתות ומדכאי איגודים מקצועיים.

לאחר הסדר הכלכלי החדש יתפנה המסית/המצית הסדרתי לכינון סדר אתני אחר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ישראל בלכמן

    מדהים איך במשפט אחד אפשר לפתור קונפליקט אחד ולהתחיל קונפליקט שני.
    מנהיגים מסוגו של האיש המדובר מיטיבים להגדיר את זהותם האישית והלאומית למול אוייב. לאחר שבמהלך הנאום המדובר התפייס המנהיג המדובר עם הפלשתינאים (ערבים שגרים מחוץ לגדר ההפרדה ובעיה דמוגרפית שנפתרה), הוא היה חייב למהר ולמצוא לעצמו אוייב חדש. האוייב נמצא בדמות "ערביי ישראל" (ערבים שבטעות עוד לא מצאו את מקומם מחוץ לגדר ההפרדה ובעיה דמוגרפית שמחכה לפתרון).
    היה גם נחמד לשמוע שהמודל שהמנהיג רוצה ללכת לפיו זה המודל של רוסיה וארגנטינה ושבבנק העולמי מרוצים מאד מהרפורמות שהוא מקדם.
    לפחות הוא השתדל לא להכניס נתונים כלכליים מסולפים לנאום.

  2. עמי מרון

    בהמשך לדברי השר שיחרר אביב בושינסקי, הפּינצ'ר של בּיבּי, פצצה ב"ערב חדש":
    חוק השבות נועד לשָמֵר את היתרון הדמוגראפי היהודי בארץ ישראל.

    אגב, "ערביי ישראל" מצלצל רע. מדוע לא נאמר ערבים-ישראלים, או ישראלים-ערבים ?

  3. תוכי ושמו מוקי

    אולי כדאי: פלסטינו-ישראלים.