המסכנים בעם

אתמול ה"ידיעות אחרונות" בדפי החדשות, לאחר הכתבות הרבות מאוד על שחרור החטופים בקולומביה, והעיסוק של היום השני בסרבנים, הופיעו שלוש כתבות שאולי מייצגות יותר מכל  את העליבות של הכסף הגדול, המסמא את העין.

הראשונה עסקה בביתו המגלומני של ראש הממשלה בעבר, אותו רמטכ"ל עטור התהילה, שפתאום צריך בית של 700 מטר מרובע, גודל של בית קומות ממוצע, כדי להכיל את האגו האדיר שלו. אותו אחד שדיבר על הזקנה במסדרון ובנה לעצמו מסדרונות לרוב. במדינה שבה שר אחד מציע לבטל קצבאות, אחר זועק לכו לעבוד, ראש ממשלה חי בחווה בת אלפי דונמים, ראש ממשלה לשעבר שמבזבז 15 מיליון שקל לא נראה כבר מוזר אלא ביזארי לחלוטין.

בשנייה, ממלמל הח"כ המקורב בנושא האי היוני, פתאום מדובר על עסקה שלדעתו הייתה נסיון לטרנספר מרצון, בכלל אם הייתה מצליחה הייתה מספקת כסף לרוב לכל המעורבים. ביניהם אחיו המוכשר ללא די שהיה מקבל את הסכום הצנוע של 12 מליון שקל. בכתבה השלישית מופיע המושיע עורך הדין היוקרתי מארה"ב להגן על זכויות האזרח של יוזם הרעיון של האי היוני (לא נמצא באינטרנט). וטיעוניו עוצרי נשימה, יש לדאוג לזכויות האזרח של המקורב אפל, כי אנו מדינת חוק, כמובן תמורת סכום צנוע של כמה מיליוני שקלים. במדינה שבה אנשים שאין להם כסף נשפטים לתקופות מאסר ארוכות יותר ומורשעים בשיעור גבוה, במדינה שבה ערבים נאסרים ומורשעים בשיעורים גבוהים בהרבה מיהודים, זכויות האזרח של אפל הם הבעיה המרכזית.

אלו היה מישהו מנפטון נוחת כאן וקורא את אותן כתבות הוא היה בטוח שעוני הוא פריבילגיה, ועושר הוא מקור לצרה וצוקה.