ושוב זועקות הכותרות הראשיות בעיתונים "ילדי ישראל- העניים ביותר בעולם המערבי: אפילו במקסיקו וטורקיה יש פחות ילדים עניים". כל פעם כאילו מתגלה לנו הבלתי נודע, רק ליום אחד בקושי, כדי שבפעם הבאה תבוא כותרת דומה. הנתונים מדברים בעד עצמם ואין צורך להרחיב, באתר זה כתבתי שתי התייחסויות לתמותת תינוקות והנה מתברר שחל גידול בתמותה גם בממוצע הכללי, אות וסימן לכישלון מתמשך של המדיניות ששרי האוצר מוכרים לנו כפתרון לבעיותינו.
באותו יום שנתונים בלתי אפשריים אלו מתפרסמים יש עיסוק גובר והולך בדיונים על תקציב המדינה, דיונים חסרי שאר רוח ועקרים אשר מצויים אי שם בסטרטוספרה. מונח כמו שבירת מסגרת התקציב, המקודש כידוע, מככב כאילו כלום. ושר האוצר האמיץ, לפחות על פי דעת עדת כותבי עיתון ה"ארץ" , קם ממיטת חוליו כדי לעצור את הדיונים. אותו שר אוצר התראיין ברשת ב` ביומן הבוקר וטען שלא ייתן ידו לפופוליסטים (דברים בשבח הפופוליזם אפשר למצוא אצל שטיגליץ אותו כלכלן חסר ערך שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2001) , ובכך מחזק את המיתוס המטופח בחוגים מסוימים על עוצמתו, יושרו ובעיקר דאגתו לאינטרס הציבורי.
באותו ראיון לא נשאל שר האוצר כלל על דו"ח המועצה לשלום הילד, הכלכלה כידוע נועדה לשרת רעיון שילדים לא נכללים בקבוצת הייחוס שלו, כי מה לנו ולאותם בטלנים תאוותניים. הטיעון היחיד שהשמיע שר האוצר יותר מפעם אחת היה שכל המומחים הכלכליים בחו"ל כולל קרן המטבע הלאומית (בין-לאומית), והממשל האמריקאי תומכים בתוכניתו. הלגיטימציה באה מבחוץ מגורמים שהקשר שלהם להבנת המציאות לוקה בחסר, אבל מה לעשות, רק הם יכולים לשמש צידוק למדיניות הרסנית. המראיין, אריה גולן, ניגש לראיון בדחילו ורחימו ונתן לשר האוצר לומר מה שבא להגיד בלי להקשות עליו יתר על המידה. נאמר לי שאותו גולן אף הצהיר שהתוכנית הכלכלית היא מצוינת. איך לא הרי מדובר ברשות השידור הממלכתית. באותה רשת המומחה קריסטל אף טען שרוב הציבור תומך בנתניהו ואין לו מה לדאוג.
בשולי הדברים נכתב שממשלת ישראל מקימה משטרה נגד מובטלים, יש לנו כבר משטרת הגירה ואכן הגיעה העת לתקוף את העבריינים האמיתיים, המובטלים. המהלך הלוגי הבא הוא הקמתה של משטרת ילדים שתדאג לכך שהללו לא ינצלו את המערכת ויוולדו פתאום בלי אישור, בעיקר אם הם ערבים.
הלוואי ויכולתי לבטא את המיאוס, שאט הנפש והבחילה שכל הטיפוסים האלה מעוררים בי, התקווה היחידה שלי היא שאני לא לבד, ושמראהו של ילד או ילדה האוכלים בבית תמחוי יהפוך למניע לפעולה, ולא לאייטם תקשורתי או מושא לצקצוק שפתיים.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מצמרר אותי לראות את מראות הילדים הרעבים במקומות רבים בישראל בשל אוזלת ידה של המדינה לתמוך באזרחיה. הפתיחה היומ-יומית של בתי-תמחוי בישראל ממחישה כיצד הממשלה מעדיפה לתת לאחרים לקחת מידה את העול של טיפול בתושביה. מדי יום אני נחרד לשמוע על עוד ועוד משפחות הנוספות למעגל העוני כאשר כל משפחה שכזו היא למעשה דור נוסף של אנשים שלא יצליחו לחיות בכבוד. הממשלה בצורה בוטה ותאצריסטית (ביביאנית) מעדיפה לתגמל את חבריה מכפר-שמריהו ולא לדאוג לרווחת כלל תושביה. יחד עם המצב הקשה במדינה קשה לשמוע שישנם ציבורים קטנים שבזמן המיתון הצליחו להרוויח ולהגדיל את הכנסותיהם על גבם של החלשים. זאת ללא ספק תעודת עניות למדינה שחרטה על דיגלה שוויון זכויות לכלל אזרחיה. כל שקל שהרוויח איזה עשיר מיועד היה לעוד ארוחת צהריים של ילד עני שהעשיר בסך הכל נהנה ממנה בשיט בקריביים. האבסורד של תקופה קשה זו ממחיש את אוזלת ידה של הממשלה לקחת את החוק לידיה וליצור צדק חברתי אמיתי ולהפסיק את מסע הנהנתנות של חבריה. בושה לכם!!!!!!