מרשם לחברת קאסטות

יהודה שנהב

כדאי לשים לב למאמר של פול קרוגמן, כלכלן מפרינסטון, בעיתון Nation על התפתחות דפוסי אי השיויון בארה"ב במאה האחרונה. יש לזה השלכות ישירות על מה שקורה בישראל. למרות מה שכתב טוקוויל בספרו "דמוקרטיה באמריקה" – ספר שהיה מבוסס על ביקור בארה"ב בתקופה הג`קסוניאנית (שנות השלושים של המאה ה-19) ובו עזר לעצב את המיתולוגיה של החלום האמריקאי ("כל האמריקאים נראים אותו דבר") – החברה האמריקאית הינה חברת קסטות מרובדת מאוד. אלא שקרוגמן מספר לנו שבשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 חלה ירידה דרסטית באי השיויון, כנראה כתוצאה ממדיניות הניו-דיל. אומנם החברה האמריקאית לא הפכה, חס וחלילה, לשיויונית ממש, אבל פערים גדולים הצטמצמו (בעיקר בין לבנים ללבנים).

אלא שמאז שנות השבעים נפתחו הפערים מחדש בצורה דרמטית. בין 1973 ל-2000 צנח ממוצע ההכנסות של העשירון התחתון ב-7 אחוזים. באותה תקופה קפצה ההכנסה של האחוזון העליון למעלה ב-148 אחוזים, וההכנסה של הקבוצה הנמצאת ב 0.1 אחוז העליון קפצה ב-434 אחוזים למעלה. הקבוצה הנמצאת ב- 0.01 העליון קפצה ב-600 אחוזים למעלה. הגידול בהבדלים אלה מצביע על כך, טוען קרוגמן, שכמעט ולא קיימת מוביליות בין המעמדות, מה שנתפס כגולת הכותרת של החלום האמריקאי. בארה"ב המודרנית הסיכוי שלך להשאר איפוא שהתחלת הוא גדול מאוד. חברת קסטות קלאסית.

העיתון Business Week, שלא ניתן לחשוד בו שהוא עיתון שמאל, מייחס את הגידול באי השויון ל"וול-מארטיזציה" (Wal-Martization) של החברה האמריקאית (ראו ספרה של ברברה ארנרייך כלכלה בגרוש המתארת מה קורה לעובדים ברשת וול-מארט). כלומר שישגוג בעבודות ללא מסלול קידום, עם שכר נמוך והעדר נקודות כניסה בשוק העבודה אל המעמד הבינוני. עתה שואל קרוגמן, מה מייצר עוד את תופעת הוול-מארט, ויותר בגדול: את חברת הקאסטות האמריקאית?

במלים אחרות, מה צריך לעשות קובע מדיניות על מנת לייצר חברת קאסטות? הינה המרשם:

סלק או הפחת מסים על  רווחי הון

סלק או הפחת מס ירושה

הפחת את שיעורי המסים על הכנסות גבוהות

קצץ בהשקעות בחינוך

שבור את כוחם של האיגודים המקצועיים

הפרט כמה שיותר חברות ממשלתיות

נשמע מוכר?

פרופ' יהודה שנהב מלמד סוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ד"ר יחיעם שורק, מכללות בית ברל וסמינר הקיבוצים

    החברה האמריקאית, נבנתה מלכתחילה כחברה אגרסיבית, לוחמנית ואכזרית. כביכול לצורך התגבשות מן המסעות הימיים שממערב אירופה, אך למעשה עשו שמות בתושבים המקומיים – האינדיאנים (בסרטים ובספרי הרומנים התמונה כמובן הפוכה) וכתוצאה מכך התגבשו והופנמו בה יסודות כוחניים ופטרנליסטים. האם בחיסול "המוהיקני האחרון" קברו האמריקאים את הטומהאוק? חלילה (למה-מה-קרה?) הומצאו אויבים חדשים: שחורי העור, ההיספנים, ומשאלה "הודברו" צמחו /הוצמחו אויבים מחוץ (כיאה לכל חברה פסאודו-טוטליטרית). אוירה זו לא תרמה, אנדרסטייטמנטית, לצריבת ערכים דמוקרטיים. נהפוך הוא. הוסיפו לקדירה הרותחת הזו כמה מטבלים בדמות שמרנות, דתיות מפולחנת, גזענות "נאורה" ולא מעט פטריוטיזם וקבלתם תבשיל אנטי-דמוקרטי ערב לחיך. בתיאבון!