דר` שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס מ"מרכז אדוה" מוציאים גם השנה את הדו"ח המעולה והבהיר "תמונת מצב חברתית" לשנת 2003.
בין הנתונים הרבים הכלולים בחוברת:
גם בהיעדר צמיחה ומיתון מעמיק, העשירון היחיד שעושרו ממשיך לצמוח הוא העשירון העליון, הכנסותיו מזנקות מעלה בעוד הכנסות שאר העשירונים נמצאות בירידה.
עלות שכר שנתית ממוצעת של מנהל בחברה הכלולה ברשימת "תל אביב 100" (100 החברות הגדולות בבורסה) הגיעה השנה ל 2.91 מיליון שקלים, או 243 אלף שקלים בחודש.
רמת ההשתתפות של תעשיינים ישראלים במימון הביטוח הלאומי והוצאות רווחה אחרות של עובדי הייצור שלהם, נמוכה בהשוואה בינלאומית.
רוב הישראלים (72%) משתכרים שכר ממוצע ומטה (6,940 שקלים בחודש)
השכר של נשים לחודש עמד ב 2002 בממוצע, על 61% משכר גברים.
ב 2001 שכיר אשכנזי השתכר פי 1.5 משכיר מזרחי ופי 2 משכיר ערבי.
שליש מהמשפחות משתכר ברמה של קו העוני או פחות.
במסגרת המתקפה על רשת הביטחון הסוציאלי בשנתיים האחרונות קוצצה קצבת הבטחת הכנסה ב 30%.
ב 2002 רוב בני הנוער, 53.5% לא זכו בתעודת בגרות
העשירון העליון הוציא על בריאות בשנת 2002 פי 3.4 מהעשירון השני.
בשנתיים האחרונות קוצץ הסיוע בשכר דירה ב 54%.
ב 2002 ההפרשה לפנסיה של שני העשירונים העליונים היתה גבוהה פי 26 משני העשירונים התחתונים.
ואגב המתקפה על הקצבאות, שר האוצר פרסם אתמול מאמר מרתק ב"הארץ" :
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=374733&nl=24_12
ביקורת רבה כבר נמתחה כאן על תפיסתו הכלכלית הרת האסון, ובכל זאת, שימו לב שוב להתעלמות הטוטאלית מתופעה בה מר נתניהו מסרב כנראה להבחין: א ב ט ל ה. מבחינתו קיימת תופעה אחרת – אנשים שלא יוצאים לעבוד. ויש לו גם הסבר הגיוני לכך – הקצבאות וה"עובדים הזרים". שימו לב למבחר הציטוטים [החלקי] הבא מתוך מאמרו:
"אנחנו צריכים לתת למי שצריך, למי שלא יכול לעבוד"
"לממדי העוני ולפערים בין קבוצות שונות יש כמה הסברים וכולם מוליכים למסקנה שחייבים לעבור מתרבות של קצבאות ותמיכה ממשלתית לתרבות של עבודה ועצמאות. בין ההסברים ניתן לציין את שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה בישראל, את פערי החינוך בין קבוצות אוכלוסיה שונות להם תרמה בין השאר מהפיכת ההיי-טק בעולם וכמובן את הגידול במספר העובדים הזרים בישראל. הזרים גרמו להורדת שכר דווקא במקצועות בעלי שכר נמוך יחסית ודחקו ישראלים מענפים רבים." [אמירות מעניינות, במיוחד לאור אותה "סכנה דמוגרפית" שהוא חושש מפניה]
"הזרים שעוזבים מפנים מקומות עבודה, והמעסיקים יצטרכו לשלם לישראלים שמחליפים ויחליפו אותם קצת יותר. במקביל, עובדים ישראלים יצטרכו לקום ולהתרגל ללכת לעבוד, כי לא יהיו קצבאות. המפגש של שני הדברים האלה הוא צעד חיוני במלחמה בעוני."
"אנחנו מוציאים 33 מיליארד שקל לביטחון ו-44 מיליארד שקל לקצבאות. את הסכום הזה צריך לכווץ ואז באמת יהיה כסף למי שבאמת זקוק, למי שבאמת לא מסוגל לעבוד."
"אם אנחנו רוצים לדאוג למי שלא יכולים לעבוד – צריך להגיד למי שכן יכול לעבוד – תלך לעבוד."
"נתניהו מסיים את מאמרו בדברים הבאים: "המהלכים כולם קשים לביצוע, אבל הכרחיים. אני יודע בוודאות שזו הדרך הנכונה, אני חש ושומע שיותר ויותר אזרחים במדינה משוכנעים בכך גם הם."
לדעתי תומכיו ומתנגדיו כאחד צריכים להפיץ את תורתו של נתניהו גם בקרב אלו שטרם שוכנעו, לאחוז היום במיכל תרסיס צבעוני ולרסס כל קיר פנוי בלשכות העבודה ובריכוזי האבטלה את קריאתו של שר האוצר: "צריך להגיד למי שכן יכול לעבוד – תלך לעבוד"
כפי שפורסם אתמול, הממשלה שוקלת עוד להוסיף ולהקל על המעסיקים ע"י הורדת התשלום לביטוח לאומי באחוז נוסף. ושביטוח לאומי וכל האחרים יחנקו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=376672&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0