אחרי הכמעט אופוריה ביחס להצלחותיו הכלכליות של המשק הישראלי, רציתי להעמיד דברים על דיוקם. הממשלה לא עמדה בשנה שעברה באף אחד מן היעדים הכלכליים שהעמידה לעצמה. כזכור המדדים הכלכליים הם העיקר על פי התפיסה הכלכלנית וכך עמידה בהם היא המעט שאנו יכולים לדרוש. מדיניותה הכלכלית של הממשלה מעמידה את הגירעון בתקציב וקצב האינפלציה כשניים מן המדדים החשובים ביותר שאמורים להעמיד את המשק הישראלי בעמדת זינוק לצמיחה כלכלית שהיא בתורה תפתור את כל הבעיות, שהבלתי מתוחכמים בינינו רואים בהם את העיקר, כמו אבטלה, עוני, ואי שוויון.
הגרעון בתקציב בשנה הקודמת היה מעל שישה אחוז (6.3%), מה רע בכך? האמת ששום דבר אלא שהממשלה הבטיחה גירעון של ארבעה אחוז ונזכור שהממשלה טענה שיש לשמר גירעון של שלושה אחוז על פי אמנת מסטריך. התקציב נבנה סביב הנתון הזה ואי עמידה בו היא כשלון התחזית והמדיניות. אילו היינו מבקשים להגיע לגירעון כזה כדי להשקיע למשל בחינוך היו קופצים כל המתיימרים להיות כלכלנים וטוענים שזה מזיק למשק ואין להרשות גירעון כזה, אבל כאשר זה נעשה כברירת מחדל בגלל כישלון מדיניות זה עובר די בשקט. זאת אומרת שלא הגירעון משנה אלא לאלה צרכים מגדילים אותו.
ממשלת ישראל גם החליטה על יעד אינפלציה שיהיה בין שניים לשלושה אחוזים, האם עמדו בכך? מה פתאום. האינפלציה השנה תהיה מתחת לאפס. כאן כולם מאשימים את בנק ישראל כאילו הוא אינו חלק ממדינת ישראל. איזה אקס-טריטוריה עצמאית שלא קשורה לכלום. כאן יש שתי אפשרויות האחת, בנק ישראל לא רוצה לקיים את מדיניות הממשלה, אם כך יש לפטר את ראשי הבנק. על פי חוק בנק ישראל זו לא בעיה גדולה מידי. האפשרות השנייה היא שאין הבנק יכול עמוד ביעד האינפלציה כמו שאין האוצר יכול לעמוד ביעד הגירעון, כיון שאינו יודע איך לעשות זאת, בשנים האחרונות הבנק לא עמד ביעד האינפלציה באף אחת מן השנים. באותו זמן אנו שומעים שבנק ישראל יודע לעשות משהו טוב, ואפילו טוב מאוד, וזה קביעת משכורות הגבוהות משמעותית ממשכורות במשרדי ממשלה האחרים, פי שניים. כל מיני מענקים של 80000 שקל לנגיד, שכר הגבוה בעשרים אלף שקל לחודש לאחד המשנים שלו, וסתם כל מיני פטנטים להטבות שאף אחד בשרות הממשלתי לא מקבל. אם כך אולי כדאי להפסיק להתיימר לדעת את הלא ידוע או לחילופין לשנות את הדרך בה מנסים לנבא כיצד מדיניות משפיעה על הכלכלה.
עם כל ההתייהרות על הצמיחה שחוזרת למשק הישראלי, שוכחים שהייתה צמיחה שלילית של 0.6% לנפש. עוד פעם אני משתמש במושג המעוות צמיחה שלילית. כאשר אני אומר השתפרות לרעה זה נשמע כמו חלק ממערכון, אבל שימוש במונח צמיחה שלילית נראה סביר.
האם נידוננו לשמש כלי משחק בידי המומחים כביכול המובילים את חברה אל עברי פי פחת, או שעלינו להיכנס למגרש ולקבוע את הכללים שעל פיהם נבחן באמת מהי הצלחה ומהו כשלון. למשל אבטלה נמוכה ככל האפשר, עוני הולך ופוחת, מערכת חינוך שוויונית, מערכת בריאות מתפקדת וכיוצא באלו דברים.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
האם הכט הוא שקרן או דובר אמת?
נדמה שמבחינתו יש אמת קונבנציונלית והיא עניינם של האנשים הקטנים, ויש גם אמת מוחלטת, אלוהית, קיומית שאין עליה עירעור. האמת הקונבנציונלית היא זו שבהקשר הנוכחי תקבע שתוכניות רדיו לא יתפקדו כפרסומות בהסתר ואותה הוא אכן לעתים מפר, אבל מה היא אמת זו אל מול הצו האלוהי ($) שניסח עבורנו את האמת המוחלטת. לפי אמת זו צודק הוא זה שהדולר מצוי בכיסו. בעל המאה הוא בעל הדעה.
לכן, מילוי קופתו בדולר נוסף היא ההוכחה לכך שהוא דוברה של האמת המוחלטת.
אין מדובר בבלבול של אמת ושקר, אלא באמת של הג'ונגל. מילתו של החזק היא האמת וזהו זמנם של האנשים החזקים, הגדולים מהחיים שיכולים לשקר לציבור בפרצוף מבוקר ועד ערב ובכל זאת להמשיך ולהחזיק במושכות השלטון ולנהוג באנשים הקטנים כרצונם. דברם הוא האמת, אפילו אם בסוף המשפט ישנו את עמדתם שבתחילתו.