בג"צ קבע שעל המדינה להגדיר מהו קיום מינימאלי בכבוד. המדינה כדרכה התחמקה עד היום מהגדרה שכזו. נציגת הפרקליטות בדיון טענה שהמדינה מחויבת לשמש "רשת מגן אחרונה" ו"החובה למנוע פגיעה בליבה מצומצמת מאוד, קרי מניעת חיים ללא קורת גג, ברעב ובהיעדר כסות". יתר על כן נציגים בולטים של המדינה כמו השר הנוסף במשרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה חוזרים וטוענים שאין עניים בישראל. על פי דעתם כולם רמאים, שקרנים וסתם עבריינים, המנצלים את הציבור. תפישתם את העולם מעוגנת במאות אחרות בהן עוני היה רעב וילדים עם בטן נפוחה, אם אין כאלה אז אין עוני. אותם נציגים של המדינה גם אינם מאמינים לנתונים הרשמיים של הרשויות המוסמכות, ביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאילו יש כאן קונספירציה של הגופים הללו שאינם ידועים ברדיקליות שלהם. כבר עכשיו מדברים על קיצוצים נוספים בקצבאות הביטוח הלאומי בזמן הקרוב בעקבות התוספות לתקציב, מה שירע את מצבם של הזקוקים להן.
באותה עת מפרסמת רותי סיני ב"הארץ" נתונים (שהובאו לידיעתה על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית) על גובה הבטחת ההכנסה בישראל לעומת מדינות בעולם לפני ואחרי השינויים בשנה האחרונה, וראו זה פלא רק בספרד ניתנים סכומי כסף נמוכים מאשר בישראל, גם ארה"ב, המודל של כוהני הכלכלה הישראלית מזכה את ענייה בתשלומים גבוהים יותר. יופי הוכחתם שאתם טובים מהאמריקאים, אז אולי הגיע הזמן שתפסיקו להתעמר באנשים. הגילוי הזה כמו גילויים אחרים מראה שאנו סגורים בבועה המנותקת מהעולם ונתונה למניפולציה מתמדת של המשרדים הכלכליים ונושאי כליהם , רק לעיתים אנו נתקלים בעובדות שנראות משום מה כלא אמיתיות בגלל אותה אינדוקטרינציה מתמדת בה אנו נתונים.
בא בג"צ ומכריח את המדינה להביט במראה ולהסביר את מדיניותה לא ברטוריקה אלא בעובדות. קשה לי להאמין שזה ישנה משהו מלבד ההכרה שמדיניותה של הממשלה היא מדיניות שאינה מאפשרת לאזרחי ותושבי המדינה לחיות בכבוד. כבוד שאמור להיות נחלתם של כל איש, אישה וילד הנמצאים בישראל. מדינה שרואה עצמה כמפותחת ואינה יכולה להבטיח חיים שכאלה, לא על פי קריטריוניי מינימום הרווחים במסדרונות השלטון, היא כשלון וככל שתמהר להכיר בכך ייטב לכולנו.