על בוש ונתניהו כלוזרים, הסכם ז`נבה ומצב התקשורת האמריקאית

מאמר מעניין ב"Guardian" של סאלים תמרי, פרופסור באוניברסיטת ביר זיית, על הסכם ז`נבה. תמרי מציג בבהירות  את כל ההתנגדויות של הצד הפלסטיני להסכם, עומד על חולשותיו, מציג את יתרונותיו על פני הסכמי אוסלו וקורא לתמוך בו.

דני גוטויין מסביר, בתום מאה ימי שביתה, מדוע ניתן להכריז על ה"הקוסם" כמפסיד. 

ג`פרי סאקס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה,  כותב שג`ורג` בוש הוא הנשיא שגרם להרס כלכלי יותר מכל נשיא אמריקאי אחר.  בוש ממשכן בציניות את העתיד על מנת להבחר שוב. הוא יוצר גרעונות ענק בתקציב על ידי הורדת מיסים, הגדלת ההוצאות הבטחוניות והשרותים החברתיים.

סאקס מצביע על העובדה שחמשת האחוזים העליונים באוכלוסיה האמריקאית מקבלים חמישים אחוז מהטבות רפורמת המיסים של בוש. אבל אצלנו דואגים הרבה יותר לחמשת האחוזים העליונים.

ומהאתר האלטרנטיבי Alternet הפאשלות של התקשורת האמריקאית לשנת 2003. סיפורים מופרכים או חסרי ערך חדשותי שדווחו באופן היסטרי, שוורצנגר רץ למושל קליפורניה, המארינס מחלץ את ג`סיקה לינץ`, פרשות מייקל ג`קסון וקובי בריאנט. לצד דיווח יתר היסטרי, מתעלמת התקשורת האמריקאית מסיפורים חדשותיים בעלי ערך – מגיפת השחיתות בתאגידים, כשלון תכנית רפורמת המיסים לעשירים של בוש, גדר "האפרטהייד" בישראל והפרטת עירק לטובת תאגידים אמריקאיים שחלק מהם מחוברים לסגן הנשיא.