התנתקות מהחברה

ראש ממשלת ישראל דיבר אתמול בכנסת בנושא החברתי, הוא לא עשה זאת מרצונו אלא כיון שאולץ לכך על ידי חברי הכנסת. מדבריו הובאו רק ראשי פרקים, משפט המפתח היה: "מדיניות הממשלה משדרת ויוצרת יציבות בשווקים, אינפלציה נמוכה, הריבית יורדת, המטבע יציב והבורסה עולה. הסקטור הפרטי מביע אמון מלא במדינות זו ובנחישות שמפגינים הממשלה ושר האוצר, המוביל את המהפך לקיים את המדיניות הכלכלית". על פי זה כנראה שמי שבחר בו היה השווקים או השחקנים העיקריים בשווקים האנונימיים הללו ולא אזרחי ישראל הנאנקים. דרך אגב כל זה היה בדיון בנושא החברתי, כרגיל הנושא החברתי עבר רדוקציה לכלכלי וממנו לא לכלכלה בכלל אלא לממדים שמבטאים, במיטב, התייחסות לכלכה כמנגנון של שווקים שהם הקובעים מה יהיה לא רק בכלכלה אלא גם בחברה. כיון שלא כל האזרחים משתתפים בשווקים, בעיקר הפיננסיים, באופן שווה, יוצא שראש הממשלה חושב שצריך להפיס את דעתם של מספר לא רב של בעליי מאה, כדי שבעתיד, לדבריו, מצבנו החברתי ישתפר.

באותו נאום גם טען ראש הממשלה שמי שיכול לעבוד חייב לעבוד, אולי הוא לא יודע, אבל בישראל מתקרבת האבטלה ל-11%.  אבל כמעשה בת היענה, ושני שרי האוצר, הוא לא רוצה לראות זאת. על ראש הממשלה לדעת שמובטלים הם אנשים שרוצים לעבוד, כיון שאם אינם רוצים לעבוד הם לא מוגדרים כמובטלים. ההגדרה הרשמית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למובטלים היא: "בלתי מועסקים הם אנשים שלא עבדו כלל (אפילו שעה אחת) בשבוע הקובע וחיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 השבועות שקדמו לפקידתם בסקר על ידי רישום בלשכות העבודה של שירות התעסוקה, על ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק או בדרכים אחרות, והיו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע, לו הוצעה להם עבודה מתאימה ("זמינות לעבודה")". בעברית אומנם כתוב בלתי מועסק אבל התרגום לאנגלית הוא Unemployed, קרי, מובטל.

כדאי לראש הממשלה המסוגר במשרדיו ובתיו להסתכל מפעם לפעם מבעד לחלונותיו המשוריינים ולראות את המצב לאשורו בלי להסתתר מאחורי אמירות סתמיות שמבטאות מדיניות שהניסיון מראה שבמינימום אינן משפרות את המצב של חלקים ניכרים באוכלוסיה.