מאיפה צץ השר"פ?

איציק ספורטא

לאחר הרשעתו בהריגה של ד"ר יקירביץ` רואיין העומד בראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ` אבינועם רכס, בתוכנית מהיום למחר. ציפיתי לשמוע גינוי שאינו משתמע לשתי פנים למעשיו של ד"ר יקירביץ`, הן בנוגע לעזיבת חדר הניתוח לפני שניתוח הסתיים כדי לבצע ניתוחים נוספים בבית חולים פרטי, והן לתשלומים לא חוקיים שנגבו על ידו (למתעניינים תגובתו של יקירביץ`) .

ציפייתי נכזבה, האתיקן הראשי של ההסתדרות הרפואית מצא לנכון להתייחס בדבריו לא למעשיו של המורשע אלא לאיסור לקיים שר"פ (שרותי רפואה פרטיים) במערכת הציבורית. טענתו העיקרית הייתה שאיסור השר"פ גורם לכך שרופאים יעברו על החוק, מעין פירצה הקוראת לגנב, לא הייתי רוצה להיות רופא במערכת שבו אני נחשב לגנב או לפירצה. הרעיון שיש למסד תופעות לא רצויות הוא מעניין, שוו בנפשכם שמישהו היה מציע למסד את תשלומי דמי החסות, גם הללו קיימים ואולי נחוצים, אז למה לא? כידוע גם העומד בראש ההסתדרות הרפואית פועל לא מעט כדי לאשר את השר"פ האסור על פי חוק. לא ידעתי שתפקיד לשכת האתיקה הוא להפריט את שרותי הבריאות לשם כך לא צריך מומחים לאתיקה רפואית, יש מספיק פקידים באוצר שיודעים למכור בזול כל דבר והם יעשו זאת בשמחה גם למערכת הבריאות.

על פי תפיסתי אין לערב בין שרות ציבורי לפרטי לא רק ברפואה, אבל בעיקר ברפואה, כיון שהנהנים מהפרטה פנימית זו הם בעיקר רופאים בכירים ומי שיש בכוחו לשלם למען השרות. מי שרוצה שרות פרטי יתכבד וילך לבית חולים פרטי. על ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות להבהיר נקודה זו היטב. השרות הציבורי צריך לספק שרותי בריאות ברמה גבוהה בלי קשר ליכולותיו הכספיות של החולה. ובעיקר לעקור מן השורש התנהגויות של רופאים שאינן עולות בקנה אחד עם החוק הקיים וכללי מוסר בסיסיים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גדעון עשת

    אין לי טענה כלפי עמדותיו של יצחק ספורטא בנושא השר"פ. אך בדרך לעמדתו הוא נפל בעובדה. משרד האוצר הוא כנראה אוייב גדול. וכאוייב הוא לעולם בעמדה ההפוכה של ספורטא.
    מה לעשות ובעניין השר"פ, ספורטא מייצג נאמנה את עמדת האוצר. ליתר דיוק: אגף התקציבים באוצר. או אולי ההפך הוא הנכון: האוצר מייצג נאמנה את עמדת ספורטא (טוב, ועשת). הקוראים המתעניינים בעניין מוזמנים לקרוא את דו"ח הוועדה הציבורית למערכת הבריאות (ועדת אמוראי).
    http://www.health.gov.il/Download/pages/1-264.pdf

  2. איציק ספורטא

    אני תמיד שמח ללמוד משהו חדש. תודה על ההפניה למסמך של ועדת אמוראי.

  3. אסף

    השאלה האם לאפשר שר"פ אינה יכולה להתנתק מהשא' האם השירות הניתן היום השירות "הלא פרטי" הוא ברמה סבירה והוגנת?
    אין לי בעיה שכאשר ינתן בבה"ח שירות כללי סביר תבוא המדינה ותיצור גם שירות מפנק ע"י מתן אישור לפעולתם של בתי חולים פרטיים. עם זאת קיומם של בתי חולים פרטיים ושירותי רפואה פרטיים בעוד הקהל הרחב אינו זוכה לשירות סביר אינו מתקבל על הדעת.
    כחלק מהגישה הקהילתית שאני מצדד בה, חייבת להיות שותפות גורל במידה כזו או אחרת.
    ניתוק השכבות המבוססות בחברה ע"י יצירת מנגנונים פרטיים אם ברפואה, אם במערכת המשפט (הליכי הבוררות) ובמערכת ההשכלה, יוצרת לניכור ריחוק המצוקה עוד יותר מעיני בעלי ההון.
    עלינו לזכור תמיד, שעם כל רצונינו להאמין לזה שהאדם הפשוט מהרחוב יכול להשפיע ולעצב מציאות כראות עיניו, מי ששולט היום במקבלי ההחלטות ובאנשים שמחלקים את עוגת התקציב הם השכבות החזקות שעליהם השליט נסמך ברצונו להבחר וב"טוב ליבם" הוא נעזר כדי ליצור תעסוקה כדי ליצור השקעות במדינה כדי לקדם פרוייקטים לאומיים.
    באם ננתק את בעלי ההון ממצוקות היומיום העוברות על אנשים בעלי הכנסה ממוצעת ומטה נפסיד,לדעתי, את את הגשר אל מקבלי ההחלטות, שיהיה להם קל יותר להתעלם מ"מצוקות העמך" וזאת מפני העובדה הפשוטה שלא יהיה להם בשביל מה להשקיע בנו.
    בתי המשפט קורסים, מערכת הבריאות קורסת, מערכת החינוך בשפל חסר תקדים, האוניברסיטאות הציבוריות נימצאות בגרעון והסטודנטים בקושי מחזיקים עצמם מעל המים העמוקים של המשבר הכלכלי אליו נקלעה המדינה.
    יצירת בועה, כלוב של זהב לבעלי ההון שבו יוכלו לשמור עצמם מהשתתפות במצוקות אלו יוביל לפילוג ולניתוץ השאריות של מה שנשאר מהחברה הישראלית.
    בואו נשאיר את תקדים קיסריה ,עיר לעשירים בלבד, כתקדים חד פעמי ולא ניתן לבעלי ההון לנתק עצמם משותפות הגורל ומהיותם חלק אינטגרלי וחשוב בחברה הישראלית.

  4. nimush

    בעברי עסקתי בעבודה בבתי חולים כמו גם בעבודה מרפאות פרטיות , יום אחד אל מרפאה פרטית מאוד נחשבת שבה עבדתי הגיע אדם מאוד מאוד עשיר , אך חולה באיידס . הרופא איתו עבדתי הפנה אותו לביה"ח תוך שהוא מבטיח לו כי שם ינתן לו הטיפול " הטוב ביותר" שכן הוא לא מבין בתחום . מיותר לציין כי העניין היה שקר מוחלט וכי הסיבה היחידה לסירוב הייתה " מה אני מטורף להרוס לעצמי את המוניטין של העסק…"
    משמע: רפואה מעולם לא הייתה אמורה להתפס במונחים כלכליים , מונחים כלכליים משמעותם – יעילות כלכלית ואדם חולה בהכרח, תמיד , לא יהיה יעיל כלכלית או לפחות לא יתפס ככזה בעיני אדם בריא, ולא ,אין זה משנה כמה כסף יש לך .
    מתוך ראיה מבפנים של 2 מערכות הרפואה : הציבורית כמו גם הפרטית אני יכולה לומר בפירוש כי כשצריך מזור ומרפא, כשבאמת צריך, אף רופא ואף אדם לא יראה בך אדם חזק או יעיל כלכלית ואין זה משנה אם שילמת עבור שר"פ או שירות ציבורי , הרי הרפואה ניתנת לחולה כאשר הכסף כבר בכיס הרופא ואז היחס הוא אותו יחס, רק שילמת יותר שיקרת לעצמך במחשבה שהינך מקבל יחס טוב יותר (כך יגרמו לך לחשוב ואין לך שליטה על כך), והחטא הגדול יותר: רק גרמת למערכת הרפואה לראות בך שיקול כלכלי , הפכת עצמך ,גופך ומחלתך ל"סחורה" בעיני כל המערכת ו"סחורה " חולה נחשבת ל"פגומה " או "לא שווה" מכאן: שינוי החשיבה במערכת הבריאות ממערכת הדואגת לזולת ללא שיקול כספי למערכת המונעת משיקולים כלכליים הוא טפשי כי למרות תשלום היתר המרגיע את מצפונך שינוי החשיבה יגרום לכך שלא משנה כמה כסף יש לך, לא תוכל להשתמש במערכת זו בבוא העת שכן אז תחשב ללא יעיל כלכלית מספיק לבוא בשעריה של מערכת זו כלל.

  5. יוסי

    היום שמעתי מחבר על סוף השבוע האחרון שבו הוא בילה בבית מלון מפואר ומפנק באילת. מעולם לפני כן הוא לא ביקר בבית מלון כזה. הוא אינו צעיר והפרוטה מצויה בכיסו, אך לא בשפע, ובטח לא כדי לפנק את עצמו בסוף שבוע כזה.
    כיצד הוא הגיע לשם, אתם שואלים?
    קופת חולים כללית, שבה אותו חבר עובד, עברה תהליכי "הבראה והתייעלות". כדי לייעל את תהליכי ההבראה, ההנהלה המרכזית יזמה רעיון מבריק מבית מדרשו של דודו טופז – תחרות נושאת פרסים. המחוז שיהיה הכי יעיל ב"התייעלות" (כנראה הכוונה למחוז שיפטר הכי הרבה עובדים ויצמצם שירותים במידה מירבית), יזכה בסוף שבוע מפנק אילת לכל עובדיו ועובדותיו. חמישה אוטובוסים הובילו את העובדים השמחים בחלקם של מחוז ירושלים אל מחוז השעשועים והתענוגות.