התבהמות ודה הומניזציה

וואו, תגובה שלישית באתר הזה באותו היום.. האם אני הופך לאופוזיציה לוחמנית פה ??

בכל אופן, הציטוט כמובן אינו נכון, לא מדויק, וחמור מכל – שקרי לחלוטין בטענתו כאילו ה"חרד מכפר חב"ד" קרא לכולם "מוכרחים להיות שמח", ולהתעלם מטענותיו של דיראני.

העיתונאי שדיבר כעיתונאי (ולא כחרדי, לא כתושב כפר חב"ד, ולא כגמד), דיבר על הסיקור העיתונאי ערב חילופי השבויים, והדגיש את הטענות הכבדות של דיראני חזור והזכר.

טענתו היתה שאת אותן טענות יש לשטוח, לבדוק (לא לטאטא, ולא לשמוח, אגב), רק כל זאת: יום לפני או יום אחרי ההחלפה המיוחלת לטעמו, ולא למלא את העיתונים בתיאורים פורנוגרפיים במקום להתרכז בעיקר – שהוא הסיפור האנושי (שוב, לטעמו).

אווו…. לא תכננתי להגן עליו, אבל אם מישהו החמיץ את השידור, כדאי שידע את זה, לפני שיפתח כמה דעות קדומות.

נ.ב. הכותב גם מתעלם משאלת המניע: אחרי הכל, קובי אריאלי בחר במודע להזכיר את עניין האונס לכאורה. אם הוא אכן חשב ש"מוכרחים להיות שמח", מדוע דיבר על כך ?? ממ.. נראה לי שאזכור הדתיות העבירה מישהו על דעתו.

שמעתי את הדברים בשידור, לא נאמר שם שלא צריך להתייחס לטענותיו של דיראני, ההערה היתה לגבי העיתוי. ולמי שדואג, הוא בפרוש אמר שמדובר בדברים חמורים ויש לבדקם.

הרשות לפירוש וניתוח דבריו של אריאלי נתונה.

לא שמעתי או ראיתי את השידור האמור, אבל נאמנים עלי דברי כל קודמי, אבל כולם, ולו מאחר שאין ביניהם סתירות.

מאחר שאיני חושד באריאלי, שאותו אני מכיר ומוקיר, בזלזול באמת מידה מוסרית כלשהי, אני מציע את ההסבר הבא: קצה נפשו בשמועות בדבר מעשי מכחול בשפופרת הנעשים בישיבות בין רבנים (שחלקם הורשעו) לתלמידים, ובין תלמידים לבין עצמם, בהסכמה או שלא בהסכמה, והוא פשוט מציע לכולנו ללכת בעקבותיו ובעקבות הציבור החרדי והדתי-לאומי ופשוט להתעלם.

את הסיבות ראוי לחפש במישור החברתי-אנתרופולוגי, במגננה החרדית וכן הלאה, אבל לא רק