זכויות אדם ופגיעה ברגשות יהודיים

יהודה שנהב

ארגונים יהודים פרו ציונים יצאו לאחרונה בקמפיין למנוע את מינויה של פרופ` מרי רובינסון, לוחמת זכויות אדם ואחת המנהיגות של כנס זכויות האם בדרבן ב-2001,  למשרת פרופ` באוניברסיטת קולומביה. הם טוענים שאוניברסיטת קולומביה הפכה להיות חממה לשונאי ישראל. כמה מן המרצים שנמצאים ברשימה השחורה של ארגונים אלה הם פרופ` רשיד חלידי, פרופ` גוז`ף מסעד, ופרופ` חמיד דבאשי שמקבלים מכתבי נאצה רבים. העיתון היהודי The New York Sun אף מדוח ששרת החינוך לימור לבנת שלחה מכתב מחאה באוגוסט 2003 לנשיא אוניברסיטת קולומביה על תמיכתו הפומבית של חלידי בפגיעה בחיילים ישראלים. פגיעה בחיילים ישראלים היא לגיטימית הוא טוען משום שזו התנגדות לגיטימית לכיבוש הלא לגיטימי.

יש לא מעט צביעות בטענות של הארגונים היהודים. ראשית משום שהארגונים הללו אינם מוצאים לנכון להגיד שום דבר על הנסיבות שבעטיין חושב חלידי שההתנגדות המזוינת היא לגיטימית. הם אינם מגנים את האלימות המזויינת של חיילי צה"ל בשליחות ממשלת ישראל. שנית, את מספר המבקרים את ישראל באוניברסיטת קולומביה אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אוניברסיטת קולומביה היא קמפוס עם נוכחות יהודית מרשימה. השמירה הלוחצת של ארגונים יהודים כנגד "עוכרי ישראל" מרשימה לא פחות. את ההפגנות בעד המלחמה בעיראק בפברואר שנה שעברה הובילו סטודנטים יהודים. קשה לשמוע ולהשמיע בקולומביה ביקורת על מדיניותה של ישראל ועל ההפרה הבוטה שלה של זכויות האזרח. הפרדוקס הטמון בטענתם של הארגונים היהודים המתנגדים למרי רובינסון הינו מעניין. באוניברסיטה בה שעור הסטודנטים היהודים (וגם המרצים יש להוסיף) כה גבוה, כך טוענים, אין לשכור מרצה אשר פוגעת ברגשותיהם של סטודנטים אלה. השעור הגבוה של היהודים בקולומביה הופך להיות הסיבה  והמסובב להתנגדות לכל מי שמתנגד למדיניותה של ישראל. חוץ מזה נמאס לי שארגונים יהודים יודעים מה טוב לישראל ומה טוב לישראלים. שיתעסקו בענייניהם הם. הפוליטיקה שלהם לא יכולה להיות על חשבוננו.

פרופ` יהודה שנהב מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב

כנראה שיעניין אותך גם: