זכויות אדם ופגיעה ברגשות יהודיים

יהודה שנהב

ארגונים יהודים פרו ציונים יצאו לאחרונה בקמפיין למנוע את מינויה של פרופ` מרי רובינסון, לוחמת זכויות אדם ואחת המנהיגות של כנס זכויות האם בדרבן ב-2001,  למשרת פרופ` באוניברסיטת קולומביה. הם טוענים שאוניברסיטת קולומביה הפכה להיות חממה לשונאי ישראל. כמה מן המרצים שנמצאים ברשימה השחורה של ארגונים אלה הם פרופ` רשיד חלידי, פרופ` גוז`ף מסעד, ופרופ` חמיד דבאשי שמקבלים מכתבי נאצה רבים. העיתון היהודי The New York Sun אף מדוח ששרת החינוך לימור לבנת שלחה מכתב מחאה באוגוסט 2003 לנשיא אוניברסיטת קולומביה על תמיכתו הפומבית של חלידי בפגיעה בחיילים ישראלים. פגיעה בחיילים ישראלים היא לגיטימית הוא טוען משום שזו התנגדות לגיטימית לכיבוש הלא לגיטימי.

יש לא מעט צביעות בטענות של הארגונים היהודים. ראשית משום שהארגונים הללו אינם מוצאים לנכון להגיד שום דבר על הנסיבות שבעטיין חושב חלידי שההתנגדות המזוינת היא לגיטימית. הם אינם מגנים את האלימות המזויינת של חיילי צה"ל בשליחות ממשלת ישראל. שנית, את מספר המבקרים את ישראל באוניברסיטת קולומביה אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אוניברסיטת קולומביה היא קמפוס עם נוכחות יהודית מרשימה. השמירה הלוחצת של ארגונים יהודים כנגד "עוכרי ישראל" מרשימה לא פחות. את ההפגנות בעד המלחמה בעיראק בפברואר שנה שעברה הובילו סטודנטים יהודים. קשה לשמוע ולהשמיע בקולומביה ביקורת על מדיניותה של ישראל ועל ההפרה הבוטה שלה של זכויות האזרח. הפרדוקס הטמון בטענתם של הארגונים היהודים המתנגדים למרי רובינסון הינו מעניין. באוניברסיטה בה שעור הסטודנטים היהודים (וגם המרצים יש להוסיף) כה גבוה, כך טוענים, אין לשכור מרצה אשר פוגעת ברגשותיהם של סטודנטים אלה. השעור הגבוה של היהודים בקולומביה הופך להיות הסיבה  והמסובב להתנגדות לכל מי שמתנגד למדיניותה של ישראל. חוץ מזה נמאס לי שארגונים יהודים יודעים מה טוב לישראל ומה טוב לישראלים. שיתעסקו בענייניהם הם. הפוליטיקה שלהם לא יכולה להיות על חשבוננו.

פרופ` יהודה שנהב מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. תוכי ושמו מוקי

    השאלה איננה האם הארגונים היהודיים חוטאים בצביעות, מפני שטענות הפוכות על הטיעונים הפלסטינים ושל תומכיהם אפשר לנפק באותה הקלות (למשל, שפעולותיו האכזריות של צה"ל הן במסגרת מערכה הגנתית למניעת פעולות הטרור הבלתי-אנושיות וכו' ומדוע דוברים פלסטינים משמיטים את העובדות האלו). השאלה היא "מאיפה מתחילים לספור?" האם הפיגוע האחרון הוא עילת כל הדברים או שמא מדובר בכיבוש של 1967 או בפעולות הפידאיון של שנות החמישים או הקמת המדינה ("המדינה הציונית" לפוסט-ציונים שבינכם) ב-1948 או תחילת ההגירה היהודית בסוף המאה ה-19 או אולי ברדיפות היהודים במהלך ההיסטוריה (משפט דרייפוס היה, כנדמה, הקטליזטור של הרצל) ואולי בכלל סיבת הכל בחורבן בית שני וגלות היהודים מ"יהודה" בסוף המאה הראשונה לספירה הרבה לפני שהפלסטינים ידעו שהם כאלו. כל בחירה לא רק שהיא לגיטימית אלא שהיא מאפשרת בקלות לאבחן את ההשתייכות הפוליטית של הדובר. הויכוח בין שני הצדדים הוא בדיוק על העובדות האלו, ונדמה, למרות הציפיות, שאף צד אינו מתכוון לנטוש אותו. אם ההיסטוריה מלמדת משהו, הוא שלזכויות "היסטוריות" או ל"צדק המוחלט" אף פעם אין סיכוי של ממש מול החרב. היהודים (מי שמבקש לטעון שלא מדובר באותו לאום, שיבושם לו, ושיסביר את זה לחמישה מיליון יהודים שגרים כאן בדיוק בשל הטיעון הזה) הוגלו מאדמתם בגלל שהובסו בקרב, הם שבו אליה בכוח הזרוע. וכך גם הפלסטינים. גם וויתור של כל צד על עמדות נוכחיות, איננו יותר מפשרה זמנית עד לשינוי אפשרי ביחסי הכוחות. לכן אין טעם לדבר על צביעות. מדובר בהמשכה של המלחמה באמצעים אחרים.

  2. החמור של סעדה

    אירגונים ישראליים פרו-אשכנזיים יצאו זה מכבר בקמפיין למנוע את מינוייה של פרופ' ת. תוססת, לוחמת לזכויות אזרחיות-תרבותיות, ואחת מחשובות החוקרות בנושא, למשרת פרופ' באוניברסיטת תל אביב. הם טוענים, שאוניברסיטת תל אביב הפכה להיות חממה רב-תרבותית המנוהלת ע"י הפרופסורים שנהב וספורטא. כמה מהמרצים הנמצאים ברשימה השחורה של אירגונים אלה, ושנדחו לכן ע"י אוניברסיטת תל אביב הם פרופ' אלה שוחט, ד"ר שוש מדמוני, פרופ' מאיר עמור, וד"ר עזיזה כאזום, שבמקום לקבל מכתבי נאצה רבים, זכו לשתיקה רועמת. העיתון הלאומני "מעריב" אף דיווח, ששרת החינוך לימור לבנת חככה בדעתה אם לשלוח מכתב מחאה במרץ 2001 לנשיא אוניברסיטת תל אביב על תמיכתו הפומבית בפרופ' הולצמן, הטוען שאף יוצר מזרחי לא כתב טקסט כלשהו הראוי להיכלל במסגרת חומרי החובה בבחינות הבגרות בספרות. הולצמן מתנגד התנגדות לגיטימית לכתיבת האספסוף המזרחית, שלכן אינה לגיטימית כחומר לימוד לבחינות הבגרות.
    יש לא מעט צביעות בטענות של האירגונים הישראליים הפרו-אשכנזיים. ראשית, משום שהארגונים הללו אינם מוצאים לנכון להגיד שום דבר על הנסיבות שבעטיין הוגלו שוחט, מדמוני, עמור ועוד רבים וטובים מארצם. הם אינם מגנים את האלימות המבנית של פרופסורי האוניברסיטה, התופשים את עצמם כשליחים במבצע חילוץ תרבות אירופה מן האספסוף המקומי. שנית, את מספר אלה, המבקרים את הגזענות בין יהודים בישראל באוניברסיטת תל אביב אפשר לספור על אצבעות יד אחת. וגם מבקרים אלה היו זהירים, ונספרו על אותן אצבעות היד האחת רק לאחר שקיבלו את הקביעות שלהם ע"ס מחקרים בתחומים אחרים. אוניברסיטת תל אביב היא קמפוס עם נוכחות אשכנזית מרשימה. השמירה הלוחצת של ארגונים אשכנזיים, כמו סגל הפקולטה, כנגד חדירת "עוכרי ישראל" מן הזן המזרחי המודע אל תוך שורות הסגל, מרשימה לא פחות. ולמרות זאת, את ההפגנה נגד הפרופ' הולצמן בשנה שעברה הובילו סטודנטים חברי "הקשת הדמוקרטית המזרחית". מאידך, קשה לשמוע ולהשמיע באונ' תל אביב ביקורת על מדיניותה האירופוצנטרית של האוניברסיטה, ועל ההפרה הבוטה שלה את זכויות האזרח לתעסוקה הולמת, כשמדובר באזרח שמוצאו ב"אספסוף". הפרדוקס הטמון בטענתם של האירגונים הישראלים הפרו-אשכנזיים המתנגדים ל ת. תוססת הינו מעניין. באוניברסיטה שבה שעור הסטודנטים האשכנזים (וגם המרצים יש להוסיף) כה גבוה, כך טוענים, אין לשכור מרצה אשר פוגעת ברגשותיהם של סטודנטים אלה. השעור הגבוה של האשכנזים באונ' תל אביב הופך להיות הסיבה והמסובב להתנגדות לכל מי שמתנגד למדיניותה של ישראל. חוץ מזה נמאס לי שארגונים פרו-אשכנזיים יודעים מה טוב למזרחים. שייתעסקו בענייניהם הם. הפוליטיקה שלהם לא יכולה להיות על חשבוננו.

    פרופ' שנהב – האם חשבת על זה בהפוכה?

  3. יהודה שנהב

    תרגיל מלמד וחשוב בפני עצמו. למעט מעט אי דיוקים שאינם חשובים לגבי המסקנות, אני חותם על הדברים.

  4. מתיתיהו

    יהודה, קח את הכפפה ורשום איזה מאמר אקדמי על הגלות הכפולה של האקדמאים המזרחים פלסטינים,
    שלא מקבלים את מקומם במוסדות ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל.
    מד"ר סמי שלום שיטרית הגולה בלוס אנג'לס עד פרופ' אלה שוחט בניו יורק
    וכל מי שלא הזכרתי ועדיין נכלל בקטגוריה הנ"ל.

  5. רונה מדמוני

    בביה"ס מזמן למדנו על החמור של סעדה, שגרר אותה ברחובות ירושליים, כי שמע את נעירות החמור של המשיח. סעדה התעוררה, תפשה אותו בזנב, כי בתמימותה האמינה שהנה הגיעו ימות המשיח. זה היה אולי ב"מקראות ישראל" או משהו כזה. ובינתיים, חיפשתי משהו הן על החמור, והן על ת. תוססת, והנה מה מצאתי:

    מתוך "זמן הנגב", יום ה' 22 בינואר 2004, מאמר בשם "על הכורסא עם פרופ' זאב צחור"

    סמדר לביא

    "הבאתי אותה מאוניברסיטת יוקרה בארצות הברית, תימניה מיוחדת ותוססת, מדענית אמיתית. היא הייתה מסוג המיוחדים שנותנים לירות באוהביהם. וכך,
    ככל שאהבתי אותה היא הקשתה על חיי וסופה שנטשה את המכללה"

    פרופ' שנהב, שמואלוף צודק. לא כדאי שתכתוב משהו? וממתי אשכנזי הביא לכאן מזרחי מאוניברסיטת יוקרה? בד"כ האשכנזי מתחנף למזרחי מאוניברסיטת היוקרה בארה"ב כדי שיזמין אותו לשבתון. לא?

  6. יהודה שנהב

    תשובה קצרה למתיתיהו, רונה והחמור של סעדה:
    ראשית לגבי שאלת הייצוג. אף אחד לא יודע כמה מזרחים בדיוק מועסקים כיום באוניברסיטאות בארץ. זו תופעה מעניינת בפני עצמה מפני שאנו יודעים כמה פלסטינים או נשים מועסקים במוסדות להשכלה הגבוהה. אנו גם יודעים כמה סטודנטים מזרחים יש: 1 על כל 4 סטודנטים. שעור זה לא השתנה מאז אמצע שנות השבעים.אין ספק שזוהי שערוריה בקנה מידה לאומי. אבל אין אף מחקר או סקר שמראה מה שעור המרצים והמרצות המזרחים. אני יכול לומר מעדות אישית שבפקולטה שבה אני מועסק יש לכל היותר 8-10 מזרחים מתוך 120 חברי סגל. בימים אלה עובד סטודנט בהנחית איציק ספורטא ובהנחייתי להשגת שעור המרצים והמרצות המזרחים בכל האוניברסיטאות בישראל.

    שנית, לגבי יחסי הגומלין בין שאלות הייצוג, או ההשוואה שנעשתה בין מה שקורה באוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת קולומביה. הטקסט של החמור של סעדה הוא חזק (אם כי מאוד לא מדויק). אינני יודע למה בדיוק הוא נכתב בקונטקסט הזה אבל אני חושב שהתייחסתי בדיוק להכחשת הגזענות כלפי מזרחים (בהשוואה לפלסטינים) במאמר שכתבתי במוסף הארץ בדצמבר 1996 בשם "קשר השתיקה". עסקתי שם בגזענות כלפי המזרחים – בעיקר של השמאל הישראלי שעסוק לכאורה בפעילות פוליטית אקטביסטית בשאלה הפלטסינית (הצודקת בפני עצמה). אם מנהלי האתר יסכימו, אשמח לשים את הטקסט באתר.

    שלישית, אני מציע להזהר מהעלאת שמות של חוקרים וחוקרות מזרחים כאילו קיבלו או לא קיבלו עבודה באוניברסיטאות בישראל. ללא קשר להשתקתם של מזרחים מוכשרים ואי קבלתם או אי קידומם, חלק גדול מן השמות המוזכרים כאן לא הגישו מעולם בקשה לעבודה באוניברסיטה בישראל. אני יודע למשל שאלה שוחט מרגישה לא נוח כאשר כותבים שלא קיבלה עבודה בישראל. היא מעולם לא ביקשה. יכול להיות שלא הייתה מקבלת לו הייתה מגישה בשל הרדיקליות והאנטי ממסדיות שלה. אבל העובדה היא שמעולם לא ביקשה. עזיזה כזום, לעומת זאת, הגישה מועמדות, קיבלה עבודה ודחתה אותה משום שקיבלה הצעה מ- UCLA. אין בדברים אלה לומר שאין אפליה כלפי מזרחים. יש ועוד איך! אולם אני מציע לכותבים להיות רגישים יותר בהעלאת שמות מבלי לבדוק את הפרטים.

  7. מתיתיהו

    יהודה אתה צודק, אכן נמהרתי לשלוח שמות אל חלל האוויר מבלי לבדוק את הסיפור. לפעמים אני נסחף במדיום הקל הזה שלא מאתגר ודורש עבודה קשה של ריאיונות ובדיקה.

    אשמח שהמאמר שלך יועלה לאתר. כמובן שקראתי אותו {בשימחה וששון}, ואני שמח לקרוא שבודקים את הנושא של מרצים ומרצות מזרחים באקדמיה.

    אתמול דיברתי עם פרופ' צוקרמן, שהסביר לי שהמצב האוניברסיטאות בכי רע ושגם הוא אינו חושב שמדובר של דחייה של מרצים מזרחים על רקע דעותיהם, אם כי משום שאין מספיק תקנים. מה גם שהוא סיפר שאוניברסיטת תל אביב על הקרשים פיננסית ולאו דווקא בגלל מעשי רבינוביץ, אלא קודמיו.
    הוא הביא גם את האיום של נתניהו ונציגתו השרה לבנת להחלפת האליטות, קרי להפסיק מימון לאוניברסיטאות ולהפרטתם כמו שהמכללות עובדות.
    האיום הזה הוא כמובן כבר מעבר להמשך הריבוד האירופצנטרי {שגלום בו, בגלל הריבוד האתני הישראלי, שעליו אין לי מה להוסיף לקוראי האתר הזה} ולוקח אותנו אל מחוזות ההיגיון הקפטילסטי המאוחר ולא מוסרי, לדעתי.

    שכן דעות של אווגאנרד לא יכולות להתקיים בשיטה הקפיטליסטית-ליברלית {לפי הדעה של בורדייה, שאותה אני מאמץ, כמובן בתרגום משלי} אם כי אני חושב שבגלל הקשר הבלתי אינטרגרלי בין זהות הדוברים באקדמיה לבין מיקומם בשדה התרבותי, אולי כדאי לאמץ את המודל של פוליטיזציה מוחלטת של האוניברסיטאות, ולכשתחזור החברה האזרחית בארץ לתפקד, לא נבקש מהאוניברסיטאות להפסיק להיות חד-תרבותיות וחד פוליטיות, אם כי נייסד אוניברסיטה מזרחית או פלסטינית, {כאלו שכוחות הימין ישמחו, כי הם ישמרו את ההפרדה הגזעית} או רב תרבותית שלא רק אחוז הדוברים בהם ישקפו את האוכלוסייה בקונפדרציה הישראלית פלסטינית אלא גם התכנים יהיו כאלו, שידחקו בחזרה את גלימת הזיכרון המוניליטי ,

  8. נועם אקבס

    בס"ד
    מי שקורא את השורות הנ"ל קשה לו להישאר אדיש.
    לי קשה שבעתיים, כיוון שראיתי במו עיניי כיצד שלטון האליטות (וליתר דיוק, קומץ גורמי ממסד מושחתים השולטים טוטאלית במערכות השלטוניות כולל ה"בקרים המזויפים" קרי התקשורת ושאר ירקות) מבצע דרייפוסיאדה נפשעת ברב עוזי משולם, ולמעט יחידי סגולה כד"ר אסתר הרצוג או המשוררת דליה רביקוביץ' ז"ל לא היה פוצה פה ומצפצף.
    אדם מורם מעם, שהחל משנת 78,עבר מסכת של התנכלויות ורדיפות בשיטת ה"יד הנעלמת",ע"י מי שהיו אמורים להיות אמונים על שמירת ביטחון האזרחים בארץ ישראל.
    קצין ביחידה קרבית שנפצע בפע"מ,תואר בעיתונות כ: טבח, פקיד,רב סרן בשלישות ובהמשך כ"גורו" "דיויד כורש",
    כל תיאור חולני שרק עלה במוחם של פוליטרוקי התקשורת,הכל היה כשר,יהודים שברכו ברכת לבנה כנהוג בעם ישראל אלפי שנים תוארו ע"י הפוליטרוק יחקאל אדירם במשפט בנוסח: בחצות הם יוצאים למחול סהרורי …
    שנים מספר לפני הפרובוקציה המשטרתית שהתפרסמה בארץ כ"אירועי יהוד" תיאר הרב עוזי משולם ברבים (הדברים הוקלטו והופצו במאות עותקים בארץ ובחו"ל ) את רצח האופי שהובטח לו ע"י נציגי הממסד (בעלי המניות ב"מפעל הציוני") אם לא יפסיק להיאבק לתיקון העוול הנורא של גניבת ומכירת ילדי תימן מזרח ובלקן.
    ולאחר שמוטטו את בריאותו של הרב לא פחות ולא יותר המשיך המשטר ה"ציוני" לרדוף את בנו בכורו של הרב על מנת לצער את אביו.
    ביקשנו מעמי בנו הבכור של הרב עוזי להעלות על הכתב ולו בקצרה את עיקרי תלאות הרב בנו ומשפחתו עד עתה.
    וכן הקמנו אתר אינטרנט שאליו אנחנו מעלים אט אט עוד ועוד תיעודים מזויעים, בניסיון לגלות את האמת לציבור הרחב.
    להיאבק במאסות האדירות של דיס אינפורמציה, דה לגיטימציה ,שפורסמו בתקשורת במסגרת רצח האופי שנעשה לרב,
    אינה משימה כה פשוטה.
    והממסד מציב מולנו בכל מקום "תלמידים" לשעבר שנקנו והוסתו ע"י הממסד נגד הרב ומשפחתו, על מנת שילעיזו בדברי שקר חולניים בדיוק באותה שיטת הכפשה בה פעלו בעבר,בכל מקום בו אנחנו מנסים לזעוק את זעקתנו.

    כתובת האתר היא:

    http://WWW.ZEAKAT-EMET.COM

  9. נועם אקבס

    בס"ד
    מי שקורא את השורות הנ"ל קשה לו להישאר אדיש.
    לי קשה שבעתיים, כיוון שראיתי במו עיניי כיצד שלטון האליטות (וליתר דיוק, קומץ גורמי ממסד מושחתים השולטים טוטאלית במערכות השלטוניות כולל ה"בקרים המזויפים" קרי התקשורת ושאר ירקות) מבצע דרייפוסיאדה נפשעת ברב עוזי משולם, ולמעט יחידי סגולה כד"ר אסתר הרצוג או המשוררת דליה רביקוביץ' ז"ל לא היה פוצה פה ומצפצף.
    אדם מורם מעם, שהחל משנת 78,עבר מסכת של התנכלויות ורדיפות בשיטת ה"יד הנעלמת",ע"י מי שהיו אמורים להיות אמונים על שמירת ביטחון האזרחים בארץ ישראל.
    קצין ביחידה קרבית שנפצע בפע"מ,תואר בעיתונות כ: טבח, פקיד,רב סרן בשלישות ובהמשך כ"גורו" "דיויד כורש",
    כל תיאור חולני שרק עלה במוחם של פוליטרוקי התקשורת,הכל היה כשר,יהודים שברכו ברכת לבנה כנהוג בעם ישראל אלפי שנים תוארו ע"י הפוליטרוק יחקאל אדירם במשפט בנוסח: בחצות הם יוצאים למחול סהרורי …
    שנים מספר לפני הפרובוקציה המשטרתית שהתפרסמה בארץ כ"אירועי יהוד" תיאר הרב עוזי משולם ברבים (הדברים הוקלטו והופצו במאות עותקים בארץ ובחו"ל ) את רצח האופי שהובטח לו ע"י נציגי הממסד (בעלי המניות ב"מפעל הציוני") אם לא יפסיק להיאבק לתיקון העוול הנורא של גניבת ומכירת ילדי תימן מזרח ובלקן.
    ולאחר שמוטטו את בריאותו של הרב לא פחות ולא יותר המשיך המשטר ה"ציוני" לרדוף את בנו בכורו של הרב על מנת לצער את אביו.
    ביקשנו מעמי בנו הבכור של הרב עוזי להעלות על הכתב ולו בקצרה את עיקרי תלאות הרב בנו ומשפחתו עד עתה.
    וכן הקמנו אתר אינטרנט שאליו אנחנו מעלים אט אט עוד ועוד תיעודים מזויעים, בניסיון לגלות את האמת לציבור הרחב.
    להיאבק במאסות האדירות של דיס אינפורמציה, דה לגיטימציה ,שפורסמו בתקשורת במסגרת רצח האופי שנעשה לרב,
    אינה משימה כה פשוטה.
    והממסד מציב מולנו בכל מקום "תלמידים" לשעבר שנקנו והוסתו ע"י הממסד נגד הרב ומשפחתו, על מנת שילעיזו בדברי שקר חולניים בדיוק באותה שיטת הכפשה בה פעלו בעבר,בכל מקום בו אנחנו מנסים לזעוק את זעקתנו.

    כתובת האתר היא:

    http://WWW.ZEAKAT-EMET.COM