המודל השבדי והעיוורון הציבורי של השופטים

גלית חמי בראיון עם "הקוסם" ב – "Y-net"

הסיסמה של האוצר צאו לעבוד הצליחה לקומם לא מעט אנשים. איפה בדיוק יש עבודה בפריפריה?

"בדרך-כלל יש עבודות. אנשים יכולים ללכת לעבוד בחקלאות, שירותים, בנייה. למה לא? בשבדיה הבנאים הם שבדים".

אני בטוח שבנאים ישראליים לא יתנגדו לאימוץ תנאיהם של חבריהם השבדים – רשת ביטחון סוציאלית שבדית, שרותים חברתיים שבדים, שכר שבדי ולא פחות חשוב שר אוצר שבדי. 

במאבקם נגד עריכת המשוב על ידי לשכת עורכי הדין, החליטו כנראה השופטים שהם עומדים לנהל מאבק ציבורי מלוכלך חסר מעצורים. אחרת, אי אפשר להסביר כיצד מתוך 15 משרדי יחסי ציבור שנגשו למכרז לניהול המאבק,  בחרה נציגות השופטים באיש יחסי הציבור, חסר מעצורים אתיים, מתמחה בטריקים מלוכלכים והפצת שקרים – מוטי מורל.

לפני מספר חודשים הופיעה בעיתון "העיר" כתבה על מעלליו של איש יחסי הציבור הזה. האיש, ניהל בין היתר מאבק, יחד עם כריש הנדל"ן עו"ד שרגא בירן, בשם ישובי "גרנות" נגד "הקשת הדמוקרטית המזרחית"  בעניין מדיניות שינוי ייעוד הקרקע. מורל הגה את הרעיון לפרישת כרזות בכל רחבי הארץ בהן כתוב "הקשת בעד זכות השיבה".

מורל גם ביקש מאחת מעובדותיו להתחזות לעיתונאית לראיין אנשי ציבור ועורכי עיתונים ישראליים בשפה הערבית על מנת ליצור דה-לגיטימזציה מהסוג הגזעני הירוד ביותר, "המזרחים והערבים משתפים פעולה נגד המדינה". צריך להזכיר שאוסף הטריקים הגזעניים הללו של גאון הספינים פעלו כבומרנג. מורל לקח את כספי הקיבוצניקים והמשיך למסע יחסי הציבור המלוכלך הבא.

כושר שיפוט חד ורגישות ציבורית הם כנראה לא התכונות הבולטות של ראש נציגות השופטים, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס, וחבריו האחרים בנציגות.