פרופ` שלמה אבינרי ממשיך להכות ביוזמת ז`נבה ובמחולליה. הפעם ברשימה בידיעות אחרונות ב1.2.04.
"במקביל מתגלה הזדהותם ההולכת וגדלה לפחות של חלק מיוזמי ז`נבה עם הטיעון הפלסטיני באשר לעצם הסכסוך…. לאחרונה נודע כי במשלחת הפלסטינית שהופיעה בפני מועצת אירופה השתתף ד"ר מנחם קליין, מאוניברסיטת בר-אילן שאמר-לפי הדיווח בעיתונות- כי הקמת מדינת ישראל הייתה קטסטרופה".
אבינרי נחלץ להגנתו של מנחם קליין. אך הוא בא לברך ונמצא מקלל: "אינני מניח כי אמר שהקמת המדינה הייתה "קטסטרופה", אני מניח שאמר משהו מעין "הקמת מדינת ישראל הייתה קטסטרופה לפלשתינים".
ומכאן מרחיק אבינרי להאשמה שאקדמאי ישראלי הנוהג כך בפורומים בינלאומיים מוטל ספק ביושרו האינטלקטואלי, ובכל מערכת הערכים של הישראלים העומדים מאחורי יוזמת ז`נבה. (ההדגשות שלי).
"הם עברו לצד השני של המתרס והפכו לדוברים של הצד הפלסטיני".
כך בעולמו ההפוך של אבינרי: כל ישראלי שמכיר בעוול שנגרם לפלסטינים , בנכבה הפלסטינית, ואף חושב שהדרך לפתרון הסכסוך כרוכה גם בבקשת סליחה מהעם הפלסטיני,(שלא נדבר על פיצוי הפליטים), הוציא עצמו מכלל ישראל.
אבינרי מציב את עצמו כשומר החומות ומספק טיעונים לימין הישראלי.
לא צריך להיות איש ימין כדי להטיל ספק בכנותם של יוזמי ז'נבה. היוזמה הזו, על כל הרעש והצילצולים היא לא יותר מסטרט-אפ למפלגתו החדשה של ביילין, שאם לא כן היו הז'נביסטים חוברים ליוזמת איילון נוסייבה במקום לבלבל את הציבור. יש הבדל בין ההכרה בסבל הפלסטיני לבין מימושו בזכות השיבה כפי שמוצע בז'נבה. מי שקורא את הפרשנות הערבית יודע שאין ויתור על זכות השיבה המלאה.
לבסוף, חבל שספורטא נילכד באבחנות כושלות בין ימין לשמאל. הגוף המתקרא "מחנה השלום", שרובו מדיר עצמו מעניינים של צדק חברתי (חוץ מאשר לפני בחירות), איננו שמאל. הסתייגות מיוזמת ז'נבה איננה הופכת את המסתייג ל"ימין". אל תתן לביילין שקרא להשלים עם "כמה אחוזי" אבטלה את הלוקסוס להקרא "שמאל"
הרי גם כשפרופ' אבינרי מדבר על ח"כ ד"ר עזמי בשארה הוא קודם כל טורח לרמוז על כך שבשארה קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטה שהיא לא מספיק יוקרתית לטעמו של אבינרי. עם הטענות עצמן הוא לא מסוגל להתמודד בצורה עניינית.
וכמו ששמעתי את בשארה אומר פעם ברדיו: הגיע הזמן פעם אחת ולתמיד לדון לא בטענותיו של אבינרי אלא באבינרי האיש.
הכה את האויב בנשקו שלו…
עדיין יש טעם באבחנה בין שמאל מדיני וימין מדיני. לא טענתי כאן, ברשימה, זו ולא בשום מקום אחר שביילין הוא שמאל חברתי. יותר מזה , אם תיכנס לארכיון העוקץ תמצא שטענתי בדיוק ההיפך.
הספק שמטיל פרופ' אבינרי ביושרו האינטלקטואלי של ד"ר קליין או באחרים "שכמותו" מוטל כבומרנג לפיתחו של פרופ' אבינרי עצמו, ולו הייתי חצוף הייתי מטיח בו: "מי שמך?!". אך, ל"דאבוני" אינני כזה. היתלותו של פרופ' אבינרי בעמדותיו של ד"ר קליין כדי להטיל ספק ביושר האינטלקטואלי אינו ממין העניין ומדיף ריח פסאודו-ז'דאנוביסטי. מה בין שמיטה לכלי מיטה? מה עניינו של זה בזה. הלחמת החוליה הכל-כך-לא-אינטליגנטית של הפרופ' הנידון בין אמירתו של ד"ר קליין: הקמת המדינה כקטסטרופה נראית מלאכותית ומשדרת רפיסות. העניין מזכיר לי את מביני האמנות הגדולים בקרב הפוליטיקאים שבמחוזותינו בזיקה למיצב השלגייתי בסטוקהולם. פוליטיקאים, התעסקו בעבודתכם; חוקרים ואנשי מדע, התעסקו בדיסציפלינות שלכם. כל אמירה שלכם הקושרת עניין שלא ממינו ושלא במינו מאשרת את הכלל הידוע של "הפוסל, במומו פוסל", ואידך זיל גמור.
לא שמעתי את בשארה ברדיו. קשקושיו של אבינרי נראים לי מופרכים מתוכם. אבל בכל זאת, אם יש פוטנציאל להכות אותו, מה אתם יודעים שאנחנו לא?
במהלך דיון בין סטודנטים לבין יוסי ביילין ופרופ' סמיח אחד מחותמי האמנה מהצד הפלשתינאי, יצא לי לשאול את אותו צד פלשתינאי כביכול לגיטימי מתון והוגן, האם הוא מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל כבית לאומי של העם היהודי?
הוא לא הסכים לעשות זאת. הוא לא הסכים שיש לי זכות לבית לאומי במדינת ישראל , אני כן מסכים להכיר בזכותו לבית לאומי בשטחים הכבושים.
נשאלת השאלה, היכן ההדדיות? היכן ההדדיות?? אני רואה במדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי, האם הדבר הופך אותי ללאומן? האם אז איני יכול להיקרא חלק ממחנה השלום? האם ציונות אצל אותו צד הזוי המכנה את עצמו שמאל אמיתי היא תפיסת עולם פשיסטית ובזויה.
כן אני מכיר בעוול שנגרם לעם הפלשתינאי, אך העוול לא נגרם מעצם הקמת המדינה היהודית, הוא נגרם מטעויות שנעשו אחר כך של טרנספר בהפחדה שגרם לאותם הפליטים המפוזרים בירדן סוריה ולבנון.
הקמת המדינה היהודית הייתה ועודנה צעד חשוב וטוב, הסטורית בתולדות הקיום האנושי.
אני אוהב את מדינתי ואני רוצה לשמור על צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית, האם נפקותו של משפט זה היא שאני אדם לא מוסרי????
אני דורש מהצד הפלשתינאי הדדיות בהכרה בזכויות לבית לאומי בגבולות דמוגרפיים מסויימים האם דרישה זו אינה לגיטימית.
מכאן אני גם שולח מסר לכל השמאל ההזוי שבתוכינו המנסה לגרור אותנו לפתרון של מדינה דו לאומית או מדינת כל אזרחיה, כל רעיון שיציב אותנו במצב בו אנו נהיה מיעוט במדינה כלשהיא עם העם המוסלמי הפלשתינאי יוביל אותנו למצב בו נהייה בני חסות תחת שלטון לא דמוקרטי ואם זה רצונכם תפדל אתם יכולים כבר עכשיו לגשת ולבש אזרחות בצילו של הטרוריסט עראפת.
אינני יודע על איזה "שמאל הזוי" אתה מדבר. יוזמת ז'נבה מדברת על שתי מדינות. בכל אופן זאת ודאי עמדתי, אגב מזה למעלה משנות דור.