שלום ד"ר שנהב,
אתה כותב – ". הם יידרשו להקים אקדמיה למוסיקה קלאסית ערבית (למשל אנדלוסית), ללמד מקורות של תרבות עמי ערב (ולא רק מקורות של תרבות המערב), ללמוד וללמד את השירה והשפה הערבית. "
יש משהו מאוד דמגוגי בהתבטאות הזו. זו התבטאות דמגוגית משום שההנחה הסמויה בה היא ש"האליטה האשכנזית" (מונח שכלעצמו איננו מוגדר כל צרכו לדעתי) מתנגדת להקמה של אקדמיה למוסיקה מזרחית, ללימוד של השפה הערבית ולעיסוק במקורות של תרבות עמי ערב. האם ידעת כי המרכז לחקר מוסיקה יהודית בגבעת רם שוקד מזה שנים רבות על תיעוד המסורת המוסיקלית היהודית-מזרחית? (מן הסתם ידעת- אבל למה לקלקל תיזה יפה בעובדות…)
האם ידעת שהמכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה (מרכז של השמאל הציוני הבזוי בעיניך) מוציא מדי שנה עשרות של צעירים דוברי ערבית? (גם את זה מן הסתם ידעת – אבל העובדות הטרחניות האלו שוב מפריעות…). האם אינך יודע כי באקדמיה הישראלית ישנם חוקרים רבים המלמדים שירה וספרות ערבית קלאסית ומודרנית? האם ידעת שבבית-ברל (עוד ספינת דגל של השמאל הציוני) מלמד מומחה בעל שם עולמי את יצירתם של זכריא תאמר, א-טייב צאלח ונגיב מחפוט'?
ברור שיש עוד הרבה מקום לשיפורים, אבל ההתבטאות שלך מרמזת על איזושהי התנגדות עקרונית של השמאל הציוני לעיסוק בתחומים אלו – והעובדות מוכיחות אחרת.
ברור גם מה יקרה אם תזהה יום אחד התעניינות גוברת מצד השמאל הציוני בתרבות המזרח – הרי מיד תוכלו אתה וחבריך לקפוץ כמוצאי שלל רב ולהאשים אותם באוריינטליזם!
יש עוד היבט תמוה בהתבטאות הנ"ל – מה זה "הם ידרשו?" מדוע א ת ה תדרוש מ ה ם לבנות אקדמיה למוסיקה אנדלוסית? תבנה אותה אתה! ("הם", אגב, הקימו את התזמורת הערבית של רשות השידור הישראלית בניצוחו של זוזו מוסא). פתאום כשיש צורך לפעולה אקטיבית אז "הם" קבלני הביצוע? "הם" ילמדו ערבית, "הם" יחקרו את המורשת התרבותית של המזרח יותר ממה ש"הם" חוקרים היום – מה קרה למזרחי החדש המעצב את גורלו במו ידיו?
יובל

מן הראוי להתייחס לטענות, ולאו דוקא באופן קנטרני הנתפס למלה. אבל בכל זאת…
אם מצאתי את אותו הביטוי עילו אתה מדבר הרי שבטקסט לא כתוב "משנה", אלא אידיאולוגיה. ואם אנו בענייני מלים ופרושן, אז יש משמעות לסמנטיקה הזו.
משנה משמעה מן הסתם תורה. בכתב או בע"פ, אך בכל מקרה משהו בנוי ומובנה. אידיאולוגיה היא יותר מערכת של סמלים, המתייחסת למציאות מסוימת. אז אם לא מצאת אידיאולוגיה מזרחית סדורה, אז הנה לך הטקסט של שנהב כאפשרות אחת. אחרת, לך מצא בפעולה הפוליטית של הקשת הדמוקרטית המזרחית, וגם בפעולה של ארגונים שונים הפועלים בשכונות ובעיירות הפיתוח, למשל "סינגור קהילתי". או סתם חזור ועיין באתר הזה עצמו. אידיאולוגיה מזרחית היא לא בהכרחה המניפסט הקומוניסטי. היא הפעולה של גברים ונשים למען יצירתו של סדר יום אחר.
בכנסת, אז ב-1996 ימי הפאר של ש"ס ונתניהו ("מדכא האליטות הישנות") היו כל מיני שדברו כאילו הם מזרחים. אך קולם היה קול אדוניהם… דבר משמעותי לא השתנה מאז ועד היום. אלי ישי? אומר לכם משהו הקול הבא?

אני חושב שהמאמר של שנהב מנתח במדויק חלקים מהבעייתיות של השמאל האשכנזי המסורתי, ולו מסיבה זו הוא בעיניי מאמר חשוב מאד. אני חושב שהביקורת על "השמאל" הזה שמתעלם לחלוטין מההקשרים הכלכליים והחברתיים נכונה היום אפילו ביתר עוצמה.
לגבי דיכוי יוצאי ארצות המזרח, קטונתי מלשפוט אבל נדמה לי שהעובדות מדברות בעד עצמן: בכל פרמטר ובכל מישור יש פער כללי לרעת יוצאי ארצות המזרח, ובהנחת מוצא שכולנו שווים, "משהו" גרם למצב הזה, התבוננות אמיצה ונטולת משוא פנים במשהו הזה היא תנאי לביעור הפער. שנהב מציע תיזה בהחלט קשה אבל אפשרית.
אם הדיאגנוזה שלו נכונה, מצבנו רק הולך ונהיה גרוע מאז 96.

קטונתי מלבקר את ד"ר שנהב, אך בכל זאת… מזמן לא הרגשתי שטקסט של מישהו שאיני מכירה מצליח להעביר הרגשה אישית שלי. קראתי את שאר התגובות ואני די נהנית לקרוא את כל אלו שמרגישים מאוימים כי פתאום כותבים עליהם ומנתחים אותם, והם נושא המחקר – וואו איזה פחד!!!
מעלה חיוך מר הבחור שטען כי מי זה הם וכי על הציבור המזרחי להקים את מרכזי התרבות שלו… העובדה היא שיש בתל אביב את המרכז לאופרה הישראלית, שמומן מכספי בתור תושבת תל אביב או אזרחית המדינה בטח לא מרצוני, אך אין את המרכז לתזמורת הערבית. לפי עניות דעתי ובטח לפי דעתה של אימי התזמורת הערבית של נצרת טובה אלפי מונים מהאופרה הישראלית. אך כנראה שזה עניין של טעם- וכאן כל העניין, זה הטעם שלי ולא של ראש העיר וכו'.
וזו הבעייה. וזו לא בכיינות- זו עובדה!