המדינה כבריון בחסות ההון

יוסי לוס

ישראלים רבים נוטים, לעתים קרובות, לחשוב שהמציאות בישראל היא מיוחדת ושונה ממקומות אחרים. אמנם, יגידו אנשי תזת הייחוד, אנחנו יודעים שכל מקום הוא שונה ובעל אפיונים ספציפיים ובכל זאת, ישראל היא מיוחדת באופן חריג. אפילו הייחוד שלנו הוא מיוחד. התחושה הזו ניכרת בעיקר אצל בעלי תודעה לאומית מפותחת.

על פי תזה זו, "האילוצים הביטחוניים" הם אחד המאפיינים המיוחדים של ישראל. לפיה, ישראל היא מדינה שמנסה לתפקד כמדינה נורמלית תוך כדי אילוצים של אלימות. לכן, גם בשעת קיצוצים קשים במיוחד, שעוקבים אחרי אינספור שנים שבכל אחת מהן חל קיצוץ נוסף על הקיצוצים שקדמו לו, התפרסם שתקציב הביטחון לשנים הקרובות יגדל. בגלל שזהו אחד המאפיינים הייחודיים לישראל ובגלל שמדובר באילוצים שמגדירים את הישראליות, הרבה ישראלים מקבלים בשלוות נפש קיצוצים בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות ותוספות לתקציבי הכוחות המזוינים.

בספרו הסכמטי אולם המרתק "גלובליזציה", טוען זיגמונט באומן שהריבונות של מדינת הלאום מבוססת על שלוש רגליים – כוח צבאי, כוח כלכלי וייחודיות תרבותית. אל העידן הגלובלי, גורס באומן, המדינה נכנסת כאילו נכנסה למופע סטריפטיז. היא משילה מעל עצמה את הכוח הכלכלי דרך העברת הנכסים הציבוריים, שנצברו בזכות עבודתם של כלל האזרחים במשך עשרות שנים, לבעלי הון. כמו כן, היא מסירה מעל עצמה את האחריות לטיפוח הייחודיות התרבותית ועושה זאת רק כל עוד זה משרת את ההון או את השלטון. לבסוף, קובע באומן, היא נותרת עם כוח הכפייה בלבד.

יהיו שיצקצקו בשפתיהם לנוכח מילותיי ויגידו: הלא יש כאן פיגועי טרור ובעיות ביטחון. אבל, זה לא היה הנימוק שהצדיק העברה של מאות מיליונים למשטרה לשם הקמת יחידה מיוחדת שתפקידה יהיה מעקב וחקירה של "רמאי קצבאות". כמו כן, "התגברות הפשע" שימשה את שלטון החוק להצדיק חטיפה והעלמה של אזרחים על ידי המשטרה בישראל. "העיתונות החופשית" מיסגרה את החטיפה וההעלמה במירכאות כפולות, כאילו לומר שלא היתה זו באמת חטיפה. הן העברת נכסי הציבור לידיהם של מיעוט בעלי הון והן הגדלת הכוחות המזוינים למיניהם והרחבת שטחי הפעולה שלהם מנומקות היטב באידיאולוגיות שמקובלות על מרבית הציבור. אולם, בין אם שרון, נתניהו וחבריהם לממשלה ולכנסת עושים את שהם עושים בכוונה או שלא בכוונה (שכן אין לי טענות קונספירטיביות כפי שנוטים להאשים טענות מהסוג שאני מעלה כאן), התוצאה היא זו:

1.       הכוח הכלכלי של המדינה הולך וקטן בקצב גובר.

2.       כל מה שמריח "אמריקה" הוא שם קוד לטוב, רצוי וראוי להעתקה.

3.       הגופים שלהם נתונה הרשות החוקית להפעיל אלימות הולכים ותופחים וידיהם מתארכות.

אין ספק בעיני שההתנחלויות והכיבוש הם רעות מרושעות וגזלניות הן מהציבור הפלסטיני והן ממרבית הציבור היהודי, אלא שאני רוצה לטעון שהתוצאה היא זהה בין אם יש ובין אם אין הצדקה לקיצוצים ולתוספות, לחטיפות "החוקיות" או להתנחלויות.

כאשר המדינה הולכת ומתמחה בהפעלת אלימות לשם שמירה על הסדר, קטגוריות הקיום של האזרחים בעיני המדינה הולכות ומצטמצמות לאלה ששומרים על הסדר ולאלה שמפירים את הסדר. כך, מקבלי הקצבאות הופכים להיות נתונים לחקירות משטרתיות וככאלה לפושעים בפוטנציה, סרבני המצפון, שהם מופת של אזרחות, מועברים לכלא אזרחי כאילו היו פושעים פליליים. מי הבא בתור להיות מסומן כפושע?

אין זו תופעה ייחודית לישראל, אלא משותפת למדינות רבות שנתונות לשינויים מבניים בהתאם למדיניות של הבנק העולמי. התוצאה שתתגלה לעינינו, במוקדם או במאוחר, תהיה התגברות השליטה של תאגידים בינלאומיים בכלכלה הישראלית והתגברות כוחם של הכוחות המזוינים המשטרתיים והצבאיים אשר ימלאו תפקיד חשוב בהגנה על האינטרסים של התאגידים. הם יהיו, כמו היום, אחראים על שמירת הסדר, אלא שככל שהסדר יישמר, כך התאגידים יתחזקו וכך אנחנו נתרושש.

יוסי לוס הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה וחבר "הקשת הדמוקרטית המזרחית"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מתיתיהו שמואלוף

    נדמה עלי כי היום יותר מתמיד היני מבין את משנתו הריאקציונרית של המחזאי הגרמני ברטלוד ברכט שהגה
    שאין שום שוני בין התנהגות בעלי ההון להתנהגות הסנדקים {בלשון שלי}.
    בעלי ההון המשתשמים בפוליטיקאים כאיזה כסות עיניים, אוחזים בצבא הפנימי : קרי אמצעי התקשורת והבית ספר והצבא החיצוני כדי שהוא קשריהם עם צבאות האמריקאים והצבא הישראלי כדי לדכא כל ניסיון לגרום להם להפסד.
    הסנדקים נוגסים בעוגה שנארת להם אחרי הדכיוי של העניים ומצרפים עוד צבא לכוחות שלהם.
    בוא נחזור לסרט הסנדק של אוליבר סטון , וניזכר כיצד ענה הסנדק את האדם שבא לבקש ממנו עזרה שינקום באיש שאנס את בתו {תרגום חופשי משלי מ.ש } :

    הסנדק: "עכשיו אחרי שהמישטרה לא עשתה כלום בעניינך, אתה בא אלי ומבקש שאנשיי יעשו את מה שהיא לא עשתה, כי פגעו בכבוד בתך. אבל איפה היית בכל הזמן שאני הייתי נחשב לאיש הרע בעולם שלך, האם הזמנת אותי לארוחה אתך ? האם הזמנת אותי לשמחות שלך ? ובכל זאת יש לך את האומץ לבוא ולבקש את עזרתי, כלומר את כבודי.

    אין כאן שום הבדל, וחבל שהמדינה מעבירה לשורותיה את האזרחים החלשים, ומאידך, האם היא בכלל משאירה להם אלטרנטיבה, חוץ מלהתגייס לצבא ולהילחם ? האם המדינה בישראל הינה אפשרית להשירדות ?

  2. ג'וס

    לא לגמרי ברור מי כאן הסנדק, מי האב ואת מי אנסו. הרבה תשובות אפשריות. וזה מה שיפה.

  3. פחזנית

    מי הסנדק, מי האב, את מי אנסו, מי נתן את ההוראה, ואיפה האשכנזים בכל הסיפור הזה?

  4. מתיתיהו שמואלוף

    הפחזנית וג'וס, קל ללגלג תחת שמות בדויים, בוא נלגלג על הכול.
    ובכל זאת אני אהיה רציני עימכם. ושמי ידוע.
    בוא תתייחסו לרעיון שמאחורי מדינת ישראל עומדים בעלי הון, שדורכים על אזרחי המדינה החלשים.
    אותם אזרחים שצריכים כסף להמשיך את עסקיהם
    אז הם לווים במקרה הטוב כסף מהשוק האפור וחייבים כסף לפושעים ה"אחרים".

  5. ג'וס

    איפה האשכנזים באמת? חיכינו חיכינו, בכינו בכינו, ומי לא בא? שרי במיאמי, יאיר בפרסומות, ורק אנחנו נותרנו מיותמים