פשר החלומות של בוש

בארץ ערבית יפה אחת, באמת יפה, שלט שליט אותנטי, שכל נתיניו אהבוהו. כאות לאהבתם הם הציבו תמונות ופסלים שלו בכל פינה. השליט דאג מאוד לטובתם של בני עמו – עד כדי כך שממש שלח רבים רבים מהם לעולם שכולו טוב. הרשעים טענו ששלח כמה מאות אלפים בלבד, הצדיקים טענו שהיו יותר ממליון. איש איש ונרטיבו עמו. והשליט דאג למצב רוח טוב של נתיניו האהובים – הוא דאג להעלות את מצב רוחם בסמים. כימיקלים כאלה. לפעמים, בשל מינון יתר, גם הם עברו לעולם שכולו טוב. אבל הם היו בעיקר כורדים – ובאמת, תארו לעצמכם איזה סבל זה להיוולד ולחיות ככורדי בעמק הבכא הזה, ואיזה חסד עשה עמם השליט האותנטי. חלק ממנות היתר הועתרו גם על שיעים, בעיקר במלחמת מגן הירואית, אבל פה ושם גם על מקומיים.
השליט האותנטי היה איש משפחה אוהב: אחד מחתניו, אבות נכדיו, שהיה בחופשה ללא תשלום בירדן, התגעגע כל כך, עד שכששב חזרה אל חיקו של חותנו, הוא חיבק אותו כל כך חזק, עד שכנראה האקדח – שהחזיק תמיד כדי להגן על נתיניו – פלט כמה כדורים, והעביר את חתנו האהוב לעולם שכולו טוב. דמעות זלגו מעיני השליט – דמעות אותנטיות, חמות, על התקרית הנוראה!
היו לשליט שני נסיכים, גם הם אהבו את העם, במיוחד נשים לא משוחררות שעברו חינוך מיני מזורז – לטובתן. והם גם דאגו לסלק את הפושעים מהרחובות, כדי להגן על האזרחים. לכן פרחה התעסוקה בארץ האותנטית, ובתי הכלא היו דוגמא ומופת. וכן ההוצאות להורג ההומניות.
למרבית המזל, זרם הזהב השחור באותה ארץ יפה (באמת יפה!), והרווחים ממכירת הזהב השחור הופנו לשיפור מצבם של הנתינים האהובים.
אל הארץ הזאת פלשו הכופרים הברבריים! ובראשם הרודן שגנב את הבחירות! מן הארץ המקוללת ביותר בעולם, הנשלטת בעורמה על ידי הכופרים הקטנים אך השטניים יותר – אלה שהרסו את התאומים והאשימו את האותנטיים!
כשהשתלטו השטנים ואילצו את השליט האותנטי להימלט, יצאו כל הנתינים בהפגנות תמיכה המוניות בשליט שירד למחתרת. לא היה גבול לצערם!
בייחוד הם התרעמו על שהשטן חושב באווילותו הגזענית כי הם, נתיני השליט האותנטי, יאמצו שיטת משטר מפגרת שנקראת "דמוקרטיה". הם לא תופסים כי אנחנו, האותנטיים, מעדיפים שליטים אותנטיים! ויותר הם התרעמו על שהשטן מאיים לעזוב בבוא הקיץ.
השליט האותנטי, בתור הזדהות עם כאבם של נתיניו, גר בתנאים לא תנאים במערה, כשלידו כמות ניכרת של כספי השטן, אותה התכוון לחלק לנתיניו האומללים. כשנתפס על ידי השטן, שוב לא יכלו הנתינים להסתיר את יגונם ואומללותם. הם תלשו את שערות ראשם מרוב צער.
לוחמי החופש פועלים כעת באומץ מול מערכת הכיבוש השטנית ועוזריה. את הכיבוש יש לסלק! לכן יש הצדקה לפעולות השחרור האמיצות. אם ימותו גם עוברי אורח – זה "נזק סביבתי". אגב הם נלחמים גם בנציגי הגלובליזציה – שנציגו עלי אדמות הוא איזה שחור אחד, ענאן שמו. וגם, כמובן בצלבנים – שצורת דגלם מעידה כאלף מונים על כוונתם – צלב אדום!
כל כוחות הקידמה והנאורות מייחלים לשובו של שליט אותנטי אחר, ולכשלונם של השטנים והצלבנים. ואגב – אם השטן יצא מייד מהארץ היפה והכואבת, יזעקו מרה – כיצד זה הוא מזניח את הנתינים? ואם יאט את היציאה – יזעקו "קולוניאליזם"!
זהו נרטיב הסטורי כשר לחלוטין. למה לא? מה כאן לא "אמיתי".
יתכן שיש לחפש את מניעי מלחמתו של בוש ב"פשר החלומות". יתכן שמניעיו לא מוצדקים. אבל בה במידה, יתכן שאפשר לחפש את מניעי הפוליטיקה של מתנגדי המלחמה ב"אלף לילה ולילה".