קאנט, מיון הוגן, שני פילוסופים על טרור, ופנדמנדליסטים כלכליים

יוסי דהאן

מאתיים שנה למותו של אחד הפילוסופים הגדולים, עמנואל קאנט, מחבר "השלום הנצחי" שהמליץ וחזה את הקמתם של גופים בינלאומיים שיקבעו ויפקחו על על נורמות התנהגות בינלאומיות, והאיש שגזר מוסר מתבונה. הציווי הקטגורי המציב מבחן פשוט לבחינת מוסריותו של על מעשה. פשוט תשאל האם היית רוצה שהכלל המעשי המנחה את התנהגותך יהפוך לחוק כללי. האם היית מסכים שהפקעת אדמות, עקירת עצי זית והפרת זכויות אדם יהפכו לנורמות כלליות, לחוק כללי שיחול גם עליך.

בעקבות הויכוח על ביטול "שיטת המצרף" והחזרת הבחינה הפסיכומטרית, ממליץ פרופ` ברוך קימרלינג על שיטת קבלה על פי הגרלה. מעבר לסף ציונים מסוים מועמדים יתקבלו לחוגים על פי הגרלה. שיטת המיון הנוכחית, לדעת קימרלינג, לא רק משעתקת את הריבוד החברתי הקיים אלא גם מוותרת על כישורים ויכולות של מועמדים שאינם משתייכים לעשירונים האמידים. שיטת ההגרלה אגב פועלת בקבלה ללימודי רפואה בהולנד. רעיון דומה העלה בזמנו פרופ` אריאל רובינשטיין במאמרו "שורת הנחסמים".

הפילוסופים יורגן הברמס וז`אק דרידה דנים על טרור. סקירה על ספרה של Giovanna Borradori שערכה שיחות עם שני הפילוסופים. הברמס סבור שאירועי ה 9/11 יביאו להגשמת חזונו של עמנואל קאנט של החלשות מדינת הלאום ויצירת סדר עולמי חדש. למבקר קרלין רומנו יש פחות סבלנות לרעיונותיו של דרידה.

החלטות ומאמרים מהפורום העולמי החברתי, מאמר של Arundatori Roy הסופרת והפעילה החברתית ההודית (שעליו המלצנו בעבר), ראיון עם סמיר אמין, מאמרים של מייקל אלברט והכלכלנית סוזן ג`ורג`. כמו כן פרוט ההחלטות שהתקבלו בפורום העולמי החברתי האחרון.

חבר הפנדמנדליסטים הכלכליים הישראליים, "השטרסלרים" ושאר אנשי הכת, יצאו מכליהם לנוכח "מהפיכת ה DVD" של "הקוסם" זה ייצור צמיחה ומקומות תעסוקה, הם טענו מתוך כל מסך טלוויזיה ומיקרופון אפשריים. אדם קצת יותר רציני, פול קרוגמן, פרופסור לכלכלה בפרינסטון ובעל טור ב"ניו יורק טיימס" מסביר את "הונאת הורדת המיסים" או מדוע הורדת מיסים מסייעת לבעלי ההון ואינה מסייעת למעמד הבינוני. בזמנו יצאו 10 חתני פרס נובל לכלכלה נגד הורדת המיסים של בוש (חברי איציק תרגם את ההצהרה באתר). אצלנו חברי הכת מוכנים לספק צידוקים מופרכים והסברים פסבדו מדעיים לכל מה שמגדיל את הונם של השבעים ומכה בחלשים. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אסף

    כאדם, השווה בין שווים, כאדם יוצא עיירת פיתוח, כאדם שחושב שבדמוק' נורמטיבית אזרח שווה צריך לקבל יחס שווה ואזרח בעל מצוקות ייחודיות צריך לקבל מענה לצרכיו היחודיים, אני חושב שעיירות הפיתוח הם לא בצורה טיבעית בעלות צרכים יחודיים.
    אין בהם "פגם מולד" שאותו יש לרפא אלא יש פגם נרכש, פגם שנרכש בשנים של הזנחה, שסיבותיה פורטו במחקרים רבים אך בגרעינה הקשה נובעת מ"ריחוק מהצלחת" הפוליטית.
    ניתוח די גס של הפגם נוגע בשתי נק' מרכזיות, מערכות חינוך לא מפותחות, ומערכות תעסוקה לא מפותחות.
    הפגם גרם לדור של עוני שהוביל אחריו דור שני של עוני ובורות, של אנשים קשיי יום.
    פתרון הפגם אינו ב"הגרלת" מס' חברה' צעירים מעיירות הפיתוח לאוניברסיטה, כי מה יעשה אדם שלא היה לו ממי לרכוש מיומנויות למידה באוניברסיטה? יעבור סמסטר אחד, אולי שניים וייפול כמו תפוח מהעץ בצורה טיבעית ודי צפוייה מראש לקרקע בטוחה של כשלון.
    יש לעשות הכל, היום, כדי לחייב את הממשלה להשקיע בחינוך, להשקיע בחינוך בעיירות הפיתוח.
    אילו יכולתי הייתי היום מחליף שם 90% מהמורים מורי "ברירת המחדל" דור חדש של מורים שהגיע לעיירות פיתוח דור שמכשיר עוד שכבת עניים עובדי כפיים חדשים.
    לא, אני לא רוצה "טובות" מהמדינה אני לא מעוניין להכנס לאוניברסיטה משום ש"עליתי בגורל" האוניברסיטה אינה פיס טוטו או לוטו אלא מוסד מכובד, שהתוצאות בו נמדדות לאורך זמן וה"זכיה" הזאת יכולה להפוך לבזבוז זמן אם לא ייתנו בידי הצעירים מעיירות הפיתוח את הכלים להתמודד עם אתגרי האוניברסיטה.

  2. מומי

    – the link you put for kant is a bit embarrassing ( " Kant adopted a universal perspective– a philosophical foreshadowing of today's notion of worldwide networking and globalization." – come on… kant deserves better than that).
    – On the issue of taxation – it is not just the cutting of taxes in itself as a stimulating fiscal policy during recessions that krugman (and most other macro-economists) object to. They object to the composition of the specific tax cuts Bush has pushed through. These tax cuts provide very little stimulus to the economy since they go primarily to the extremely rich whose spending decisions will hardly change as a result of the cut – they’ll probably just save more. On the other hand – reducing sales taxes or increasing unemployment benefits and transfers to the states would yield a much larger stimulus for the same “price” (in deficits) since they help directly those who cut their spending during recessions – the poor and middle classes. This is textbook economics – hardly any controversy here. So the issue is really about redistribution and not about economics. It’s amazing that this obvious point escapes so called “economists” in Israel.
    By the way, Krugman would most likely object to your description of him as "a serious man " – he takes great pride in his whimsical nature, and thinks most great economists are like that. there's a deep point behind this. there's something worrying about economists taking economic theory too seriously and too literally (“the Stresslers” you called them?) – because that means they don’t understand the theory – both its strengths and its limitations.

  3. יוסי דהאן

    לגבי הלינק לקאנט, הוספתי לינק ל"קאנט למתקדמים". באשר להערה הקרוגמנית שלך אתה צודק. "הרצינות" של קרוגמן נובעת בין היתר מהיכולת הספקנית והאירונית שלו לגבי כלכלה. תודה.

  4. פחזנית

    לא מדובר בהגרלה מעליבה כלל וכלל. אתה דורש (בצדק) תיקון הפגמים בשירותי החינוך בפריפריה, ובכך לייתר את ההתעסקות באי-צדק החברתי הצרוב במנגנוני הקבלה לאוניברסיטה. אבל קימרלינג מתייחס רק למצב הגרוע הנתון, בידיעה שהתיקון שדיברת עליו ייקח שנים רבות. קימרלינג מונה בשיטה הנוכחית שני פגמים:
    1. מנגנון הסינון הקיים משמר את המפתח החברתי-כלכלי הפסול.
    2. החברה "מפסידה" את המוחות המבריקים של האוכלוסיות החלשות.
    הצעתו של קימרלינג היא רק פתרון ביניים למיזעור נזקי הפגמים הללו. הוא מציע הנמכת הדרישות מהמועמדים ללימודים גבוהים, כלומר הרחבת שערי הכניסה לאוניברסיטה, והגרלה בין המבקשים להכנס בשערים המורחבים — כלומר סיכוי שווה לגאון מרמת אביב ולגאון מג'לג'וליה.

  5. אסף

    מאוד תובענית מטבעה, המיועדת ליצור מצויינות חברתית שתוביל בסופו של דבר גם להתקדמות החברה.
    כפי שציינת נכון, גם בג'לגוליה וגם באופקים יש אנשים בעלי יכולת שכלית מאוד גבוהה שחבל לנו לפספס אותם בגלל טעויות של הממסד.
    כפי שצייאני סטודנט למשפטים, אני יודע מה הם דרישות הלימודים באוניברסיטה, כפי שציינתי האוניברסיטה לדעתי היא מערכת נת נכון הפתרון של תיקון אותן טעויות והזנחה פושעת בחינוך (בעיקר בפריפריה אך לא רק אלא גם בקרב השכבות הנחשלות בת"א ירושלים וחולון) תיקח שנים ואל לנו לגרור עוד דור לחיי עוני ובורות, אך עדיין המסקנה מכאן אינה להכניס את בני הפריפריה בצורת הגרלה.
    המסקנה לדעתי היא שעל המדינה לתת כלי עזר לא רק לכניסה לאוניבריסטה אלא גם ללימודים בה.
    כלי העזר הכי טוב לדעתי יהיה יצירתם של מעיין מכינות לבני הפריפריה שימומנו ע"י המדינה ונתנו בפריפריה עצמה ולא באוניברסיטאות.
    המכינות יוכלו גם לתת בידי האזרחים את הכלים להתמודד עם הלימודים, יכוונו את המועמדים בבחירתם את התחום בו ירצו ללמוד ולהתעמק, וייתנו עידוד וחיזוק לבני הפריפריה שתואר הוא דבר בהישג יד.
    אותה הגרלה, שוב, אינה פתרון.
    אותה הגרלה, היא מהרעיונות הגרועים האלה בחזקת "בא לברך ויצא מקלל" רעיונות שכאלה רק יעמיקו את ההסתכלות המזלזלת לעבר ילדי הפריפריה ומציינת את הגישה האפוטרופסית של השלטון כלפינו גישה שלא באה לטפל אלא לכבות שריפה וללכת.
    תראי מה קרה עם הבגרויות? רצו ליצור מצב שכל אחד יוכל לעשות בגרות, אז עשו הגרלות, עשו מיקודים, הורידו את כמות החומר, ומה יצא? יצא דור של טיפשים אבל לא סתם טיפשים אלא טיפשים עם תעודה.
    בשביל להשיג שויון הזדמנויות לא צריך לקצץ באיכות.