תירוצים ועוד

דבי הפנתה את תשומת ליבי למאמר הדן בתוכניתו של פורז בנוגע לילדים של עובדים זרים. בדיון טען אורלב:"במצב הכלכלי של מדינת ישראל, כל גילוי נאורות ואנושיות  כלפי ילד של עובד זר, תבוא על חשבון ילדי ישראל". שר הרווחה מחפש תירוצים ואולי זו מדיניות חדשה של ממשלת ישראל בכלל הנכשלת בכל מה שהיא נוגעת מעין מידאס בהפוך.  לטעמי תפקידו של שר הרווחה לדאוג לכל ילד הנמצא בישראל בלי קשר לדתו. יש חשיבות גדולה לדיון על מעמדם של עובדים זרים בעיקר הילדים שנולדו כאן. הרעיונות לתת להם מעמד אזרחי וגירוש הוריהם נראה מגוחך.

אני מציע לשר הבריאות לתרץ את מצבה העגום של מערכת הבריאות, כפי שמדווח על ידי סקר של מכון ברוקדייל, גם כן בהימצאותם של עובדים זרים. בדו"ח נמצא ש-17% מן האזרחים מוותרים על טיפול רפואי או תרופות בגלל מחירם, עלייה של 3% בשנה האחרונה. אפשר גם לחפש תירוצים אחרים אבל היום אנחנו במצב רוח של להאשים את העובדים הזרים.

זה מוביל אותנו לתרצן הידוע ממשרד האוצר שעורך מסע הופעות מתמיד, רק שהפעם לא משלמים לו מאה אלף דולר על הופעותיו. הפעם מאשים שר האוצר את בנק ישראל, את הרגיולטורים וגם את העובדים הזרים:  "אנו מייצרים אבטלה במשק, מכיוון שעובדים זרים נכנסים למקומות עבודה במקום הישראלים", גילה את אמריקה קצת אחרי הזמן. הוא דורש להעלות את המס על העסקתם הוא רק שוכח שניסיונות כאלה נעשים מידי שנה ומשום מה הממשלה בה הוא חבר תמיד דואגת לחקלאים או לקבלנים ואינה מאפשרת זאת. כך שזה הופך למין מנטרה שתמיד צריך לומר אותה כי היא תמיד נשמעת יפה. בכל מקרה העובדים הזרים אינם סחורה וכל דיון בנושא צריך לקחת בחשבון את תרומתם למשק בעבודה קשה ואת זכויותיהם הנרמסות מידי יום על ידי המעסיקים ובעקיפין על יד הממשלה.