הציר הדמוקרטי

By pushing the logic of Bush's new manifestation of the moral bankruptcy
of American democracy to the extreme you make it all sound like science
fiction. But is it not. It is here. For example the Latin American Studies
journal is already being fined in the thousands of dollars for line
editing a manuscript from a Cuban scholar. Film censorship will probably
not happen in the near future (more than it exists anyway just by the
virtue of the concentration of the film and movie theater industries). But
what is already happening is atrocious and dangerous enough.

אחת הבדיחות היותר מזעזעות, אך משום-מה רבים וטובים מתקשים להבינה ולעכלה, מסתכמת במנטרה האווילית של "ארה"ב = משען הדמוקרטיה של העולם. מרגע שדרכו כפות רגליהם של המהגרים האירופים על אדמת צפון-מזרח אמריקה, החל שעון האנטי-דמוקרטיזם והאנטי-ליברליזם האמריקאי לתקתק. במציאות נשחטו שבטי האינדיאנים, אך בהוליווד ובספרות האמריקאית, שוכתבה ההיסטוריה על-פי עקרונות "הגיבור האמריקאי", האידיאל המתחדש של האביר המדייווליסטי, והנה לכם שידור בשני גלים: האמת בשטח וה"אמת" בתקשורת. הדורסנות האמריקאית לא השתנתה מאז, והיא פועלת על-פי המנטרה ה"מקסימה" של "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל" (אצלנו, אגב, זה עובד מאז ראשית הציונות. ועיינו אפילו בערכים ה"מקודשים" של "כיבוש העבודה"). אינוסה המתקדם של הדמוקרטיה בארה"ב התבלט בעיקר מאז ה-11 בספטמבר, כשמני אז מותר לעשות כמעט הכל בשם הביטחון הלאומי. אחד הביטויים הנואלים לכך הוא הפרשייה המזעזעת בגוואנטאנמו – האינקוויזיציה בהתגלמותה האמריקאית. זוכרים, אגב, את ריתוק ואיזוק כלי התקשורת האמריקאים לקראת המלחמה בעיראק ובמהלכה, וממש ברגעים אלה, כאשר האמריקאים רומסים ברגל גסה את שדותיה ושביליה של האיטי (בשם השלום והביטחון כמובן), מתגלה לנגד עינינו, בפעם המי-יודע-כמה, הנשר/העיט האמריקאי הטיפוסי: בין טפריו קרעי מעיים וטחול וממקורו נוטף דם ציפורים טבוחות. עד מתי?!

ציון לשבח לרשימתו הקצרה מדי של עמירם גיל החושפת כי אביו הרוחני של נתניהו הוא פרס שהחל את הטאצ;ריזם בישראל.