מס ולא רק

איציק ספורטא

האם להוריד או להוריד מס? התייחסנו לנושא זה באתר לא פעם, אבל כדאי לקרוא גם מה שכותבים אחרים ולו בגלל ש"המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם". גדעון עשת כתב בעמוד הדעות של ידיעות אחרונות מאמר בהיר, קצר וחשוב בנושא, כדאי לקרוא.

נושא המס מככב בתקשורת כל הזמן, ובימים האחרונים פורסמו כמה דברים מעניינים. הועדה לרפורמה במס קבעה שתשלום המס יהיה לא על בסיס טריטוריאלי אלא על בסיס אישי. קרי, לא משנה איפוא עשיתם את הכסף אלא היכן אתם גרים. כמובן שלרובו הגדול של הציבור זה אינו משנה דבר כיון שרובנו עובדים כאן, גרים כאן ומשלמים מס באותו מקום. לא כך הדבר לגבי אלו שיש להם חברות בחו"ל. לדוגמה, כעת שלטונות המס דורשים משרי אריסון תשלום של שלושים מליון דולר על רווחים במכירת מניות של חברה הפועלת בחו"ל, כמובן שיועצי המס שלה טוענים את ההיפך, מה שבטוח היא לא תשלם את הסכום המבוקש אם בכלל.

אתמול הופיעה ב-YNET מאמר תחת הכותרת "מס הכנסה נגד עסקים בחו"ל" ובתוכו מתקפה כנגד המס האישי. האיומים הם רגילים אנשים יעברו לגור בחו"ל וגומר. שניים מן המתבטאים היו חברים באותה ועדה שהחליטה את ההחלטה וכעת הם יוצאים כנגדה. אחד מהם אבי אלתר בראיון שנערך איתו אמר את הדברים הבאים: "ככל שהמדינה תטפח את העשירון העליון, כך ייטב לתחתון. כשרע לעשירים, רע עוד יותר לעניים", אומר אלתר. "שלי יחימוביץ`, ויש לי אליה הרבה כבוד, צריכה להבין את זה". והוא עוד מציג עצמו כאדם עם חמלה סוציאליסטית.

המאבק אינו על שיעור מס זה או אחר אלא על תפיסות עולם וערכים, אל מול עולם הערכים של האורתודוקסיה הכלכלית יש להעמיד תפיסה שבבסיסה השאיפה לעולם טוב יותר שבו האדם אינו מכונה אלא ישות בעלת זכויות שאי אפשר להתפשר עליהן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    לפני כמה חודשים שרי אריסון עזבה את הארץ. היא כבר לא גרה כאן.
    כיצד קובעים היכן אדם גר?
    אני שוכר דירה ישנה במרכז תל אביב ולכן ברור היכן אני גר.
    כמה בתים יש לשרי אריסון? היכן הם?
    איך קובעים היכן היא גרה?
    או נכון יותר, מתי היא גרה איפה? בכל רגע נתון היא יכולה להתגורר בכל מקום שעולה בדעתה.
    האם היא גם מרגישה בבית בכל הבתים המפוארים שלה?
    עכשיו כשהיא רחוקה מכאן, המקום שבו רודפים אותה, המסכנה, היא יכולה לדמיין עולם יפה שבו כולם עשירים כמוה ולהשאיר את העבדים הרחק מן העין כדי שימשיכו לעבוד למענה.

  2. יעל

    היא לא תשלם כנראה את המס… אך האם יש בכלל סיכוי שבעלה ישלם את חובו לחברה?
    אני לא מבינה איך זה שעדיין לא הוגש כתב אישום!

  3. דני זמיר

    ההגדרה המשפטית למקום מגוריו של אדם משתנה בין חוק אחד למשנהו. ברוב החוקים מקום מגוריו של אדם נחשב מקום מרכז חייו: קרי המקום שבו הוא ומשפחתו חיים, לומדים עובדים וכו'.
    למיטב זכרוני בנושא המיסוי, עד לרפורמה אדם נחשב כ"גר" בישראל אם שהה בה בפועל – חותמת דרכון ודיווח משטרת הגבולות- לפחות 180 ימים.
    המסקנה היאי שההגדרה החוקית לא משנה: למי שממונו בכיסו ושמבחינה עקרונית הוא רואה כמוסרית את האופציה של לשלם מינימום מס לארץ שאיתה הוא מזדהה אם בכלל, תמיד יש אפשרות למצוא רעיונות יצירתיים לתכנוני -תחמוני- מס חוקיים מגוונים.
    הרבה יותר מדאיגה הטענה של אלתר (שאני בטוח שהוא מכיר את השדה המחקרי שמוכיח בדיוק את ההפך ממה שהוא אומר) המציאות מצביעה על כך שבמקום שבו טוב מאד לעשירים והם נהיים עשירים מאד ומועטים מאד, אין מזה שום השלכה חיובית לשאר המגזרים החברתיים ולעניים בפרט. אבל אלתר לא נותן לעובדות לבלבל אותו. ולמה שייתן? מהתפיסה שהוא משווק ניתן לגזור תמריץ מובהק לתכנוני מס שמפרנסים אותו.