געגועיי לדליה

יוסי דהאן

"אני רוצה לעצום עיניים ואז לפקוח אותן ולחוש אווירה של של שביעות רצון, עשייה וחשיבה של קבוצת אנשים שרוצה לעשות רדיו טוב יותר"  היא אומרת "במקום זה אנשים רק אומרים לי "יש לך מזל שעזבת". מקוננת דליה יאירי, השדרית שהגישה במשך שנים רבות את התכנית "עניין אחר" בקול ישראל. בכתבתה של ענת באלינט מוצגת יאירי בנוסטלגיה כמופת של רדיו אחר, עצמאי, בלתי תלוי, מקצועי ומעניין.

אני מתקשה משום מה להתפעל מהמופת הזה. התכנית של יאירי זכורה לי כתכנית שמרנית, צרה ושטחית שהקולות המרכזיים שניתן היה לשמוע בה היו, קולו העמוק של הבטחוניזם הישראלי וקולו הריאקציוני של הימין הכלכלי. אחד "הכוכבים המרכזיים" של התכנית החופשית והפלורליסטית הזו היה עו"ד דב וייסגלס, שכאשר הוא לא שידר לצידה של יאירי באולפן כמראיין אורח, הוא התראיין על ידה כמומחה באמצעות הטלפון. כוכב נוסף שדליה נורא אהבה היה נחמיה שטרסלר. כשהיא מתפארת בכך שהתכנית עסקה ב"עניינים חברתיים" היא כנראה מתכוונת לפרשנויותיו הכלכליות ופינותיו הקבועות. והאוטוריטה הפוליטית שפתחה אופקים אינטלקטואלים חדשים למאזינים היה בן זוגה לשידור, מלך הטריויה, מי שתרם יותר מכל פרשן אחר להטפשת הפרשנות הפוליטית הישראלית – חנן קריסטל.

אין לי מילה טובה להגיד על חבורת הגנגסטרים המנהלת כיום את רשות השידור, אבל אפילו ג`ו בראל ויוני בן מנחם לא גורמים להתגעגע לעיתונאות של דליה יאירי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פחזנית

    גם לי זכורה התוכנית של דליה יאירי כמפגע רדיופוני – מופע של מכובדות ממלכתית חלולה. נקווה שגם התוכניות של רפי רשף, זיסוביץ' ואמנון נדב (עם או בלי הפינצ'ר של אריק) יעלמו, ובעקבותיהם גם שטרסלר וקריסטל. בינתיים, חברים, לא לפרק את הרדיו מהאוטו כי עדיין יש צ'אנס לשמוע את כרמית או את שלי.

  2. מכלוף דטרמיני

    כשקראתי את המאמר שלך על הגברת הזאת דליה , נזכרתי בהחלטה שהתקבלה לפני כמה ימים להעניק את פרס ישראל, אופס סליחה פרס אשכנז… לליה ואן ליר, לרב גרוסמן ושומו שמים לא פחות ולא יותר לאחד משה שניצר (נשיא בורסת היהלומים) או משהו כזה. מדוע נזכרתי בכך?
    מה הגברת הזאת דליה מתנאה בפתיחותה ומדברת על ערכים שידוריים (התכנית שלה היתה שיא השמרנות ולא רק מבחינת הגישה לעניינים חברתיים-כלכליים) כך גם התשובה שמקבלים תדיר אלה שמשמיעים ביקורת על המאפיינים הסוציו-אקונומיים הגובלים בגזענות ממש, של מי שמקבלים את הפרס המגונה הזה.והרי לא מדובר על הישגים מדעיים מוכחים במקרה של השלושה האלה.
    כמה כיף להם לאשכנזים. הם יכולים גם להתנאות בפרוגרסיביות ובקידמה שלהם וגם להשפיע טובה זה על זה.