שר האוצר השני, שטרית, איבד את העשתונות אם עד עתה ניסה להפיץ את דעותיו החברתיות החשוכות בדרכי נועם, כעת הוא עובר לפעול בברוטאליות חסרת מעצורים. בתגובה לשאלה של יו"ר וועדת העבודה בכנסת, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), ששאל אם הוא מתכוון גם לחייב קשישים חולים ונכים להתייצב, ענה שטרית: "אז מה? הם ירוצו גם מהקבר". לפני ימים מועטים טען שאנשים קוברים את קרוביהם בחצר כדי לזכות בקצבאות הביטוח הלאומי. תפיסת העולם שלו התעוותה לחלוטין, כולם רמאים, שקרנים, עבריינים, פרזיטים. הוא אינו בוחל בשום אמצעי רטורי מופרך ככל שיהיה כדי לפרק את רשת הביטחון האחרונה של אזרחי ישראל.
בבטוח הלאומי מנסים להתמודד עם הטענות הללו מבחינות רבות בהצלחה, אבל מה לנו עם טיעונים מסודרים כאשר אפשר להאשים את הביטוח הלאומי בבזבוז של מיליארדים. ומי אומר זאת אותו שר מיותר שעלותו מיליוני שקלים בשנה, במשרד אוצר שמנכ"ליו הרבים פוזלים כל הזמן לעבר השוק הפרטי שמתוגמל בהתאם. לדוגמה, בשלוש השנים הבאות האוצר יכסה את העלות הנוספת למעסיקים בעקבות הסדרי הפנסיה החדשים, בשווי של שלושה מיליארד שקל. שוב בטענה שאין להוסיף לעלות העבודה. רק מה העלות למעסיקים היא פחות משלוש מאות מליון שקל, הווה אומר מתנה של 2.7 מיליארד שקל למעסיקים העשוקים. נראה שבאוצר הטעייה ורמייה היא חלק מכללי המשחק, המטרה מקדשת את האמצעים בלי גבולות ובלי התייחסות לערכים שמדינה דמוקרטית אינה יכולה להתנער מהם.
אם למיותר באוצר אין מה לעשות שילך לעבוד בגינה ויפסיק להטריד אותנו בתובנותיו המשמימות.
בהתחלה עוד אפשר היה להתעצבן, היום הוא פשוט פתטי. רוצה להיות יותר ביבי מביבי. מנסה נואשות להתנקות כמה שאפשר מעברו – מתנהג כמו נטע זר שמפחד לטעות. הוא הילד החדש בכיתה שבכדי להתקבל לחבר'ה הוא מתעלל בתלמיד החלש של הכיתה, שבמקרה מגיע איתו כל בוקר באותו אוטובוס ומאותה שכונה.
אותו שר מדובר (אהבתי את הכינוי שהדביקה לו יעל) לא התרגש כלל, כשבאותו מעמד חשף פרטים אישיים (בניגוד לחוק ולתקנון) של ישישה אחת, בהעלותו על הדעת כי מדובר ב"אחת פלשתינאית", ומשהועמד על טעותו, קרי שמדובר על קשישה בדואית, אזרחית ישראלית, הפטיר מניה-וביה: אבל היא כבר מתה. מורי ורבותי, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות!
מאחר ובידי השר שיטרית מצוי שפע של זמן להגג רעיונות מבריקים לפגוע באוכלוסיית הקשישים כדי לנגח את המוסד לביטוח לאומי אולי ייתכבד וייגש למשרד הפנים ייבקש מהם פילוח של שמות כל הנפטרים לפי גילאי הזכאות לתשלומי קצבת זקנה, ייסע במכונית השרד שלו לביטוח הלאומי, ויישב ויעדכן ידנית (כן מה יש תישבר לו היד?) את רשימות הנפטרים במחשבי המוסד לביטוח לאומי. אפשרות אחרת להקצות משאבים כדי לחדש את שיטות המיחשוב של המוסד לביטוח לאומי כך שמחשבי ה"על" של משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי יילמדו להתכתב האחד עם השני
אומרים כי כל דור מקבל את המנהגים הראויים לו – עד כדי כך?
האם אין אנשים המרמים את ביטוח לאומי? אין אמהות חד הוריות שמגדלות את ילדיהן יחד עם בן-זוגן ולא מתחתנות בגלל הטבות?
אין אנשים המוציאים אחוזי נכות מופרזים? אין אנשים המשתמשים מעבודה בכוח, רק כדי לקבל דמי אבטלה ולעבוד שחור?
אין כאלה אנשים בכלל, כנראה, אילו סתם סיפורים מרושעים של אנשים עשירים והשר המיותר – כל מי שמקבל קצבה, היא מגיעה לו בהחלט, והוא לא רימה ושיחד והעלים מידע כדי לקבל אותה.
הרי אין גבול לחוצפה. לפני שמתנפלים כך על המוסד לביטוח לאומי, צריך להסביר לציבור איך מתמודד האוצר עם תופעת הכלכלה השחורה.
הוא שכח. שכח מאיפה בא, שכח את העוני, את הדלות את הכאב והמחסור. פשוט שכח את עצמו לדעת.