שני מאמרים ארוכים במוסף הארץ עררו את תשומת ליבי. האחת, ראיון עם א.ב. יהושע ובריחתו מהזהות הספרדית מזרחית, והשנייה שעוסקת בשפחות המין המוברחות לארה"ב. שבה כבר לא מדובר על זנות, וסחר בנשים, אלא על חטיפה של נשים צעירות, לעיתים ילדות, ויצירת מעמד חדש של עבדות מין. עבדות המצויה במרכז הדמוקרטי, ליברלי, קפיטליסטי של העולם. בתחילה חשבתי לכתוב רק על הסופר המדחיק. אבל איני יכול להתעלם מן הזוועה המתוארת במאמר השני.
מזמן לא קראתי טיעונים כה קלושים בשבח כור ההיתוך הציוני בארץ, אבל ההוגה ומורה הדרך יהושע משבח את התפיסה (שמפרותיה נהנית החברה הישראלית עד היום), המוחקת, מרדדת והופכת כל דבר שאינו מודרני כביכול לחסר ערך. יהושע מקבל את הררכיית התרבויות כמובנת מאליה תיאורו את הספרדיות כ"משפחתיות דביקה", הערצתו את המודרניות, המודלים האשכנזים שהעמיד בפניו כאידיאל, כולם מתארים חיים של בריחה מתמדת פיזית ואחרת מהתרבות ממנה צמח. הרצון להשתייך להגמוניה בכל מחיר, חוסר המחויבות, למיעוט כפי שהוא קורה לו, לקהילה ממנה צמח מהווה לגבי תיאור של אומללות מתמשכת ברמה האישית. מעבר לכך, ברמה הציבורית, אדם שתקוע בכור ההיתוך אינו יכול אלא לקדש את המצב הקיים של הריבוד התרבותי חברתי בישראל, וכפועל יוצא להאשים את מי שאינו רוצה להתנכר לעצמו ותרבותו בחוסר מעש שמנציח את מצבו. באמצעות טיעון זה שולל יהושע מעצמו את האפשרות לתרום לדיון החברתי בישראל. כי כדי להשתלב צריך להדחיק, לדבריו, כל שריד של מה שהיה ולבחור זהות חדשה, כאותו מיתוס של צבר היוצר עצמו בעצמו מהחלל ריק.
אבל כל הדיון על זהויות בישראל מתחמק מדיון מעמיק בעוול המשווע, בעבדות החדשה ישנה של נשים צעירות הבאות ממדינות חופשיות כביכול. וכרגיל מדובר באוקראינה ומולדביה, מדינות ששוחרו מהשלטון הקומוניסטי הרודני, ונפלו לפחת של שלטון השוק. ולא רק, בארה"ב הנסחרות באות גם מקסיקו ומדינות דרום אמריקה האחרות שברבות מהן יש שלטון דמוקרטי. מחירה של אישה הוא עשרות דולרים בלבד, מחיר שעולה ככל שמתקרבים לעולם ה"מפותח", וככל שיותר סוחרים שמים עליה את ידם. במאמר המזוויע שתורגם, מהניו יורק טיימס, מדובר לא רק על זנות אלא על סחר בנשים שדומה לסחר בבני אדם שהיה חלק אינטגראלי מהעבדות של לפני מאות שנים. נשים וילדות, ומעט ילדים, מוצאות עצמן כבולים נפשית ופיזית לסוחרים שאונסים, מכים ולעיתים הורגים. חיי היום יום שלהן מלוות אימה ואונס מתמידים. זה לא קורה באיזו מדינת עולם שלישי אלא בארה"ב. קשה לי אפילו להעלות על הדעת כיצד אותם סוחרים וסוחרות ואותם אמריקאים, ובמקומות אחרים אירופאים יכולים בכלל להעלות על הדעת לעשות מה שהם עושים. פתאום כל הדיון על זהויות, על עוני על שוויון מחוויר לעומת האימה השולטת על חיי עשרות אלפי נשים אם לא יותר. במלחמה בעיראק השקיעו מאות מיליארדי דולרים. מתי ישקיעו את הריבית של יום אחד על סכום זה כדי לעצור את הזוועה?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
תודה לך איציק ספורטא על ההפניה לשני המסמכים המחליאים האלה.
לא אגיד דבר על הכתבה על עבדות הנשים, אין לי מלים. לעומת זאת על הסופר הידוע יש ויש, אומר רק מעט מכל המחשבות העגומות שעלו בי תוך כדי הקריאה.
התייחסת (לטעמי בעדינות רבה מדי) לבריחה של יהושע מזהותו הספרדית, בריחה הכרוכה בהתנשאות אוריינטליסטית מבחילה. אך לא התייחסת כלל לפנטזיה של א.ב. יהושע בנוגע לסיומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדעתי אסור לשכוח לעולם את ההתבטאויות האלימות ורוויות השנאה האלה של מי שמצטייר כאיש -שלום. ברשותך אצטט מן הכתבה:
מה שאתה בעצם אומר הוא שהנסיגה החד צדדית מוצדקת גם אם היא תוביל למלחמה.
"זו תהיה מלחמה לגמרי אחרת. היא תהיה הרבה יותר קשה לפלשתינים. אם הם יירו טילי קסאם על אשקלון אנחנו נפסיק את החשמל בעזה. נפסיק את התקשורת בעזה. נמנע מעזה דלק. נפעיל את מלוא כוחנו כפי שעשינו מול המצרים בערי התעלה ב-1969. ואז, כשהסבל הפלשתיני יהיה לגמרי אחר, הרבה יותר חמור, הם בעצמם יחסלו את הטרור. העם הפלשתיני עצמו יכבוש את הטרור. לא תהיה לו ברירה אחרת".
תיווצר קטסטרופה הומניטרית.
"אז שיפסיקו. שיפסיקו את הירי. לא משנה אם זו תהיה הרשות או החמאס. מי שייקח אחריות לדלק, לחשמל ולבתי החולים ויראה שהם לא מתפקדים יפעל בתוך ימים ספורים כדי להפסיק את ירי הקסאם. המצב החדש ישנה לחלוטין את כללי המשחק".
כשאני מקשיב לך נדמה שאתה חושב על מלחמה עתידית כזאת כמלחמה כמעט רצויה. מלחמה מטהרת.
"לא מלחמה רצויה, אבל בהחלט מלחמה מטהרת. מלחמה שתבהיר לפלשתינים שהם ריבונים. הסבל שהם יסבלו במצב של אחרי כיבוש יבהיר להם שהם חייבים להפסיק את האלימות כיוון שכעת הם ריבונים. כי מרגע שאנחנו ניסוג אני לא רוצה לדעת בכלל את שמותיהם. אני לא רוצה שום מערכת אישית איתם. אני כבר לא במצב של כיבוש ושיטור ובצלם. אלא אני עומד מולם בעמידה של עם מול עם. מדינה מול מדינה. ואני לא הולך לבצע פשעי מלחמה לשמם, אבל אני מציב כנגדם את כל כוחי. אם יש ירי על אשקלון אין חשמל בעזה".
עד כאן א.ב. יהושע.
יהושע, בן נאמן לתנועת העבודה ההיסטורית שר שיר הלל פשיסטי לשגב שבמחלמה. "רק במלחמה מגיע הגבר להתגברות עצמית ולהגשמת גבריותו " כך במילים אלו או קרובות לאלו שר תהילה למלחמה מוסוליני. וכאן בישראל מתגוללים על נכדתו של מוסוליני, ובצדק יש לאמר.אך על יהושע??? יהושע מצטרף כאן לקבוצה גדולה של גזענים מחליאים, ואת הגיגיהם המבעתים מביא לנו המומר החדש ארי שביט. זה כנראה רואה שליחות לעצמו להטעימנו מדי פרק זמן מגזענותם של מוריס ,יהושע ודומיהם. יהושע שלמקרא דבריו נתעוררו רחמי על ישותו החולנית הוא גזען נאלח בעל כוח מזיק. כור ההיתוך הישראלי הכניס את המרוקאים לדבריו לחשיבה רציונלית. מה לנו מפרנקשטיין,פוירשטיין,תומרקין … אם יהודי בן לאימא מרוקאית מדבר כך . עוד ראיה ששלילה עצמית יכולה להעביר אדם על דעתו. אבל יהושע לו לבד ,תנא דמסייע ימצא בדמותו הרופסת הפתולוגית של יליד יהדות בגדד המפוארת , הוא הסופר אלי עמיר שבאופן קבוע שר הלל לקיבוץ הישראלי שגאל אותו מהזבל העיראקי. עד כדי כך רווי הוא בשלילה עצמית ,אלי עמיר , עד שביום שלישי שעבר לא התבייש לחשוף את ערוותו ברבים , אפילו במחיר פגיעה באחיו ואחיותי . "אנחנו שבעה ילדים ואני יודע שיש לי ערך מוסף על אחי ואחיותי , כי נתחנכתי במשמר העמק". כך נתבטא אצל ויצטום בתוכנית מהיום למחר.
ושני אלו מבכיר ויקירי תנועת העבודה ההיסטורית. לתשומת ליבם של כל המגויסים לאופנה האינטלקטואלית המבישה, הדבקה בסכריניות של צדקנות עצמית, זאת האופנה שמתרפקת בערגה על ימיה הזוהרים של תנועת העבודה ההיסטורית.
"כי מרגע שאנחנו ניסוג אני לא רוצה לדעת בכלל את שמותיהם. אני לא רוצה שום מערכת אישית איתם" , כך ועוד …יהושע על יחסינו עם הפלסטינים. מה אגיד לכם לפיד הגזען אדום הצואר הומניסט ליד החלאה יהושע. זה הזכיר לי שלפיד התבטא פעם על שירתו של עמיר בן עיון, לטעמי זמר נפלא עם איכות קולית ומוזיקאלית נדירה. "טול כרם הגיעה (או כבשה) אלינו". רק שלפיד ויהושע לא מתארים לעצמם שרבים מהישראלים לעולם לא נתנתקו מרוחה הערבית של טול כרם. ועדיין קשורים בטבורם ובכל ישותם למרכיבים תרבותיים ערביים.ואינשאללה וטול כרם תגיע באמת לפה. כל זה נכתב כשברקע "תק'סים על עוד" ,מאת פריד אל אט'רש, מגדולי העוו'דים לדורותיהם.
מה אתם מופתעים ו מ ז ו ע ז ע י ם? לפני כמעט עשרים שנה התנהל מעל דפי "כל העיר" בירושלים ויכוח בין א.ב. יהושע לבין אנטון שמאס, פינג פונג שנמשך על פני כמה גיליונות. לקראת הסוף כתב יהושע לשמאס שאם לא מתאים לו המודל של יהושע למדינת היהודים, הוא מוזמן לקחת את מטלטליו ולהצטרף לאחיו מעבר לקו הירוק, או משהו בסגנון.
שמאס עכשיו באן-ארבור, מישיגן. אנחנו נשארנו עם יהושע.
ובלי קשר, סתם רעיון: כשם שמומלץ מאוד לא לסבסד התנחלויות באמצעות קניית מוצריהן (אנחנו עושים את זה ממילא ממסינו) אולי כדאי גם לוותר על קניית המוצרים הספרותיים הלא כל כך מרהיבים ממילא של יהושע ודומיו.
קראתי את שתי הכתבות, ועודי מתגברת על הבחילה הקשה בה נתקפתי.
למיטב ידיעתי, קיימות בערך כ-3000 הנסחרות בישראל ברגעים אלה ממש, מובאות מחבר העמים ומוחזקות כאן בתנאים מחפירים, סובלות כליאה, עינויים ואונס יומיומיים.
עד שיוקצו (בעולם הבא והמתוקן) המשאבים למיגור הזוועה, מוטל על כולנו, לדעתי, להתמיד בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.
יותר קל להיאחז בשמלה של אמא ולהינות מהמטרייה של אבא.. מלצאת ולמצוא בעצמך את צורכך בליקוט מכאן ומכאן בטיול שמציעים החיים, גם אני תוצאה של כור ההיתוך וגאה על הזהות הישראליות שיצרתי לי , אתם יכולים להמשיך ולרטון על אלה שבעיניכם בוגדים ומתחנחנים, אבל, אתם לא מציעים אלטרנטיבה רק מניפים את דגל המזרחיות ועושים ממנו עיניין ..כאילו זה מספק אתכם, ומימלא רובכם יושבים באקדמיה (שלדבריכם אשכנזית) ועושים לעצמכם צידוק בהעלאת והנצחת המזרחיות בלי עמידה על תוכנה הממשי..
תחי האיבולוצייה
אני מבינה שאיציק ספורטה לא משתגע על א"ב יהושע. גם אני לא. איציק דיבר יפה, אבל יציאות כמו "גזען נאלח", "אדום צוואר", "התנשאות מבחילה", "חלאה", וכיו"ב (ביטויים מהתגובות) עלולים עוד לגרום לי לחבב את יהושע. מה שהביא עליו את האשד העכור והסמיך הזה של גידופים היא "בגידתו" במוצאו המזרחי – המימד היחיד של הרב-תרבותיות אשר פרענק זקוף-קומה אינו יכול לשאת.
גם עמדותיו הפוליטיות של א"ב יהושע, אף שאינן כשלי, אינן מקוממות אותי יתר על המידה. כעסתי על חיבתו לשרון, ועל הצעתו לסגת רק מ-80% מהגדה, אך אינני מוצאת פסול **עקרוני** בהפעלת יד קשה נגד טרור. יהושע דווקא מסתייג מהיד הקשה שישראל נוקטת כיום נגד הטרור הפלסטיני, כי הטרור הוא (בין היתר) תגובה לכיבוש.
מתוכן דבריו של א"ב ניתן להבין שרק אחרי הנסיגה – עם כינון מדינה פלסטינית בקווי 1948 – הוא יציע תגובה קשה (פגיעה בתשתיות, לא חלילה טבח!) למעשי טרור. לדעתי זו אינה עמדה בלתי-מוסרית אם הדיפלומטיה נכשלה. מדינה פלסטינית שלא תרצה/תצליח לרסן את הטרור תגרום ליד הקשה להיות גם יד נקיה.
קראתי את הכתבה עם א.ב יהושוע ולמרות הסתייגויות רבות שהיו לי (כמו שיש כמעט בכל מאמר מקיף שכזה, עם כל אדם), לא מצאתי שום בריחה מזהות, התנצלות, או התכחשות. הבן אדם מיישב את סוגית הזהות שלו, בלי להתגעגע לשורשיו הגנטיים (שלא קוראים לו לחזור למקום שם לא היה אף פעם.) כך הסופר הנכבד, וכך הרוב המכריע של אוכלוסיות מהגרים בכל העולם, לאורך כל ההיסטוריה. (ואני לא מיתמם!) הוכחה נוספת לכך נמצאת בהתיחסותו לעלייה בשנות החמישים, שכאילו ביישה אותו / את אימו, מה שמזכיר תופעות זהות (ולא יפות.. מה לעשות..) בארצות הברית, גרמניה, אוסטרליה, ניו זילנד, וכל מקום בו קיימת אוכלוסית מהגרים ותיקה, ואוכלוסייה חדשה.
מה לעשות שא.ב. יהושוע לא מנפנף בזהות "מזרחית" שאין לו ? עדיף שכן ינפנף בזהות שאין לו ?? או אולי כדאי שיאמץ זהות כזו ??
זכותו.
זכותו גם להגן על כור ההיתוך המושמץ בו גדל.
וגם – זכותו לתמוך בנסיגה חד צדדית, בלי קשר כלשהו לזהות כזו או אחרת (ואני מזמין את כל מומחי המטאפיזיקה, הכשפים, הרוחות, והנארטיביים למינהם, לתת אסמכתא לוגית, מדעית, או איזושהי הקשה הגיונית אחת מן המאמר שתוכיח אחרת, ותצדיק השמצה ).
זכותו גם להיקרא פעם אחת בתור בן אדם, עם משפחה, מקורות תרבותיים, היסטוריה פרטית, ובלי שלל התיאוריות הגזעניות, והלחשים על זהויות ובריחה שלא היו ולא נבראו בדבריו, ומסבירים לכאורה את מחשבותיו, הלך רוחו, דעותיו ופחדיו.
דני.
נ.ב. לגבי הסחר בנשים, חבל שזה נכנס פה באותו האייטם, אבל רציתי להזכיר שחלק לא מבוטל מחברי הכנסת היום תומכים, נתמכים, או קשורים לעסקים המכוערים הללו בדרך זו או אחרת, ואפילו מעבר לשאלת מיסוד הזנות, כדאי לציין שבין חישוף אחד לשני, ובין מבצעים נקודתיים לצריבת תודעה ואיתור מנהרות טרור ברפיח, נכנסות מאות נשים לארץ מהגבול הדרומי, ברגל.
אני נכנס לאתר הזה מתוך רצון להרחיב את יכולותי להתמודד עם סוגיות שונות שהאתר עוסק בהן. הניסיון האישי שלי – ילד פולני מצפון ת"א של שנות החמישים, שרות ארוך שנים בקבע ושותפות בחברה לייעוץ עסקי – לא תרם לבניית תשתית הידע להתמודדות עם הבעיות החברתיות השונות של מדינת ישראל. אני יודע שקורים פה דברים לא טובים ואני נכנס לאתר על מנת לשאוב ידע ודעות שיאפשרו לי להבין מה לא טוב כאן ואיך אפשר לשנות.
אבל ככל שאני נכנס יותר לאתר כך מתחזק אצלי ניסיון אישי שלפיו מי שמבטא עמדה שונה ממה שמקובל בקרב המחנה הקורא לשיויון ונאורות, כך גדולים סיכוייו לחרפות וגידופים ולפגיעה אישית. מבחינה זו אין כל שוני בין התנהגות "מחננו" להתנהגות המחנות הקיצוניים מהצד השני של הקשת החברתית. ה"פשקווילים" כאן אינם שונים בעוצמתם מאלו של מאה שערים.
קראתי את הראיון עם א.ב. יהושע. מיד עם קריאתו תהיתי איך הוא יתקבל ב"העוקץ". אינני בקי בכל הסוגיות שהוא מעלה ולכן רציתי לקרוא ביקורת ודעה אחרת. במקום זאת מצאתי כינויי גנאי והוצאת דברים מהקשרם.
יהושע משכנע הרבה יותר.
"צריך היה לקחת את העולים מארצות המזרח ולעשות להם מודרניזציה ולהכניס אותם למערכות רציונליות". תמהני אם יש כאן מרחב פרשנויות. המזרחים לפי יהושע הגיעו כאן נטולי רציונליות ומודרניות. ניחא מודרניות (על אף שגם עמדה זאת הוכחה במחקרים רבים כמופרכת) , מה פירוש להכניס את המזרחים למערכות רציונליות??? תעיינו בבקשה בספר של ד"ר שלמה סבירסקי "מחוז המסלולים הנפרדים", ותבינו את הקשר בין טענת המודרניות לריבוד החברתי בישראל. רשאי יהושע לאמץ לעצמו כל זהות שיחפוץ, אנחנו לא פונדמטליסטים טהרנים. אך למה זהות זאת אמורה לאפשר לו להציע ניתוח גזעני??? ומה זה "מלחמה מטהרת", אינני פצפיסט ולכן אני גורס שיש מלחמות צודקות, אך אינני רואה במלחמה אמצעי לקתרזיס, אלא רע הכרחי. להזכיר שוב מי ראה במלחמה אמצעי טיהור והתגברות עצמית.יהושע הוא גזען. בהזדמנות אחרת ניתוח רחב.
דודי עזוב את דני ואת כל משמיצי הזהות המזרחית
אנחנו לא צריכים להוכיח כלום
התודעה המיזרחית מגיעה למי שצריך
ונפתחת לפניו ככלה
סבירסקי היה בין הראשונים ואחריו אין דרך
חזרה.
והאתר הזה הוא בין אבני הבית שמוסיף
קומות כל שנה….
מי זה סבירסקי לכל הרוחו? מה הוא ,עובדיה יוסף של המזרחים המשכילים?..
יהושוע מדבר מתוך גרונו ונסיונו, ועל מה בוחרים להתעכב? על הפגיעה בכבוד? כן מודרני? יותר או פחות? על זה להתעכב? מה עם המהות? על חיפוש הזהות של כל מהגר שהגיע לארץ החדשה מיזרחי ואשכנזי, שזה הרעיון המרכזי בראיון, תנו דעתכם על העיקר ואל תיתפסו במה פוגע יותר? ומה לימד סבירסקי או מה למד? כל מיזרחי עם זהות מזרחית מאומצת תרתי משמע מצטט את סבירסקי..תנו את דעתכם אתם כמו שעשה יהושוע, ועמיר ..
זה בדיוק הענין שממהגרים/עולים מזרחים רבים נשללה ונשללת האפשרות לעצב לעצמם חיים המותווים על ידי בחירה עצמית חופשית ,שתעניק טעם ממשי לחיפוש זהותם,בשל התואם בין מוצאם האתני לבין תנאי חייהם החברתיים כלכליים. סבירסקי איננו אדמו"ר ,הוא הציע ניתוח שמאפשר להבין היכן טמון המילכוד בתיזת המודרניזציה. "מהותם", אם תרצה,(רק לצורך הדיון. משום שאין מהות להוויה אנושית), נקבעה ונקבעת כבר בלידתם. יש עוד רבים וטובים שמציעים ניתוחים אחרים לבעייה. וגם מהם ניתן ללמוד.אני מניח שגם אותם תדחה. שהרי אתה דבק בהנחה שניסיון חייו של אדם מסוים מעניק לו לגיטימציה לגזענות.במילים אחרות חוכמה קטנה היא לאטום עצמנו מפני ידע מחולל שינוי,עוד ראיה עד כמה מטילה פחד ומורא אפשרות החירות.