אגודה ושמה צדקה

נחמד, ההתנגדות שלך לפילנטרופיה. זה לא ממש משנה אם אפשר לדאוג לעוד כמה משפחות לאוכל וקיום. אם זאת לא פעילות רדיקלית לשינוי פני החברה זה פסול. שאלוהים ישמור עלינו מאנשים טובים מדי.

ובנימה אחרת, לא כל הסטודנטים שותפים לתפיסה הפוליטית שלך ("הוצנחו", "ממשלה מרושעת"). אגודת הסטודנטים לא מזלזלת בעצמה או בסטודנטים. הם גם לא רשעים. הם פשוט לא חושבים כמוך. באמת מוזר.

האביב מגיע ומביא איתו פריחה עצומה של פעילות חלוקת מצרכים, ארגוני הסעד מלבלבים, חבילות של מצות מתבדרות ברוח לעבר ביתם של קשישים ונזקקים. מישהו בטח שם חבילה ליד דלת ביתם של זוג הקשישים שהתאבדו בגלל הקיצוץ בקיצבאות.
העיקר שיש לנו ( חג) , א-ביבי שמח .

גם אני לצערי הרב, זקוקה לסל מזון לפסח. אינני משתתפת בשום קרנבל ואלה אכן דוחים. ראיתי היום את התמונה בעיתון (ידיעות אחרונות – עמוד ראשון) של האנשים הנדחקים ומושיטים ידיים להגיע לחבילה שמושלכת ממשאית וזה באמת נורא ואיום. הרבה יותר מאיכס. זה מרגיז, מקומם, דוחה. בנוסף להיותם נזקקים ורעבים – הם גם צריכים להידחק, להידחף וגם להיות מצולמים בעיתון, שכולם יראו וידעו. (הלו? מישהו שמע פעם את המושג צנעת הפרט?)
אני הלכתי שפופה כעדשה למחלקת הרווחה בעירי וביקשתי עזרה לחג. כשהתברר ש"הרשימה סגורה" – דאגה לי פקידת הסעד לסידור אחר, הכל בצינעה, בשקט, בענווה. בלי פסטיבלים ובלי פילנתרופיה (לעיתים מזוייפת. האמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת) ובלי יחצנות אבל עם הרבה עצב וגם זעם – על כך שאילצוני להגיע למצב כזה. ועל כך אולי בהזדמנות אחרת… וכשאשיר בחג את מה נשתנה הלילה הזה – יהיה לי פירוש משלי ובכלל תהיה לי הגדה מעניינת לספר לילדי…

תודה, טל, על תגובתך כאן.
בשנים האחרונות כבר התוודעתי למספר יוזמות סטודנטיאליות דומות אך אני מודה שטרם יצא לי לשמוע על "קול קורא". דבריך עוררו את סקרנותי וניגשתי לבדוק באתר האינטרנט שלכם קצת יותר על אופי פעולותיכם. הרושם שקיבלתי הוא שדבריך כאן, המתייחסים לארגון פעולות מחאתיות כנגד מדיניות הממשלה, עומדים בסתירה לאופי פעילות הארגון כפי שהיא מוצגת באתר. כיצד ניתן לארגן מחאה כשיד אחת אוחזת שלט והשניה מחזרת אחר פתחיהם של שרת החינוך, שר הביטחון ונשיא המדינה, בכדי לזכות – ולקבל – מהם הכרה ותמיכה?
היות וייתכן שהרושם שקיבלתי מוטעה – כל אחד/ת רשאי/ת לשפוט בעצמו/ה:
http://www.kolkore.org/

אגב, אינני מסכים עם דבריך בנוגע לפוליטיקה הסטודנטיאלית, שבעיני אינה פסולה. להיפך – היא ראויה וחיונית בקמפוס ובאגודת הסטודנטים, והיא אף קיימת. כמובן שיש צורות שונות "לעשות פוליטיקה" וזו שקיימת כיום באגודות היא לרוב בזויה בעיני משום שאינה שונה באופן מהותי מהפוליטיקה שאנו מכירים בפרלמנט הישראלי, עם כל העסקנות (כפי שציינת בעצמך) והיעדר דיונים רציניים במהותם של נושאים. יחד עם זאת, אינני חושב שאנחנו יכולים להסתפק בעידוד ה"עשייה והמעורבות החברתית" של הסטודנטים. קודם כל צריך לברר במה דברים אמורים,מה משמעותה של "מעורבות חברתית" ומהם גבולותיה ומגבלותיה – וזה כבר דיון פוליטי.