נדבות ומתנות

בימים האחרונים אנו מוצפים במעשים טובים של עמותות למיניהן המחלקות מזון לפסח.  הנתונים הם שמעל מיליון שלוש מאות אלף איש, אישה וילד זקוקים לעזרה. בעיתונים כותבים ובטלוויזיה מראים את המראות ומשום מה נראה שזאת גזירת גורל. אף פעם כמעט אין דיון בגורמים לכשל הנוראי, ובדרכים לפיתרון שאינן נגזרות מאמונה עיוורת במנגנון השוק שבבוא היום, לא ידוע אם לפני בוא המשיח או אחריו, ימצא מזור למחסור. אף אחד לא אשם או אחראי, מלבד אותם אלו שנהנים להידחף בתור כדי לקבל מצרכיי מזון. בעיצומה של היציאה הוירטואלית מן המיתון עולה מספר הנזקקים למזון ב-50% על מספרם בשנה שעברה. ארגונים כלכליים הנהנים ממדיניות הממשלה (כעת יש כוונה להוריד את מס חברות מ-36% ל- 30%) זורקים עצם פה ושם, `אלביט` באמצעות עמותת  `יד עזר לחבר`, ו`עלם` באמצעות `פרטנר` ו,חברת החשמל, ועוד היד נטויה.  

אבל מה לנו כי נלין הבורסה עולה, רווחי החברות גם, וחלוקת המתנות לחגים לאנשים מסוימים נדיבה מעבר לכל שיעור. אלי כהן קיבל מתנה של 6 מיליון דולר עבור שרותי ניהול ויעוץ לחברת  `אל ים`, סך הכל 52 מיליון שקל בשבע השנים האחרונות, לא כולל שכרו ב-2003.  מדינה המועמד לנגיד בנק ישראל גם הוא אינו קוטל קנים, ומה יאמר אלי יונס מנכ"ל הבנקים לכל עת. אלה גם נהנו השנה בסכומים שאיני יכול לחשב אבל במינימום מאלפי שקלים בהטבות מס, הן בגלל ההורדה במס הכנסה, והן בגלל החזרת התקרה לתשלומי ביטוח הבריאות. לדוגמה מי שמשתכר 200000 שקל לחודש משלם מס בריאות בסכום הדומה למי שמשתכר כ-35000 שקל, סכום שמהווה פחות מאחוז משכרו, לעומת חמישה אחוז אצל כל היתר. אבל זה בסדר, כפי שטוען טירה, נשיא התאחדות התעשיינים, תפקיד המדינה לחלק מתנות לבעלי האמצעים וההון כי אלו הם היחידים המייצרים מקומות עבודה.

ישראל ערב פסח 2004  מקבלת על עצמה את החלוקה הזאת בין הטובים לרעים, בין הנצלנים לפרודוקטיביים, יבושם למי שאינו מתקומם אישית וקולקטיבית ומקבל את המצב כנתון, כל היתר השמיעו את קולכם.